ישראל סום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ישראל (איזידור) סום (19101984) היה פעיל ציוני, רופא פנימי[1] עורך הרפואה 19681984, מנהל כללי של קופת חולים של הציונים הכלליים (קופ"ח מרכזית), (לימים קופת חולים מאוחדת).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1910 בקולומינה, גליציה המזרחית אוסטרו-הונגריה. סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית בלבוב. בהיותו תלמיד בגימנסיה הצטרף לתנועת "הנוער הציוני".

התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת ברטיסלאבה. סיים את לימודי הרפואה בשנת 1936.[2]

במשך השנים 1931–1935 במקביל ללמודי הרפואה וגם לאחר סיום לימודיו עסק בפעילות ציונית והיה ציר בקונגרסים הציוניים בשנים 1933, 1935, 1937, ו-1939.[3]

בשנת 1938 עלה לארץ-ישראל. היה חבר קיבוץ תל יצחק. בשנת 1941 השתקע בתל אביב.

ב־1941 החל את התמחותו בבית החולים "הדסה" במחלקה הפנימית בניהולו של פרופ' גאורג צונדק. לאחר סיום התמחותו ב-1945 עבד במחלקה כרופא בכיר עד שנת 1965.

משנת 1957 היה סגן עורך הרפואה, סגנו של פרופ' שמעון רוזנבאום ועם מותו נתמנה לעורך ראשי, במשך 16 שנים, (עד למותו).[4]

בשנת 1962 עם מותו של ד"ר לוי עפרון נתמנה למנהל הכללי של קופ"ח של "הציונים הכללים". ב-1974 יזם וביצע את האיחוד של קופ"ח של "הציונים הכללים" (קופ"ח מרכזית), עם קופת חולים עממית לקופת חולים מאוחדת.[5]

סום היה חבר בוועדת הבריאות של משרד הבריאות ובוועדת האיגוד הבינלאומי לרפואה פנימית.

ב-1979 העניקה לו עיריית תל אביב את פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית.

נפטר ב-1984.

ספר שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה לויטל, "הרופא בביתך : מדריך רפואי", הוצאת מסדה, תל אביב, 1947, (206 עמודים)[6]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ליובל העשרים של "קורות", עיתונה של החברה לתולדות הרפואה ומדעי הטבע בישראל", הרפואה, כרך פ"ב, חוברת י', ב' סיון תשל"ב, 15.5.1972, עמוד 479.
  • "הלבוש החדש של הרפואה", הרפואה, כרך ע"ג, חוברת י', י"ב חשון תשכ"ח, 15.11.1967, עמוד 355.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרפאה אזורית של קופת חולים מאוחדת ברמת גן קרויה על שמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפואה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הפרסומים, י' בשבט תשכ"ג, 4 בפברואר 1963 רשימת הרופאים בעלי תואר מומחה, סום ישראל, שד' קרו קיימת 89, תל אביב, מס' רישיון מומחה ברפואה פנימית :877, עמוד 744
  2. ^ יצחק בן בנדיטר, "מי ומי בישראל 1985", (ספר תולדות היישוב היהודי), מו"ל : הוצאת מי ומי, עמוד 199
  3. ^ י. רותם, "עשר שנים לפטירתו של ד"ר ישראל סום", הרפואה, פברואר 1994, (3), 166
  4. ^ י. רותם, "ד"ר סום עוד לא איתנו", אפריל 1984, 106, 5, עמודים 201–203
  5. ^ ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", הוצאת איתי בחור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, 2012, עמודים 309–310
  6. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: ישראל סום