פראג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פראג
Praha
Prague CoA CZ.svg
סמל העיר
Flag of Prague.svg
Hradschin Prag.jpgמצודת פראג על נהר הוולטבה
מדינה / טריטוריה Flag of the Czech Republic.svg  צ'כיה
מחוז עיר הבירה של צ'כיה
ראש העיר פאבל בם (Pavel Bém)
שטח 496 קמ"ר
גובה 179-399 מטרים
תאריך ייסוד המאה ה-9
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

1,223,368‏  (נכון ל-2008)
1,964,750‏  (נכון ל-2008)
2,392 נפש לקמ"ר (נכון ל-2008)
קואורדינטות 50°05′00″N 14°25′00″E / 50.0833333333333°N 14.4166666666667°E / 50.0833333333333; 14.4166666666667קואורדינטות: 50°05′00″N 14°25′00″E / 50.0833333333333°N 14.4166666666667°E / 50.0833333333333; 14.4166666666667
אזור זמן UTC +1
http://www.cityofprague.cz
המרכז ההיסטורי בפראג
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Prague from Klementinum.jpg
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית
מדינה Flag of the Czech Republic.svg צ'כיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1992, לפי קריטריונים 2, 4, 6
כיכר ואצלב (ואצלבסקה נאמסטי בצ'כית) במרכז פראג

פראגצ'כית: Praha, ) היא בירת הרפובליקה הצ'כית והעיר הגדולה ביותר בה. פראג מהווה את המרכז הכלכלי, התרבותי והתעשייתי של צ'כיה. היא ממוקמת על הנהר ולטאבה (Vltava), ומאכלסת כ־1.2 מיליון תושבים. שטח המטרופולין של פראג 6,977 קמ"ר. בין כינויה של פראג ניתן למנות את: "העיר בעלת מאות הצריחים המחודדים", "העיר הזהובה", "פריז של שנות העשרים בתשעים", "אם כל הערים" ו-"הלב של אירופה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור שבו ממוקמת פראג היה מיושב עוד בתקופה הפלאוליתית. בערך בשנת 200 לפני הספירה הקלטים הקימו שם ישוב בשם Závist אך הוא לא האריך ימים ואת מקומו תפסו שבטים גרמאניים. הסלאבים כבשו את האזור ושלטו בו החל מהמאה הרביעית לספירה, למרות שבתקופה מסוימים היו תחת כיבוש מונגולי.

על פי האגדה, העיר פראג נוסדה בידי הנסיכה ליבושה (Libuše) ובעלה פז'מיסל (Přemysl), מייסדי שושלת פז'מיסל, במחצית השנייה של המאה התשיעית כטירה על גבעה החולשת על הגדה המזרחית של נהר הוולטאבה. טירה זו ידועה כווישהראד (Vyšehrad "טירה גבוהה") כדי להבחין בינה לבין הטירה שהוקמה מאוחר יותר בצד האחר, הנקראת מצודת פראג או בפשטות "המצודה" (ברובע Hradčany).

במהרה הפכה למקום מושבם של מלכי בוהמיה, חלק מאלו שמאוחר יותר שלטו גם כקיסרים של האימפריה הרומית הקדושה. העיר הפכה לצומת מסחר מרכזי הודות ליהודים הרבים שהתיישבו בה. יועצו של הוזיר מקורדובה, אברהם אבן יעקב, מזכיר את פראג בתעודה משנת 965 לספירה. ב-973 הייתה העיר לבישופות.

המלך ולדיסלב השני בנה את הגשר הראשון על הוולטאבה, גשר יהודית, בשנת 1170. גשר זה התמוטט ב-1342. מאוחר יותר נבנה גשר קארל (קארלוּ‏ב מוֹ‏סט) על חורבותיו.

ב-1257, תחת שלטון המלך אוטוקאר השני, נבנה בפראג הרובע Malá Strana ("הצד הקטן") ליד רובע המצודה Hradčany שנועד עבור מקורבי השלטון האצילים הגרמנים שקיבלו שם אוטונומיה (ראו חקיקת מגדבורג). הרובע החדש נבנה על הגדה המרוחקת מהעיר העתיקה (רובע Staré Město), שהייתה מוגנת באותה תקופה בחומות וביצורים.

