ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
ישיבת צעירי אגודת ישראל - חפץ חיים היא ישיבה קטנה שפעלה בשנות ה-40 וה-50 בכפר סבא. בראשה עמד הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות ה-40 פעלה בכפר סבא ישיבת "עזרא" שהרב אברהם ריניק ייסדה ועמד בראשה. לימדו בה גם הרב אהרן יעקב קלפפיש והרב נחום (צורף) גולדשמיד[1] שניהל את הישיבה בפועל[2]. בנוסף פעלה במגדיאל הסמוכה ישיבה לנערים צעירים יותר שנקראה על שם ה"חפץ חיים", ובראשה עמד הרב דב מעייני.
בחול המועד פסח תש"ג (1943) התקיימה בפתח תקווה הוועידה הארצית השלישית של תנועת צעירי אגודת ישראל (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל, ואכן בחודש אייר תש"ד הוקמה הישיבה במגדיאל[3]. מייסד הישיבה ומנהלה היה אברהם ריין. גם היא נקראה על שם החפץ חיים, שנפטר עשור קודם לכן. לאחר מספר חודשים הועתק משכנה של הישיבה לכפר סבא.
לר"מים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב זלמן רוטברג), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן היה הרב משה סולובייצ'יק, שהיה אז תלמיד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. הרב גולדשמיד כיהן באותה תקופה כרב שכונה ביפו במקום חמיו שנפטר בשנת תש"ג, ולא היה יכול לעמוד בראשה. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לקבל את התפקיד, מכיוון שלא היו נשואים. בתחילת זמן קיץ תש"ו (1946) התמנה הרב שטיינמן לראשות הישיבה בעצת החזון איש[4], לאחר שהיה עד אז מאברכי בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה.
בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטשינסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.
פעילות הישיבה מומנה מכספי תרומות של תושבי כפר סבא. כמו כן נסע ריין לארצות הברית למסע גיוס כספים.
בשנות ה-50 עברה הישיבה להיות תחת חסותה של ישיבת חברון וכמשגיח כיהן הרב מנחם אריה קניגסהפר. בסוף שנות ה-50 הופסקה פעילות הישיבה. בתשכ"ד חודשה פעילות ישיבה במקום, תחת הנהגת האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג[5], אך ככל הנראה גם גלגול זה של הישיבה לא האריך ימים.
מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר וונדר
- הרב שמחה קסלר - רבה של מודיעין עילית
- הרב אברהם קסלר - מראשי ישיבת תפארת ציון
- הרב דוד כץ - ראש ישיבת משכן יעקב בחיפה
- הרב ישראל קליינר
- הרב נתן זוכובסקי
- הרב צבי רוטברג ראש ישיבת בית מאיר
- הדיין הרב שמואל דיקמן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שתי ישיבות בכפר סבא, הצופה, 7 בנובמבר 1956
- אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו
- ידיעה על פתיחת זמן אלול תש"ה, שערים, 9 באוגוסט 1945
- מובאות מהירחון דגלנו מהתקופה בה פעלה הישיבה, במוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת בא תשס"ז, עמ' 17
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לוחם לשם שמים, מוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת נח תשנ"ד, עמ' 9
- ^ מוסדות התורה בשרון, הצופה, 23 ביוני 1941
- ^ אברהם ריין, מהות של תורה, דגלנו ש"מ, תשרי תש"ן, עמ' 10
- ^ אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו
- ^ הנאמן, ניסן תשכ"ד, עמ' 37, באתר היברובוקס
