שולחן ערוך

ערך זה עוסק בספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו. אם התכוונתם לספר הלכה שכתב רבי שניאור זלמן מלאדי, ראו שולחן ערוך הרב.

שולחן ערוך הוא ספר ההלכה הבסיסי שכתב ר' יוסף קארו בצפת ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'שכ"ה - 1565, ועליו מתבססים ומסתמכים מרבית הפוסקים מזמנו והלאה. כיום, נוהגים רוב רבני ישראל לפסוק הלכות על פי ספר זה.

ר' יוסף קארו כותב בעצמו מהי מטרת הספר: בעקבות ריבוי הדעות והמחלוקות בקרב הפוסקים נוצר בלבול רב בקרב העם מהי הדרך הנכונה לנהוג, לפיכך הוא נאלץ לכתוב ספר שיכריע בכל הדעות וייתן הנהגה ברורה לכל ישראל. בספרו בית יוסף, הוא כותב את השתלשלות ההלכה ודן בהרחבה בסוגיות, ואילו בשולחן ערוך הוא פוסק את ההלכה הסופית.

שלחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר)

שלחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג

תוכן הספר

המחבר כלל בספר זה רק הלכות מעשיות לימינו אלו, שבהם אין בית המקדש קיים. מסיבה זו, הלכות רבות כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם, "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן רלוונטיות לימינו.

הספר מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סִגנן שוב המחבר את דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסיקת הלכה ברורה. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).

בפסיקתו בשולחן ערוך הביא רבי יוסף קארו בדרך כלל את דעת הרוב מבין שלושת עמודי ההוראה: הרמב"ם, הרי"ף, והרא"ש. אולם כאשר רק שניים מבין הפוסקים הכריעו בנושא מסוים, והיו חלוקים ביניהם, הוא צירף את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי והסמ"ג והכריע כדעת הרוב.

מבנה הספר

השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:

1. אורח חיים - על ההלכות היומיומיות - השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
2. יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימם אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
3. אבן העזר - עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב,י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
4. חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.

השולחן ערוך ממוספר בדיוק כפי מיספור הסימנים בספר ארבעה טורים, אשר עליו כתיב את חיבורו בית יוסף, אלא שהרב קארו חילק כל סימן לסעיפים.

התנגדות ראשונית לספר

הספר נתקל בתחילה בהתנגדות עזה מצד רבנים רבים באותה תקופה ובמיוחד מצד חכמי אשכנז ופולין משתי סיבות:

• הספר מסכם בקיצור רב סוגיות ארוכות מאוד ויש חשש שאנשים ילמדו את הספר ויזנחו את התלמוד ואת הפוסקים האחרים. טענה זו לא נתקבלה לבסוף, וגם המתנגדים נוכחו לדעת שמפני "ירידת הדורות", ספר כזה חיוני הוא.
• מכיוון ששניים מבין הפוסקים שעליהם נשען השו"ע בחיבורו הם ספרדים והרמב"ם היה תלמידו של הרי"ף ודעותיהם קרובות מאוד, יצא שהלכות ומנהגי האשכנזים לא יוצגו בשו"ע. אכן, בעקבות כך כתב הרמ"א הגהות ("השגות" או "המפה") על פסקי השו"ע והביא את ההלכות שפסקו האשכנזים בכל מקום שהם נוגדים את פסקי השולחן ערוך. ההגהות נדפסו בתוך השולחן ערוך בצורת "חלון" בתוך ההלכות עצמן. דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים, שמכאן ואילך פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.

יש לציין שהרמ"א התחיל לכתוב ספר פסיקה בעצמו לפני שידע על ספרו של רבי יוסף קארו. לאחר שנודע לו על ספרו של רבי יוסף קארו,שרף את ספרו שלו כדי שלא תהיה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה,כתב הרמ"א את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות כאמור בתוך השולחן ערוך עצמו. כך נוצר ספר פסיקה אחיד לעם ישראל.

פרשני שולחן ערוך

מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. פירושים אלו מכונים "נושאי כלים".

הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך, ונחשבים לפירושים החשובים ביותר:

• מגן אברהם - (מג"א) על אורח חיים נקרא בתחילה גם "נר ישראל" (ראשי תבות של נר יפה של רבי אברהם לוי) על מגן אברהם נכתבו הפירושים פרי מגדים ומחצית השקל.
• טורי זהב - (ט"ז) ספרו של רבי דוד הלוי סגל חתנו של הב"ח נקרא בתחילה "מגן דוד". נכתב על כל חלקי השו"ע
• שפתי כהן - (ש"ך) ספרו של רבי שבתי כהן על יורה דעה וחושן משפט.
• מאירת עינים - (סמ"ע - ספר מאירת עינים) על חושן משפט (כפי הנראה היה גם על יורה דעה).
• באר היטב - על כל חלקי השו"ע.
• שערי תשובה - על אורח חיים ליקוטים מספרי שו"ת.
• פתחי תשובה - על יורה דעה, אבן העזר, וחושן משפט- ליקוטים מספרי שו"ת.
• ביאור הגר"א - על כל חלקי השו"ע.
• בית שמואל - (ב"ש) על אבן העזר.
• חלקת מחוקק - (ח"מ) על אבן העזר (עד סימן קכ"ו).
• משנה ברורה - ספרו של החפץ חיים על אורח חיים. מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל האשכנזים.