העיר שיגשגה במשך המאה ה-14 תחת שלטונו של קארל הרביעי, שציווה על הקמת העיר החדשה, גשר קארל, הקתדרלה של ויטוס הקדושקתדרלה הגותית העתיקה ביותר במרכז אירופה), בית הכנסת מייזל ואוניברסיטת קארל בפראג שאף נקראה על שמו, האוניברסיטה העתיקה ביותר במרכז אירופה מצפון לאלפים. פראג הייתה באותה עת העיר השלישית בגודלה ביבשת אירופה.

בשנת 1415, תחת שלטונו של המלך ואצלב הרביעי (1378-1419), הועלה על המוקד תאולוג ומרצה באוניברסיטה בשם יאן הוס, באשמת הטפה לרפורמציה בכנסייה. בעקבות אירוע זה ודומים לו, התמרדו האזרחים והשליכו את קונסולי העיר מחלון בניין העירייה. אירוע זה ידוע בשם "ההשלכה הראשונה מהחלון" (באנגלית defenestration). מותו של הוס הצית את ההפיכה ההוסיטית, שגברה ב-1420 אז הצטרפו למרד איכרים תחת הנהגת המצביא Jan Žižka, ויחד הם הביסו את המלך הבוהמי זיגמונד בקרב הר טיקוב.

בשתי המאות שלאחר מכן פראג התחזקה כעיר מסחר ומבנים רבים נבנו בה באדריכלות גותית, ביניהם אולם ולדיסלב בתוך המצודה.

ב-1526 ממלכת בוהמיה עברה לידי בית הבסבורג, שהיו קתולים, דבר שהשפיע על פראג שהייתה בעלת נטיות פרוטסטנטיות. בעיות אלה לא היו בולטות בתקופתו של הקיסר רודולף השני, המלך הנבחר של בוהמיה בשנת 1576, שבחר להתגורר בפראג. הוא חי במצודה דם הוא החזיק חצר של אסטרולוגים, קוסמים, אלכימאים ועוד בעלי מקצועות מוזרים. זו הייתה תקופת שגשוג עבור פראג: בין המפורסמים שחיו בה היו האסטרונומים טיכו ברהה ויוהנס קפלר, הציר ארצ'ימבולדו ואחרים.

ב-1618 התרחשה בפראג "ההשלכה השנייה מהחלון", אשר כתוצאה ממנה ניצתה מלחמת שלושים השנים. המלך פרדיננד השני מבית הבסבורג הודח ואת מקומו כמלך בוהמיה תפס פרידריך החמישי מ-Pfalz. ברם, הצבא הבוהמי הובס בקרב ההר הלבן (1620) לא רחוק מפראג, וכתוצאה מכך סבלה העיר קשות מחוסר סובלנות דתית תחת האנטי-רפורמה הקתולית. העיר סבלה קשות גם מהכיבוש הסקסוני 1631 והשבדי (1648). יתרה מכך, אחרי שלום וסטפליה, פרדיננד העביר את חצרו לווינה ומעמדה של פראג ירד וגם אוכלוסייתה קטנה מ-60,000 לפני המלחמה ל-20,000 אחריה. ב-1689 פרצה שרפה שהרסה חלקים ניכרים מהעיר.

ארבע הערים העצמאיות שקודם-לכן הרכיבו את פראג, הוכרזו לבסוף כעיר אחת בשנת 1784. העיר עברה תהליך התרחבות נוסף עם סיפוחם של הרובע היהודי (רובע יוזפוב, Josefov) בשנת 1850 ושל וישהראד בשנת 1883.

המהפכה התעשייתית השפיעה מאוד על פראג, שכן בתי חרושת יכלו לנצל את מכרות הפחם והברזל שהיו מצויים באזור. פרבר ראשון, קרלין, הוקם ב-1817 ו-20 שנה אחרי הקמתו אוכלוסיית פראג מנתה מעל 100,000 תושבים. ב-1842 חוברה פראג לרשת מסילות הברזל.

אביב העמים ב-1848 השפיע גם על פראג, אבל המהפכנים בה דוכאו בחוזקה ובתקיפות. בשנים שלאחר מכן, התנועה הלאומית הצ'כית (שהתנגדה לתנועה לאומית אחרת, הגרמנית) החלה לעלות עד שצברה רוב במועצת העיר ב-1861.

