ויילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויילס
Cymru
Wales
Flag of Wales.svg Royal Badge of Wales (2008).svg
דגל סמל
מוטו לאומי: ויילס לתמיד
המנון לאומי: ארץ אבותי
מיקום ויילס
יבשת אירופה
שפה רשמית ולשית, אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
קארדיף
51°28′41″N 3°10′37″W / 51.47806°N 3.17694°W / 51.47806; -3.17694
משטר מלוכה חוקתית
ראש המדינה
- מלכת בריטניה
- נסיך ויילס
- ראש ממשלת בריטניה
- השר הראשון של וויילס
מלכת בריטניה
אליזבת השנייה
צ'ארלס, דוכס קורנוול
דיוויד קמרון
רודרי מורגן
הקמה

שטח 
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
20,779 קמ"ר 
(ללא דירוג)
זניח
אוכלוסייה ‏ (2008)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
3,004,600 נפש 
(ללא דירוג)
140 נפש לקמ"ר
(ללא דירוג)
תמ"ג ‏ (2006)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
85,400 מיליון $ 
(ללא דירוג)

(ללא דירוג)
מטבע לירה שטרלינג ‏ (GBP)
אזור זמן UTC
סיומת אינטרנט .uk
קידומת בינלאומית 44+

ויילסולשית: Cymru - "קַמְרִי", באנגלית: Wales) היא חבל ארץ באי הבריטי המהווה חלק מהממלכה המאוחדת. מבחינה אתנית, תרבותית ופוליטית האומה הוולשית היא אומה קלטית. היא ממוקמת באזור הדרום מערבי של האי הבריטי וגובלת באנגליה ממזרח, בתעלת בריסטול מדרום ובים האירי ממערב ומצפון. ויילס היא הנסיכות הגדולה בעולם.

תושביה המקוריים של ויילס הם הקלטים, שהוולשים המודרניים הם צאצאיהם הישירים. למרות שויילס חולקת בקרבה רבה את ההיסטוריה הפוליטית והחברתית שלה עם שאר בריטניה, ורובה המכריע של האוכלוסייה מדבר אנגלית, שמרו הולשים על זהות תרבותית מובחנת. הוולשית, השגורה בפיהם של כחצי מיליון מתושבי ויילס, זכתה למעמד של שפה רשמית בבריטניה, וזוהי השפה הקלטית המדוברת ביותר אחרי ברטונית. הוולשית היא גם אחת השפות האירופאיות העתיקות ביותר שעדיין נחשבת לשפה חיה. שלטי הדרכים והרחובות בוויילס כתובים באנגלית ובוולשית.

החל מהמאה ה-18 חלקים מסוימים של ויילס הפכו למתועשים מאוד והאזור כולו הפך לחשוב ביותר במהפכה התעשייתית, בעיקר בשל ייצוא כמויות גדולות של פחם ופלדה. ויילס המשיכה בהתפתחות צופה פני עתיד וכיום התעשייה בה ממוקדת בעיקר בענפי האלקטרוניקה והטכנולוגיה. למרות התפתחויות אלו, למסורות ולמנהגים הולשים העתיקים יש עדיין מקום חשוב בתרבות המקומית.

שני שלישים מאוכלוסיית ויילס חיים במישורים שליד החוף ובעמקים בדרום המדינה, כשרוב השליש הנוסף יושב בקצה הצפון מזרחי של המדינה. שאר האזורים במרכז, צפון מערב ודרום מערב המדינה הם בעיקר כפריים ומאופיינים בעיקר על ידי שטח הררי.

במאה ה-19 החלה התעוררות בתודעה הלאומית הולשית. העיר הגדולה במדינה, קרדיף, הוכרה רשמית כבירת ויילס בשנת 1955. האסיפה הלאומית של ויילס, המעניקה כוח אוטונומי מוגבל למדינה, נוסדה בשנת 1999. אסיפה זו יכולה לתקן חוקים הנחקקים בפרלמנט הבריטי ואף, החל משנת 2006, לחוקק חוקים מקומיים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם האנגלי "ויילס" בא מהמילה הגרמאנית "וַ‏אלך", שמשמעותה "זר" (גם ההברה "וול" במילה קורנוול מקורה במילה זו). בשפה הולשית הולשים נקראים "Cymru" (קַמְרִי), מילה שבאה מולשית עתיקה ומשמעותה היא ככל הנראה "בני אותה הארץ". לפני שנת 1100 הולשים נהגו לקרוא לעצמם גם במונח בריטון. שני השמות שימשו במקור לתיאור לא רק תושבי האזור שנקרא כיום ויילס, אלא לתיאור כל העמים דוברי השפות הבריטוניות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיות ארכאולוגיות מראות כי בני אדם ישבו באזור ויילס כבר לפני 250,000 שנה, בתקופה שנקראת התקופה הפלאוליתית הקדומה. לאחר עידן הקרח ויילס הייתה מיושבת על ידי חברות ציידים-לקטים, כאשר החברות החקלאיות הראשונות היו קיימות באזור רק בסביבות 4000 לפני הספירה, בתחילת תקופת האבן החדשה. השימוש במתכת בויילס החל בסביבות אמצע האלף השלישי לפני הספירה. במהלך עידן הברזל נבנו באזור מבצרים רבים, מהם נשארו שרידים רבים ונאים.

