ברטיסלאבה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
ברטיסלאבה (סלובקית Bratislava ובעבר Prešporok; גרמנית Pressburg; הונגרית Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-430,000 תושבים. ברטיסלאבה ממוקמת בפינה הדרום-מערבית של סלובקיה על נהר הדנובה וגובלת באוסטריה והונגריה. זוהי הבירה היחידה בעולם שגובלת בשתי מדינות נוספות.
ברטיסלאבה היא המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי של סלובקיה, ובה ממוקמים כל מוסדות הממשלה והפרלמנט, וכן אוניברסיטאות, מוזיאונים, תיאטראות, גלריות ומוסדות כלכליים, תרבותיים וחינוכיים רבים אחרים.
ההיסטוריה של העיר, שעד תום מלחמת העולם הראשונה נקראה פרסבורג בגרמנית ובמקורות יהודיים פרשבורג, הושפעה רבות מעמים שונים, ובעיקר האוסטרים, הצ'כים, הגרמנים, ההונגרים, היהודים והסלובקים. בעברה הייתה העיר מרכז מנהלי וכלכלי חשוב בתוך ממלכת הונגריה ואף שימשה כבירתה בין השנים 1536 ל-1783.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמה של העיר
האזכור הראשון של העיר תחת השם ברזלאוספורק (Brezalauspurc) נמצא בספרי השנים של זלצבורג, המספרים על הקרבות שנלחמו בין הבווארים להונגרים מחוץ לחומות טירת ברטיסלבה בשנת 907. הטירה נקראה ככל הנראה על שמו של פרדסלאב, בנו השלישי של סבאטופולק הראשון, מלך מוראביה. העיר מופיעה שוב תחת השם ברסלאבה או פרסלאבה על מטבעות מתקופתו של אישטוון הראשון, מלך הונגריה מסביבות שנת 1000 לספירה. מאוחר יותר בימי הביניים הופיעה הגרסא הסופית לשם הגרמני של העיר, פרסבורג, ושם זה היה בשימוש גם על ידי דוברי אנגלית עד שנת 1919. בתקופת הרנסאנס העיר נקראה לעתים גם בשם איסטרופוליס, שמשמעו "עיר הדנובה" ביוונית עתיקה.
תחילתו של השם הנוכחי, ברטיסלאבה, בשנת 1837, אז טען הפילולוג הסלובקי פאבל יוזף סאפאריק כי זהו היה השם המקורי של העיר תחת שלטונו של ברטיסלאב הראשון, מלך בוהמיה. החל משנת 1844 החלו להשתמש בשם זה חברי התנועה הלאומית של סלובקיה ששאפו לעצמאות מהונגריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה שאפו מנהיגיה של העיר, שרוב אוכלוסייתה אז הייתה גרמנית והונגרית, לשנות את שמה ל-"עיר ווילסון", על שמו של נשיא ארצות הברית דאז, וודרו ווילסון, ולהכריז על העיר כעיר חופשית על מנת שלא תהפוך לחלק מהמדינה החדשה - צ'כוסלובקיה. ההצעה נדחתה, ושמה של העיר שונה רשמית ל-"ברטיסלאבה" במרץ 1919.
[עריכה] גאוגרפיה
העיר ברטיסלאבה ממוקמת בפינה הדרום-מערבית של סלובקיה, בתוך מחוז ברטיסלאבה. מיקומה על הגבול הסלובקי עם אוסטריה והונגריה הופך אותה לעיר הבירה היחידה בעולם שגובלת בשתי מדינות. שטחה של העיר היא 367.584 קמ"ר והיא נחשבת לעיר השנייה בגודלה בסלובקיה, אחרי ויסוקה טטרי, שהיא בעצם לא עיר אחת אלא אוסף של מספר עיירות.
ברטיסלאבה יושבת על שתי גדות הדנובה, החוצה את העיר מהמערב לדרום-מזרח. הרי הקרפטים מתחילים בתוך גבולות העיר באזור שנקרא הקרפטים הקטנים ושכולל בתוכו את פארק יער ברטיסלאבה, אזור נופש פופולרי מאוד בקרב התושבים.
[עריכה] אקלים
ברטיסלאבה שוכנת באזור אקלים ממוזג ויש בה ארבע עונות נפרדות. הקיצים הם בדרך כלל חמים והחורפים קרים ורטובים. העיר סובלת לעתים מרוח חזקה, אולם היא נחשבת לאחד האזורים החמים והיבשים בכל סלובקיה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 9.9 מעלות צלזיוס, וכמות המשקעים הממוצעת היא 580 מילימטר גשם.
[עריכה] היסטוריה
במקום בו ניצבת העיר קיימת התיישבות החל מהתקופה הניאוליתית. בין השנים 400 ל- 50 לפני הספירה היה במקום ישוב קלטי מבוצר בו הייתה מטבעה שייצרה מטבעות כסף מקומיים שנקראו ביאַטֵק. האזור כולו נכבש על ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה ועד המאה הרביעית היווה חלק ממערכת הלימס ההגנתית של האימפריה. הרומאים החלו באזור את מסורת גידול הגפנים ואת ייצור היין, הנמשכת עד היום.