פירושים חשובים נוספים הם:

• פרי חדש לרב חזקיה די סילוה
• מטה יהודה ושבט יהודה לרב יהודה עייאש
• שתילי זתים לרב דוד משרקי
• ברכי יוסף ומחזיק ברכה לרב חיד"א ועוד.

ספרי המשך לשולחן ערוך

כמה מאות שנים אחרי חיבור השולחן ערוך, חיברו ארבעה מגדולי ישראל, "שולחן ערוך" משלהם, המבוסס ביסודו על השולחן ערוך המקורי, אך בצרוף פסיקה משאר ספרי גדולי ישראל שהיו לאחר תקופת חיבור השולחן ערוך. ארבעתם מקובלים כספרי פסיקה אצל רוב האשכנזים. הארבעה הם:

• שולחן ערוך הרב - ספרו של רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר הזקן). חובר לכתחילה על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך נשרף בחלקו, ובידנו נותר הספר על רוב חלק אורח חיים ועל כמה עשרות סימנים מהחלקים יורה דעה וחושן משפט. מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל החסידים.
• חיי אדם וחכמת אדם - ספריו של הרב אברהם דנציג (מחותנו של בנו של הגר"א), על אורח חיים ויורה דעה, מוזכרים הרבה בפוסקים אך אינם מקובלים בתור פסיקה הלכה למעשה.
• ערוך השולחן - ספרו של הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין על כל השולחן ערוך מקובל (כפסיקה אחרונה) באורח חיים בעיקר אצל יוצאי ליטא, ונחשב לפסיקה אחרונה בשאר חלקי השולחן ערוך, אצל רוב האשכנזים. חיבר גם הלכות שאינם יכולים להתקיים בזמן הגלות, כגון הלכות בית הבחירה וסנהדרין נדפסו לאחרונה תחת השם ערוך השלחן העתיד למרות שנכללו בו גם דיני זרעים שאפשר לקיימם גם תחת עול הגלות.

גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. לא כל הספרים נכתבו על פי מבנה השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם:

• שתילי זתים של רבי דוד משרקי
• הבן איש חי של רבי יוסף חיים. הספר נכתב על סדר פרשיות התורה, רבים מפסקיו על דרך הקבלה. כשדעת הרמ"א חלוקה על השולחן ערוך להחמיר, נוטה המחבר להחמיר כדי לצאת ידי הכל.
• ערך השולחן לרבי יצחק טייב.
• כף החיים - ספרו של רבי יעקב חיים סופר על אורח חיים וחלק מיורה דעה. הרב סופר לא זכה לסיים את ספרו, ועל פי בקשת בנו הושלם על ידי הרב עובדיה יוסף.

ובזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו ספרי שותי"ם וספרי הלכה רבים כדוגמת:

• ילקוט יוסף - סדרת ספרים של הרב יצחק יוסף המבוסס על פסקי אביו, הרב עובדיה יוסף. הספר מקובל אצל רובם הגדול של החרדים-הספרדים ואצל חלק גדול מהדתיים-הספרדים.
• הלכה ברורה - בדומה לילקוט יוסף הספר מבוסס על פסקי הרב עובדיה יוסף, אביו של המחבר הרב דוד יוסף. הספר בנוי בצורת המשנה ברורה אבל מיועד לספרדים. על כל סעיף בשולחן ערוך מובאות ההלכות הקשורות לסעיף ובנוסף לכך מובאות טעמי ההלכה ומקורות ההלכה.
• שולחן ערוך המקוצר - נכתב על ידי הרב יצחק רצאבי. ספר הלכה לקהילת יוצאי תימן. שמונה כרכים (כרגע). בסוף הספר נספח על פסיקות של השו"ע נגד הרמב"ם.

מבנה ספרי ארבעה טורים ושולחן ערוך
אורח חיים • יורה דעה • אבן העזר • חושן משפט

ראו גם

• קיצור שולחן ערוך

קישורים חיצוניים

• מאמרים בנושא שולחן ערוך, באתר "דעת"
• שולחן ערוך בלקסיקון לתרבות ישראל של מט"ח
• השולחן ערוך, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
• שולחן ערוך: אורח חיים, שולחן ערוך: יורה דעה, שולחן ערוך: אבן העזר, שולחן ערוך: חושן משפט - מאתר Israel613
• שלחן ערוך: אורח חיים - מאתרו של צבי ויסמן