רוב ההיסטוריונים מאמינים כיום כי גלים רצופים של מהגרים הביאו לאזור תרבויות שונות שהחליפו את הקודמות, וכי גל ההגירה האחרון היה זה של הקלטים, במהלך תקופת הברונזה.

ההיסטוריה המתועדת הראשונה של ויילס נרשמה במהלך התקופה הרומאית. באותה התקופה האזור של ויילס המודרנית היה מחולק לשבטים רבים, כשהסילורים בדרום-מזרח והאורדוביקים במרכז ובצפון מערב היו הגדולים והחזקים מביניהם. הרומאים הקימו שורת מבצרים לאורך דרום ויילס וכן כרו זהב שם. הם בנו מבצר לגיונרי גדול בעיר קרליאון שכלל גם אמפיתיאטרון מרהיב, הנחשב כיום לשמור ביותר בכל בריטניה. במאה ה-4 לספירה, תחת הכיבוש הרומי, הובאה הנצרות לראשונה לויילס.

לאחר הנסיגה הרומאית מבריטניה בשנת 410, כשהאי הבריטי היה נתון לפלישותיהם של שבטים הגרמאנים, הפכה ויילס ההררית והנוחה להגנה למעוזם הראשי של הקלטים בחלקו הדרומי של האי הבריטי. כך שימרה ויילס את זהותה הקלטית הייחודית בעוד שהתושבים הקלטים של שאר האי הבריטי דוכאו ונטמעו בהדרגה בקרב הסקסונים. השבטים הקלטים המקוריים בויילס נותרו חזקים, והם אלו המהווים את הבסיס לויילס של היום. שבטים אלו נלחמו במשך מאות שנים עם ממלכות מרסיה, נורת'מבריה ווסקס על השליטה באזור.

במאה ה-9 הולשים כרתו ברית עם הויקינגים, שפלשו לאי הבריטי, כנגד האנגלו-סקסים במזרח האי, כפי שעשו לפניהם ממלכות קורנוול וברטאן. בשנת 878 הולשים, יחד עם הוויקינגים הדנים, הביסו צבא שלם של חיילי מרסיה, ניצחון שהעניק לויילס שנים רבות של שקט. בשנת 1063 הולשים שוב הביסו את הסקסונים ממרסיה, הפעם בעזרת ויקינגים מנורבגיה. כמו בקורנוול וברטאן, הוויקינגים למעשה עזרו למנוע את כיבוש האזורים הקלטים על ידי האנגלו-סקסים.

רק בשנת 1282 הצליח מלך אנגלי לכבוש את ויילס. היה זה אדוארד הראשון שכבש את ויילס לאחר שניצח בקרב את הנסיך לואלין (Llywelyn). אדוארד הקים בוויילס שורה של מצודות ופעל לדיכוי חירותו של העם הוולשי. אך הסיפוח החוקי הסופי של ויילס שיצר את הממלכה המאוחדת נשלם רק בשנת 1536 על ידי המלך הנרי השמיני.

ויילס היא האומה הראשונה שאוחדה עם אנגליה ליצירת הממלכה המאוחדת. הקשר בין ויילס ואנגליה הדוק הרבה יותר מהקשר בין שתי האומות האחרות, סקוטלנד וצפון אירלנד, לאנגליה; בנוסף לגורם ההיסטורי קיימת גם הקרבה הגאוגרפית: ויילס נמצאת פחות משעתיים נסיעה מלונדון. בויילס כמעט ואין תנועות בדלניות, הקוראות לעצמאות המדינה, זאת בניגוד לצפון אירלנד וסקוטלנד. עם זאת, ויילס היא החלק היחידי מהממלכה המאוחדת אשר הצליח לאחר 800 שנות דיכוי מצד השלטונות האנגליים להשיב לתחיה את שפתו העתיקה. לאור זאת, כיום כל השילוט בוויילס, בניגוד לאנגליה, סקוטלנד וצפון אירלנד, הוא בשתי שפות: אנגלית וולשית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויילס ממוקמת בחצי אי במערב בריטניה הגדולה, ושטחה הוא 20,779 קמ"ר. היא גובלת באנגליה ממזרח, בתעלת בריסטול מדרום ובים האירי ממערב ומצפון, וסך הכל לוויילס יש 1,200 קילומטרים של קו חוף. רוב האוכלוסייה והתעשייה של המדינה מרוכזים בדרום המדינה, ובעיקר בערים קרדיף, סוונסי וניופורט.