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה עם תבוסתה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית ויצירתה של צ'כוסלובקיה. פראג נבחרה לבירת המדינה החדשה. פראג באותו זמן הייתה עיר בירה אמיתית עם תעשייה מפותחת. בתחילת 1922, 37 רשויות מקומיות נוספות אוחדו לעיר, והעלו את מניין האוכלוסייה של העיר ל-676,000. ב-1930 מנתה אוכלוסיית פראג כ-850,000 איש.

ברוב ימיה, פראג הייתה עיר רבת לאומים עם אוכלוסיות צ'כיות, גרמניות ויהודיות בולטות. ב-1938 סופחה צ'כוסלובקיה על ידי הנאצים והעיר נכבשה על ידם. מרבית תושביה היהודים של העיר, שמנו 50,000 איש, נספו בשואה. תושבי פראג מרדו נגד הכובש הנאצי כבר ב-5 במאי 1945 וכעבור ארבעה ימים נכנס הצבא האדום אל העיר וכבש אותה מידי הנאצים.

פראג הפכה לבירת הרפובליקה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה, שהייתה כפופה לברית המועצות וב-1955 הצטרפה לברית ורשה. תחת השלטון הקומוניסטי סבלה פראג התוססת והאינטלקטואלית מדיכוי חופש היצירה, הביטוי והמסחר. זאת למרות שיפוץ זהיר וקפדני של המונומנטים שבוצע בידי השלטון הסובייטי. בקונגרס הרביעי של הסופרים הצ'כוסלובקים שנערך בעיר ב-1967 ננקטה עמדה כנגד המשטר. התנגדות זו גרמה למזכ"ל החדש של המפלגה הקומינסטית, אלכסנדר דובצ'ק (Alexander Dubček), לנקוט בקומוניזם מתון וליברלי יותר וליצור בעיר "סוציאליזם עם פן אנושי". זה היה האביב של פראג אך הוא דוכא במהרה בידי ברית המועצות כאשר טנקים סובייטים פלשו לעיר וכבשו אותה.

ב-1989 אחרי שחומת ברלין נפלה, ומהפכת הקטיפה - שהונהגה בידי המחזאי ואצלב האבל - שטפה את רחובות פראג, שחררה את עצמה צ'כוסלובקיה מההשפעות הסובייטיות ונהפכה למדינה חופשית. ב-1993 אחרי הפיצול של צ'כוסלובקיה לצ'כיה וסלובקיה הפכה פראג לבירת הרפובליקה הצ'כית.

אירועים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פראג כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר העיר העתיקה ההומה, יום ראשון. ברקע, כנסיית טין. משמאל, המגדל עם השעון האסטרונומי של פראג
בית הקברות וישהראד, בו קבורים רבים מגדולי האישים הצ'כים
כנסיית טין הגותית
בית האופרה של פראג

פראג היא עיר תיירות פופולרית. יש בה מבנים עתיקים רבים, ברבים מהם יש ציורי קיר. היא מציגה מגוון רחב ביותר של אדריכלות, החל מאר-נובו ובארוק דרך אומנות קוביסטית, אדריכלות גותית, וכלה בנאו-קלאסית ואולטרא-מודרנית. כמה מבין האטרקציות התיירותיות הרבות שבה הם העיר העתיקה (Stare Mesto), מספר מקומות הקשורים בפרנץ קפקא, מאלא סטראנא, הראדצ'אני ("רובע המצודה") עם קתדרלת ויטוס הקדוש, גשר קארל וחומת לנון.

המרכז ההיסטורי של פראג הוכרז על ידי אונסק"ו בשנת 1992 כאתר מורשת עולמית.

פראג היא מרכז תרבותי מסורתי, ושוכנים בה תיאטראות רבים (כולל התיאטרון הצ'כי הלאומי), בתי-אופרה, אולמות קונצרטים, גלריות ומועדוני מוזיקה. כמו כן, היא נחשבת לאתר של משרדים חשובים ומוסדות של הרפובליקה הצ'כית, כולל מושבם של הנשיא, הממשלה ושני בתי הפרלמנט. בנוסף לאוניברסיטת קארל, ישנן בעיר שבע אוניברסיטאות נוספות ומכללות, ביניהן האוניברסיטה הטכנית הצ'כית (CVUT), שנוסדה בשנת 1707.

