חוק האיחוד של 1800

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוק האיחוד של 1800 הוא חוק אותו חוקק הפרלמנט הבריטי אשר איחד את ממלכת אירלנד לממלכת בריטניה הגדולה תחת הכותרת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, שקמה ב-1 בינואר 1801.

עד איחוד זה, אירלנד ובריטניה הגדולה, שהורכבה מאיחוד קודם של ממלכת אנגליה וממלכת סקוטלנד ב-1701, היו ב"איחוד אישי" מאז 1541, כלומר שלט עליהן אותו מונרך. האיחוד נפסל בשנות ה-20 של המאה ה-20 כשאירלנד השיגה את עצמאותה והוחלף בממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד שקיימת גם בימינו אלה.