רוב הנוף של ויילס הוא הררי, בעיקר בצפון ובמרכז המדינה. ההר הגבוה ביותר במדינה הוא סנודון, וגובהו 1,085 מטרים. במאה ה-19 ויילס הייתה בסיס למחקר סטרטיגרפי ופלאונטולוגי חשוב, שבסופו נקראו שלוש יחידות הזמן הגאולוגיות בעידן הפלאוזואיקון על שם ויילס: הקמבריון בא מהשם קמרי, השם הוולשי לוויילס; האורדוביק נקרא על שם השבט הקלטי העתיק האורדוביקים; והסילור נקרא על שם שבט הסילורים.

במזרח ויילס שוכנת היי-און-וואי, עיר הספרים.

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויילס מחולקת ל-22 מחוזות החל מה-1 באפריל 1996. לפי המפה מצד שמאל, המחוזות הם:

מפת מחוזות ויילס.
  1. מרת'יר טידפיל (Merthyr Tydfil)
  2. קרפילי (Cearphilly)
  3. בלנו גוונט (Blaenau Gwent)
  4. ת'ורפן (Torfaen)
  5. מונמת'שייר (Monmouthshire)
  6. ניופורט (Newport)
  7. קארדיף (Cardif)
  8. גלמורגן (Vale of Glamorgan)
  9. ברידג'נד (Bridgend)
  10. רונד'ה קינון טף (Rhondda Cynon Taf)
  11. ניית' פורט טלבוט (Neath Port Talbot)
  12. סוונסי (Swansea)
  13. קמרוונשייר (Carmarthenshire)
  14. קרדיגיון (Ceredigion)
  15. פוויס (Powys)
  16. רקסהאם (Wrexham)
  17. פלינטשייר (Flintshire)
  18. דנבישייר (Denbighshire)
  19. קונוואי (Conway)
  20. גוויניד' (Gwynedd)
  21. האי אנגלסי (Isle Of Anglesey)
  22. פמברוקשייר (Pembrokeshire)

מעבר לחלוקה למחוזות אדמיניסטרטיבים, ויילס מחולקת גם לשמונה מחוזות שמורים (מצפון לדרום): קלוויד', גווינד', פוויס, דיפאד', גוונט, מערב גלמורגן, מרכז גלמורדן ודרום גלמורגן.

קהילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לחלוקה באנגליה לקהילות (Civil Parish), בויילס קיימת חלוקה דומה לקהילות (Community) אשר פועלות כתת-חלוקה של המחוז. אם זאת, בשונה מהמצב באנגליה, בויילס כל שטח משתייך לקהילה, כולל שטחים ללא תושבים. לרוב עיירות וערים מרכזיות מתפקדות גם כמרכזי קהילה החולשים על החוות והעיירות הקטנות יותר בסביבתן.

נכון לשנת 2001, ישנם 869 קהילות ברחבי ויילס, הגדולה ביותר היא ריידר (Rhayader) עם כ-13,945 הקטאר והקטנה ביותר היא קפין פרורסט (Cefn Fforest) בגודל 64 הקטאר. הקהילה בעלת מספר התושבים הגדול ביותר היא בארי עם 45,053 תושבים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד שנערך בשנת 2005, אוכלוסיית ויילס מונה 2,958,876 תושבים, כאשר כ-75 אחוזים ממנה נולדו בויילס, ורוב הנותרים באנגליה. 96 אחוזים מהאוכלוסייה הם לבנים ממוצא בריטי, כאשר רוב האוכלוסייה הלא-לבנה היא ממוצא אסייתי (בעיקר מהודו ופקיסטן). 72 אחוזים מתושבי ויילס הם נוצרים וכ-19 אחוזים מגדירים את עצמם חסרי דת. האוכלוסייה היהודית במדינה מונה כ-0.08% מכלל האוכלוסייה.

יהודים בוויילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים החלו להתיישב בוויילס בעיקר מתחילת המאה ה-20. בזמן מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מלונדון המופגזת לקארדיף הבטוחה יחסית. כיום קיימת בקארדיף קהילה בת כמה מאות נפשות אשר לה בית כנסת חדיש שנפתח לפני כמה שנים. בקארדיף פעילה רק תנועת נוער יהודית אחת - בני עקיבא.

פארק סנודוניה (Snowdonia) בצפון ויילס. זהו הפארק הלאומי הגדול בבריטניה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]