תשתית התחבורה הציבורית מורכבת משלושה קוים של רכבות תחתיות, כמו גם קווי חשמלית ואוטובוסים.

פראג סבלה מהצפה חמורה באוגוסט 2002, ונוצר צורך לפנות חלקים ממנה. ההצפות גרמו לנזקים רבים, אבל לא נהרס אף סמל לאומי.

אתרים בפראג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטארה מסטו (העיר העתיקה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראדצ'אני (רובע המצודה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזפוב (הרובע היהודי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1804: 76,000 תושבים
1837: 105,500
1850: 118,400 (157,200 כולל הפרברים)
1880: 162,300 (314,400 כולל הפרברים)
1900: 201,600 (514,300 כולל הפרברים)
1925: 718,300
1991: 1,212,000
2001: 1,169,106

היהודים בפראג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות צ'כיה
השעון העברי
בית הכנסת מייזל, הבנוי בסגנון נאו-גותי

עוד מראשיתה התיישבו בפראג יהודים רבים והייתה בה קהילה משגשגת. כמו בשאר אירופה גם יהודי פראג סבלו מהגבלות רבות ומפוגרומים והיו תלויים בגחמותיו של השליט התורן. כבר בימי הביניים נבנה רובע מיוחד עבור היהודים עם חומות ושערים בו הם חיו כבמעין גטו, רובע זה, המכונה רובע יוז'פוב, נמצא באזור 1 של פראג.

בין השנים 1597 עד 1609 חי בעיר המהר"ל (יהודה ליווא בן בצלאל) ושירת כרב הראשי של פראג. הוא מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים, וספרי המחשבה שלו (בידינו 18 כרכים, אך היו עוד כמה שאבדו) הם מהחשובים שבספרות המחשבה בתולדות הספר העברי. הוא קבור בבית הקברות היהודי העתיק של פראג. במאה ה-19 נקשרה בשמו אגדת הגולם מפראג. במשך הדורות רבנים גדולים רבים חיו בה ואף כיהנו בה כרבנים. מהיותר מפורסמים בהם: רבי יצחק חיות (אחיה החורג של אשת המהר"ל), רבי מרדכי יפה ה"לבוש" (החליף את המהר"ל בזמן שהותו בפוזנה, ולאחר חזרתו החליפו בפוזנה), רבי שלמה אפרים מלונטשיץ ה"כלי יקר", הרב אביגדור קרא; הרב יחזקאל סג"ל לנדא, פוסק הדור ומחבר שו"ת "נודע ביהודה", והרב דוד אופנהיים. בעיר פעלו גם רבי יום טוב ליפמן הלר ה"תוספות יום טוב", רבי יונה לנדסופר, שהיה סופר המדינה, ורבי יהונתן אייבשיץ שהקים ישיבה במקום.

תחילת המאה ה-17 נחשבת לתור הזהב עבור יהודי פראג. הקהילה היהודית של פראג מנתה אז 15,000 איש (כ-30% מהאוכלוסייה) והייתה מבין הגדולות בזמנה באירופה. אירוע בולט אירע בשנת 1696, בו יהודי הואשם שביזה את הפסל בגשר קארל וכעונש הוטל קנס על הקהילה היהודית, לתת זהב וליצור עמו את הפסוק "קדוש קדוש קדוש ה' צבקות" בראש הפסל. ב-1745 גורשו היהודים מפראג על ידי מריה תרזה מאוסטריה באשמת שווא של שיתוף פעולה עם הצבא הפרוסי. ב-1748 הרשתה המלכה ליהודים לחזור לעיר. בשנת 1793 נפטר רב העיר שהיה בעל סמכויות מהקיסר, רבי יחזקאל לנדא, ואחריו החלו המשכילים לפעול בגלוי בעיר. ההשכלה התפשטה עד שלפני השואה היו רק 160 יהודים אורתודוקסיים בעיר‏[1].

ב-1848 נפתחו שערי הגטו והרובע היהודי נקרא רובע יוזפוב ב-1850 על שם הקיסר יוזף השני שהיה טוב כלפי היהודים. הרובע היהודי הישן נהרס ברובו ב"ניקיון הגטו" (בצ'כית: Asanace) שנערך במאה ה-19 והמאה ה-20.

