שולחן ערוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר)
שלחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג

שולחן ערוך הינו ספר ההלכה שכתב ר' יוסף קארו בצפת ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'שכ"ה - 1565, ועליו מתבססים ומסתמכים מרבית הפוסקים מזמנו והלאה. כיום, רובם ככולם של רבני ישראל פוסקים הלכות על בסיס ספר זה‏[1].

השולחן ערוך הינו קיצור ההלכות מספר בית יוסף, אותו כתב ר' יוסף קארו על הטור ובו הביא את כל דעות הראשונים העקריות בכל נושא. ר' יוסף קארו מציג בהקדמת הספר את הסיבות לכתיבת הספר, בפרט הוא מדגיש את הקושי שיש לאדם הפשוט להגיע להלכה ברורה עקב ריבוי המחלוקות ואריכות הדיונים בבית יוסף.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סִגנן שוב המחבר את דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסיקת הלכה ברורה. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).

מכיוון שהשולחן ערוך בנוי על סדר הטור נכללות בו, כמו בטור, רק ההלכות המעשיות לימינו אלו, שבהם אין בית המקדש קיים. מסיבה זו, הלכות רבות כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם, "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן רלוונטיות לימינו.

בשולחן ערוך פסק רבי יוסף קארו בדרך כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר כאשר לא יצאה מבין "עמודי ההוראה" הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:

  1. אורח חיים - על ההלכות היומיומיות - השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
  2. יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימם אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
  3. אבן העזר - עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב,י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
  4. חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.

הסעיפים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסעיפים בספר ארבעה טורים, אלא שהרב קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים.

התנגדות ראשונית לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נתקל בתחילה בהתנגדות עזה מצד רבנים רבים באותה תקופה ובמיוחד מצד חכמי אשכנז ופולין משתי סיבות:

  • הספר מסכם בקיצור רב סוגיות ארוכות מאוד ויש חשש שאנשים ילמדו את הספר ויזנחו את התלמוד ואת הפוסקים האחרים. טענה זו לא נתקבלה לבסוף, וגם המתנגדים נוכחו לדעת שמפני "ירידת הדורות", ספר כזה חיוני הוא.
  • כיוון ששניים מבין הפוסקים שעליהם נשען השו"ע בחיבורו הם ספרדים והרמב"ם היה תלמידו של הרי"ף ודעותיהם קרובות מאוד, יצא שהלכות ומנהגי האשכנזים לא יוצגו בשו"ע. אכן, בעקבות כך כתב הרמ"א הגהות ("השגות" או "המפה") על פסקי השו"ע והביא את ההלכות שפסקו האשכנזים בכל מקום שהם נוגדים את פסקי השולחן ערוך. ההגהות נדפסו בתוך השולחן ערוך בצורת "חלון" בתוך ההלכות עצמן. דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים, שמכאן ואילך פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.

יש לציין שהרמ"א התחיל לכתוב ספר פסיקה בעצמו לפני שידע על ספרו של רבי יוסף קארו. לאחר שנודע לו על ספרו של רבי יוסף קארו, שרף את ספרו שלו כדי שלא תהיה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה, כתב הרמ"א את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות כאמור בתוך השולחן ערוך עצמו. כך נוצר ספר פסיקה אחיד לעם ישראל.

פרשני שולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. פירושים אלו מכונים "נושאי כלים".

הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך, ונחשבים לפירושים החשובים ביותר:

פירושים חשובים נוספים הם:

ספרי המשך לשולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אחרונים

רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי ספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז: שולחן ערוך הרב, חיי אדם וחכמת אדם וערוך השולחן.

גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים, הבן איש חי, ערך השולחן וכף החיים.

בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו: ילקוט יוסף, הלכה ברורה, ושולחן ערוך המקוצר.


מבנה ספרי ארבעה טורים ושולחן ערוך

אורח חייםיורה דעהאבן העזרחושן משפט

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראוי לציין כי חלק נכבד מקהילת תימן מיחסים חשיבות רבה יותר לספר משנה תורה של הרמב"ם