שולחן ערוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו. אם התכוונתם לספר הלכה שכתב רבי שניאור זלמן מלאדי, ראו שולחן ערוך הרב.

שולחן ערוך הוא ספר ההלכה הבסיסי שכתב ר' יוסף קארו בצפת ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'שכ"ה - 1565, ועליו מתבססים ומסתמכים מרבית הפוסקים מזמנו והלאה. כיום, נוהגים רוב רבני ישראל לפסוק הלכות על פי ספר זה.

שלחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג

תוכן עניינים

[עריכה] תוכן הספר

המחבר כלל בספר זה רק הלכות מעשיות לימינו אלו, שבהם אין בית המקדש קיים. מסיבה זו, הלכות רבות כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם, "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן רלוונטיות לימינו.

הספר מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סגנן שוב המחבר את דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסק הלכה ברור. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא שו"ע מסודר לפי ימי החודש).

[עריכה] מטרת הספר

ר' יוסף קארו כותב בעצמו מהי מטרת הספר. בעקבות ריבוי הדעות והמחלוקות בקרב הפוסקים נוצר בלבול רב בקרב העם מהי הדרך הנכונה לנהוג. לפיכך הוא נאלץ לכתוב ספר שיכריע בכל הדעות וייתן הנהגה ברורה לכל ישראל.

[עריכה] דרך הפסיקה של רבי יוסף קארו

בפסיקתו בשולחן ערוך הביא רבי יוסף קארו בדרך כלל את דעת הרוב מבין שלושת עמודי ההוראה: הרמב"ם, הרי"ף, והרא"ש.

אולם כאשר רק שנים מבין הפוסקים הכריעו בנושא מסוים, והיו חלוקים ביניהם, הוא צרף את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי והסמ"ג והכריע כדעת הרוב.

[עריכה] מבנה הספר

השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:

  1. אורח חיים - על ההלכות היומיומיות - השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
  2. יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימם אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
  3. אבן העזר - על הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב,י"ח "אעשה לו עזר כנגדו"
  4. חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.

השולחן ערוך ממוספר בדיוק כפי מיספור הסימנים בספר ארבעה טורים, אלא שהרב קארו חילק כל סימן לסעיפים.

[עריכה] התנגדות ראשונית לספר

הספר נתקל בתחילה בהתנגדות עזה מצד רבנים רבים באותה תקופה ובמיוחד מצד חכמי אשכנז ופולין משתי סיבות:

  • הספר מסכם בקיצור רב סוגיות ארוכות מאוד ויש חשש שאנשים ילמדו את הספר ויזנחו את הש"ס ואת הפוסקים האחרים. טענה זו לא נתקבלה לבסוף, וגם המתנגדים נוכחו לדעת שמפני "ירידת הדורות", ספר כזה חיוני הוא.
  • מכיוון ששניים מבין הפוסקים עליהם נשען השו"ע בחיבורו הם ספרדים והרמב"ם היה תלמיד תלמיד תלמידו של הרי"ף כך שדעותיהם קרובות מאוד, יצא שהלכות ומנהגי האשכנזים לא יוצגו בשו"ע. אכן, בעקבות כך כתב הרמ"א הגהות ("השגות" או "המפה") על פסקי השו"ע והביא את ההלכות שפסקו האשכנזים בכל מקום שהם נוגדים את פסקי השולחן ערוך. ההגהות נדפסו בתוך השולחן ערוך בצורת "חלון" בתוך ההלכות עצמן, דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים, שמכאן ואילך פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.

[עריכה] פרשני שולחן ערוך

מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. פירושים אלו מכונים "נושאי כלים".

הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך, ונחשבים לפירושים החשובים ביותר:

פירושים חשובים נוספים הם:

[עריכה] ספרי המשך לשולחן ערוך

כמה מאות שנים אחרי חיבור השולחן ערוך, חיברו ארבעה מגדולי ישראל, "שולחן ערוך" משלהם, המבוסס ביסודו על השולחן ערוך המקורי, אך בצרוף פסיקה משאר ספרי גדולי ישראל שהיו לאחר תקופת חיבור השולחן ערוך. ארבעתם מקובלים כספרי פסיקה אצל רוב האשכנזים. הארבעה הם:

  • חיי אדם וחכמת אדם - ספריו של הרב אברהם דנציג (מחותנו של בנו של הגר"א), על אורח חיים ויורה דעה, מוזכרים הרבה בפוסקים אך אינם מקובלים בתור פסיקה הלכה למעשה.
  • שולחן ערוך הרב - ספרו של רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר הזקן). חובר לכתחילה על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. אך נשרף בחלקו, ובידנו נותר רק על רוב חלק אורח חיים, ועל כמה עשרות סימנים מהחלקים יורה דעה וחושן משפט. מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל החסידים.
  • משנה ברורה - ספרו של החפץ חיים על אורח חיים. מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל האשכנזים שאינם חסידים.
  • ערוך השולחן - ספרו של הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין על כל השולחן ערוך מקובל (כפסיקה אחרונה) באורח חיים בעיקר אצל יוצאי ליטא, ונחשב לפסיקה אחרונה בשאר חלקי השולחן ערוך, אצל רוב האשכנזים. חיבר גם הלכות שאינם יכולים להתקיים בזמן הגלות, כגון הלכות בית הבחירה וסנהדרין נדפסו לאחרונה תחת השם ערוך השלחן העתיד למרות שנכללו בו גם דיני זרעים שאפשר לקיימם גם תחת עול הגלות.

גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. לא כל הספרים נכתבו על פי מבנה השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם:


מבנה ספרי ארבעה טורים ושולחן ערוך

אורח חיים • יורה דעה • אבן העזר • חושן משפט

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: שולחן ערוך

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A