בסוף חורף 1939 (כ"ד באדר תרצ"ט), פלשו הנאצים לעיר, ללא קרב, ובמצודת פראג הוכרז הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. לאחר תקופה הוחלו חוקי נירנברג על היהודים והם חויבו לענוד סרט על בגדם. לאחר כשנתיים וחצי החלו המשלוחים לטרזיינשטט. מרבית תושביה היהודים של העיר, שמנו 50,000 איש, נספו בשואה.‏[2] רוב היהודים שנותרו בפראג אחרי המלחמה היגרו ממנה וזאת עקב הכיבוש הסובייטי ב-1945 עם השלטון הטוטליטרי המדכא והקמת מדינת ישראל ב-1948. בתחילת שנות ה-90 מנתה הקהילה היהודית של פראג רק 800 איש. ב-2006 נרשמו בקהילה היהודית כ-1600 איש. וב-2013, 1300 איש. רבים מהקהילה הם גרי צדק. רב הקהילה הוא הרב אפרים סידון.

הרובע היהודי ומוסדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברובע היהודי של פראג, הנקרא רובע יוזפוב (Josefov), נמצא כיום המוזיאון היהודי של פראג הכולל ארבעה בתי כנסת, שבכולם מוצגים המנציחים את מורשת יהדות בוהמיה ומורביה – בית הכנסת מייזל, בית הכנסת הספרדי, בית הכנסת פינקס ובית הכנסת קלאוזן. לצדם נמצא בית הכנסת סטרנובה (אלטנוישול, ישן-חדש), ובית הקברות היהודי העתיק, בו כ- 12 אלף מצבות, ובהן מצבה של הרב יהודה ליווא בן בצלאל - המהר"ל. בית הקברות פעל בשנים 1439-1787. מלבד מבני בתי הכנסת והקהילה, כל הבתים העתירים נהרסו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת שיפוץ הרובע שנעשה על ידי העירייה. לאחר השיפוץ הוקם המוזיאון היהודי, שהשתמר גם בשואה.

באזור אחר (כיום אזור 3 בעיר) יש בית קברות נוסף בשם ז'יז'יקוב‏[3], שהחל לפעול בשנת ת"מ (1680). ריחוקו מהרובע היהודי היה בשל כך שקברו בו הרוגי מגפה, והשלטונות שפחדו מהידבקות, הורו לקבור את המתים באזור מגורים. מאה שנה לאחר מכן, החלו לקבור בקביעות בבית קברות זה עד לשנת תר"נ (1890). בית קברות זה נמצא בסמוך לבית קברות נוצרי. בין השנים תשמ"ה - תשנ"ב נבנה על שטח בית הקברות מגדל רדיו, ונותרה ממנו רק חלקה קטנה של רבנים. בבית קברות זה קבורים ה"נודע ביהודה" ובניו רבי שמואל לנדא ורבי ישראל, רבי אלעזר פלקלש, רבי בצלאל רגשנבורג ועוד. בקירוב לבית קברות זה נמצא בית הקברות החדש, המשמש כיום את יהודי העיר, שנפתח בשנת תר"נ.

בית כנסת נוסף, פעיל עד היום, הוא "בית כנסת הירושלמי", הנמצא ברחוב ירושלים, במרחק מהרובע היהודי. בבית כנסת זה ישנה תערוכה של שיקום יהדות פראג לאחר השואה. בית הכנסת נבנה בשנת תרנ"ז. בימי מלחמת העולם השנייה הוא שימש כמחסן, והודות לכך שרד. בתחילת שנות ה-2000 נערך שיפוץ בבית הכנסת ונמצאה מגילת קלף המתארת את בניית בית הכנסת ובעלי המלאכה שעבדו בו.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם

דגל
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בצ'כיה

הגנים והטירה בקרומייז'יז'המרכז ההיסטורי בצ'סקי קרומלובהמרכז ההיסטורי בפראגהמרכז ההיסטורי בטלץ'הולשוביצהעמוד השילוש הקדוש באולומואוץהרובע היהודי בטשביץ' ובזיליקת פרוקופיוס הקדושהמרכז ההיסטורי בקוטנה הורההנוף התרבותי לדניצה-ואלטיצהטירת ליטומישלכנסיית יאן מנפומוק בזלנה הורהוילה טוגנדהאט