מהרי"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל), נולד במגנצה בסביבות שנת ה'ק"ך (1360) ונפטר בוורמייזה בשנת ה'קפ"ז (1427). נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

היה מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בימיו. כתב תשובות לכל רחבי ארצות אירופה. חיבר ניגונים לתפילות, וחיבר ספר מנהגים, פסקים ופירושים בשם מנהגי מהרי"ל או ספר מהרי"ל. ספר זה הוא אחד המקורות הבסיסיים ביותר של ההלכה האשכנזית שהשפיע בעיקר על קהילות מערב אירופה ומשני ספרי המנהגים החשובים ביותר לצד "ספר המנהגים" של רבי יצחק אייזיק מטירנא שהשפיע על קהילות מזרח אירופה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרי"ל היה בנו ותלמידו של הרב משה לוי מולין, רבה של מיינץ ותלמידו של רבי שלמה יצחק וינר. כבר בגיל צעיר הכירו בכשרונותיו האינטלקטואלים של מהרי"ל והוא נועד לגדולות. נשא לאישה את בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה. בתקופה מסוימת למד בוינר נוישטט יחד עם רבי יצחק אייזיק מטירנא אצל רבי שלום מנוישטט שכונה גם "רבי שלום מוויען" ("וויען" היא השם היידי לוינה) שהיה רבו המובהק של המהרי"ל ואצל רבי אברהם קלויזנר שהיה רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק. בשנת 1387 (ה'קמ"ז) תפס את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו ראוי לציין את מהר"י וייל. מהרי"ל חי בתקופה לא קלה ליהודי האזור. הוא חזה בטבח ההמוני של יהודי אוסטריה בניסן ה'קפ"א (1421) ובמלחמות בבוהמיה שגרמו ליהודי בוואריה וחבל הריין סבל רב. מצבם הקשה של היהודים באזור באותה תקופה, משתקף בתשובות ההלכתיות שכתב הגאון, שרבות מהן מוקדשות לבעיות הנוצרות במצבים אלו: יתומים, אלמנות, ירושות, עגונות, אבלות ועוד. למהרי"ל היה תפקיד משמעותי בתהליך השיקום של יהדות גרמניה. הוא נפטר ונקבר בבית העלמין העתיק בוורמס.

מהרי"ל חיבר פיוטים לתפילה ואף שימש כחזן. הוא דגל בגישה כי אין לשנות מן הניגונים המסורתיים. חלק מן הניגונים המיוחסים אליו היו בשימוש במיינץ עד לימי מלחמת העולם השנייה. מתוך כתביו נראה שמהרי"ל היה אף בקיא בחכמת האסטרונומיה.

תקופת חייו של מהרי"ל על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו המפורסמת ביותר היא ספר מנהגי מהרי"ל הידוע גם כספר המהרי"ל או בפשטות המנהגים. הספר כולל תיאור מפורט של מנהגים ופרקטיקות דתיות הנוגעות לחיי היום יום בבית ובבית הכנסת והוא מהווה סמכות עליונה למקור מנהגי יהדות גרמניה. הספר כולל גם דרשות וקטעי פרשנות שונים של מהרי"ל. הוא נערך וסודר על ידי תלמידו של מהרי"ל - זלמן מסנט גור, ויצא לראשונה, יחד עם תוספות שונות, בסביאונטה שבאיטליה בשנת שט"ז (1556), ומאז עוד פעמים רבות. לספר הייתה השפעה רבה בעיקר אצל יהדות מערב אירופה והיווה גורם משמעותי בעיצוב התפיסה שיחסה חשיבות רבה למנהגים בקרב קהילות אלו. הספר מצוטט באופן תדיר בספרות ההלכתית שלאחריו, ובאופן הבולט ביותר על ידי הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך, בהם הוא הוסיף את מנהגי יהדות אשכנז.

תלמיד נוסף של מהרי"ל קיבץ חלק מתשובותיו ופרסם אותם בוונציה בשנת ש"ט (1549). תשובות רבות נוספות של מהרי"ל נותרו בכתב יד והם נאספו לראשונה בשנת תשל"ז (1977) על ידי הרב יצחק שץ ויצאו לאור תחת השם שו"ת מהרי"ל החדשות.

מכון ירושלים הוציא לאור במסגרת "מפעל תורת חכמי אשכנז" מוהדורות מוערות עם מבוא ומפתחות בההדרת הרב שלמה יהודה שפיצר, של ספר מהרי"ל : מנהגים של רבינו יעקב מולין בירושלים תשמ"ט, של שו"ת מהרי"ל בתש"ם ושו"ת מהרי"ל החדשות (תשובות מהמהרי"ל שנאספו מכתבי יד שונים) בתשנ"א (מהדורה שנייה - הראשונה יצאה בתשל"ז).

לאחרונה, חוקר גרמני אזוטרי בשם גאורג דהן טען כי מהרי"ל כתב גם את ספר אברמלין העוסק במאגיה, תחת שם העט אברהם מוורמס.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.