ישראל ברונא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי ישראל מברונא (כונה מהר"י ברונא; ק"ס, 1400-ר"מ, 1480 לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15.

רבי ישראל נולד בברנו ("ברונא") לרבי חיים מברונא. בין רבותיו נמנים: רבי ישראל איסרלין, (מהרא"י, בעל תרומת הדשן), רבי יעקב וייל (המהרי"ו) ורבי זלמן כ"ץ (המהרז"ך, בעל ספר היריעה שעוסק בהלכות גיטין שבהן היה הסמכות העליונה בדורו והיה חברו הקרוב של המהרי"ל).

מעט אחרי שנת ר' (1440) הוא פתח ישיבה בעיר רגנסבורג, ואחר כך מונה לרבה של העיר. אחרי מותם של רבותיו הוא נחשב לגדול רבני אשכנז. תשובותיו מצוטטים פעמים רבות על ידי ר' משה איסרליש (הרמ"א) בהגהותיו לשולחן ערוך. הוא עבר לעיר רטיסבון וגם שם פתח ישיבה, ולמרות מתיחות עם הרב המקומי, ר' אנשל סגל, התקבל לבסוף כרב הקהילה.

בשנת 1474, כתוצאה מעימות בין פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והדוכס של לנסברג על מיסים לקהילה היהודית, נכלא ר' ישראל על ידי הקיסר כדי להביא אותו לתמיכה בעמדתו; אחרי 13 ימים בכלא הוא שוחרר. לקראת סוף חייו, יהודי משומד בשם הנס ואגול האשים את ר' ישראל בעלילת דם והוא נעצר. הקהילה פנתה לפרידריך השלישי וגם ללדיסלב מלך בוהמיה, שהצליחו לשחררו. ר' ישראל היגר לפראג, בה נפטר. בשו"ת מהר"י ברונא נלקטו 284 מתשובותיו ההלכתיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.