זלמן רוטברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב זלמן רוטברג
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1913
תרע"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2002 (בגיל 89 בערך)
ח' בסיוון תשס"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים, מועצת גדולי התורה, ישיבת בית מאיר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים צבי רוטברג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב זלמן רוטברג (תרע"ג, 1913 - ח' בסיוון תשס"ב, 19 במאי 2002) היה ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה ליפנישוק שבבלארוס לרב טוביה רוטברג, שכיהן כרב העיירה ולימים רבה של לונה, פלך הורדנה. בצעירותו למד בישיבת שער התורה, והיה מתלמידי ראש הישיבה הקטנה הרב משה מרדכי שקופ, בנו של הרב שמעון שקופ. בסוף שנות ה-20 עבר ללמוד בישיבת מיר. בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל יחד עם חברו הקרוב, ולימים מחותנו, הרב שמואל רוזובסקי, והשניים נכנסו ללמוד בישיבת לומז'ה בראשות הרב ראובן כץ שאף השיג להם את אישור העלייה לארץ. בשנת תש"ב (1942) נישא לשרה, בתו של הרב מאיר קרליץ. את הצעת השידוך הציע אחיו של הרב מאיר קרליץ, החזון איש. אשתו, שרה רוטברג, הייתה מפקחת בכירה בחינוך העצמאי. לאחר נישואיו למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל.

עם כינונה מחדש של ישיבת מיר בירושלים (1946) נקרא בידי רבו משכבר הימים, הרב אליעזר יהודה פינקל לגבש סביבו חבורת בחורים שתהווה את הבסיס לישיבה המתחדשת עד בואה של קבוצת הבחורים הוותיקים עם אנשי הצוות ששהו בשאנגחאי. בתקופה זו העביר בישיבה שיעורים בשבתות לכל בני הישיבה. גם כשהגיעו אנשי הצוות הוותיקים בשנת 1949 המשיך בתפקידו לצד הר"מ הוותיק הרב חיים שמואלביץ עד אמצע שנות ה-50.

בחורף ה'תשי"ח (1957) יסד עם גיסו הרב שלמה שמשון קרליץ את ישיבת בית מאיר בשיכון חזון איש בבני ברק, על שם אבי המשפחה, הרב מאיר קרליץ. מוסדות הישיבה כוללים גם ישיבה קטנה וכולל אברכים.

לאחר הקמת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), הזמינו הרב שך להצטרף כחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

לאחר פטירתו התמנה בנו, הרב צבי רוטברג, לראשות הישיבה. חתניו משמשים כר"מים בישיבה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנת טוביה, בני ברק: ישיבת בית מאיר, תשמ"ט - על מסכתות התלמוד
  • טוב דעת בני ברק: ישיבת בני מאיר, תשמ"ו-תשנ"ב - מאמרי מוסר[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף שק, ולבקר בהיכלו: פרקים בדבירי ימיה של הישיבה, מייסדה ומחוללה. בתוך: בהיכלו: ספר היובל של ישיבת בית מאיר, בני ברק תשס"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות הספר: מהותה של התורה ומהות הישיבה ובן התורה, באתר שטייגן - פורטל עולם התורה, 19 במאי 2012