אבותיהם הסלאבים של הסלובקים המודרניים הגיעו לאזור במאות החמישית והשישית במהלך תקופת נדידת העמים. השבטים הסלאבים סבלו מפשיטות של השבטים האווארים וכדי להגן על עצמם הקימו את אימפריית סאמו (623-658), הישות הפוליטית הסלאבית הראשונה בהיסטוריה. במאה ה-9 לספירה טירת ברטיסלאבה הייתה אחד המרכזים החשובים ביותר במוראביה הגדולה. האזכור הראשון של העיר בכתבים נכתב בשנת 907 והוא מספר על נפילתה של מוראביה הגדולה להונגרים.
במאה ה-10 אזור ברטיסלאבה הפך לחלק מממלכת הונגריה והיה למרכז כלכלי ומנהלי חשוב ביותר על גבול הממלכה. מיקומה האסטרטגי של העיר הפך אותה למטרה להתקפות תכופות אך גם הביא להתפתחות כלכלית ולמעמד פוליטי גבוה. העיר קיבלה את זכויותיה הראשונות בשנת 1291 מידי אנדראס השלישי, מלך הונגריה והיא הוכרזה כעיר מלכותית חופשית בשנת 1405 על ידי זיגיסמונד, מלך לוקסמבורג, לעתיד קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
לאחר תבוסתה של ממלכת הונגריה לאימפריה העות'מאנית בשנת 1526 הטורקים שמו את ברטיסלאבה במצור והזיקו לה רבות, אך לא הצליחו לכבוש אותה. בשל התקדמותם של העות'מאנים לתוך הונגריה ברטיסלאבה הוכרזה בשנת 1536 כבירת הונגריה והפכה לחלק מהממלכה ההבסבורגית. החלק מתקופה זו ברטיסאלבה הפכה לעיר בה הוכתרו ובה ישבו מלכים, ארכיבישופים, האצולה וכן כל מוסדות הממלכה החשובים. בין השנים 1536 ל-1830 11 מלכים וקיסרים הוכתרו בקתדרלת סנט מרטין שבעיר.
המאה ה-17 התאפיינה בעיקר על ידי התקוממויות כנגד שושלת הבסבורג, לחימות עם העות'מאנים, מגיפות, שטפונות ואסונות אחרים. העיר וטירתה נכבשו מספר פעמים על ידי מורדים אך תמיד נכבשו בחזרה על ידי צבאות הקיסרות. תקופת אי שקט זו הסתיימה בשנת 1711 עם חתימת הסכם שאטמר בין הקיסרות הרומית הקדושה למורדים ההונגרים.
ברטיסלאבה נכנסה לתקופת שגשוג תחת שלטונה של מריה תרזה והפכה לעיר הגדולה והחשובה ביותר באזור כולו. אוכלוסיית העיר שולשה ונבנו בה ארמונות, מנזרים, אחוזות ורחובות חדשים רבים. אולם במהלך תקופת שלטונו של בנה של מריה תרזה, יוזף השני, העיר החלה לאבד את חשיבותה, בעיקר כאשר הוא הורה על העברת תכשיטי הכתר לווינה בשנת 1783. לאחר מכן מוסדות ממשלתיים רבים החלו לעבור לבודפשט ובעקבותיהם עזבו את העיר גם רבים מהאצולה.
בסוף המאה ה-18 הפכה ברטיסלאבה למרכז התנועה הלאומית הסלובקית ובשנת 1783 יצא לאור בעיר העיתון הראשון בשפה הסלובקית. במאה ה-19 העיר הייתה קשורה לחלק מהאירועים החשובים ביותר באירופה. חוזה פרסבורג, שסיים את הלחימה בין אוסטריה לצרפת נחתם בברטיסלאבה בשנת 1805 וכוחותיו של נפוליאון תקפו את העיר בשנת 1809. לאחר אביב העמים בשנת 1848 חתם פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה על ביטול מערכת הצמיתות באחד הארמונות שבעיר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה סופחה ברטיסלאבה למדינה החדשה צ'כוסלובקיה, למרות התנגדות רוב האוכלוסייה, שהייתה ממוצא הונגרי וגרמני בעיקר. העיר הפכה במהרה למושב המוסדות הפוליטיים של סלובקיה ובמרץ 1919 שמה שונה רשמית לברטיסלאבה.
בשנת 1938 סיפחה גרמניה הנאצית את אוסטריה במסגרת האנשלוס ולאחר מכן סיפחה גם את פרבריה של ברטיסלאבה, שהיו מאוכלסים ברובם על ידי דוברי גרמנית. ב-14 במרץ 1939 העיר הוכרזה כבירתה של הרפובליקה הסלובקית הראשונה, אולם המדינה החדשה נפלה במהרה לשליטתם של הנאצים. בין השנים 1941 ל-1945 הממשלה הסלובקית גירשה מברטיסלאבה כמעט את כל תושביה היהודים שמנו כ-15,000 איש ושלחה אותם למחנות ריכוז. העיר הופצצה על ידי בעלות הברית, נכבשה על ידי הצבא הגרמני ב-1944 ולבסוף נכבשה על ידי הצבא האדום ב-4 באפריל 1945. בסוף מלחמת העולם השנייה רוב תושביה הגרמנים של ברטיסלאבה פונו לגרמניה על ידי הרשויות הגרמניות, ורובם לא חזרו לעיר.
לאחר שהמפלגה הקומוניסטית תפסה את השלטון בצ'כוסלובקיה בפברואר 1948 הפכה העיר לחלק מהגוש המזרחי. אוכלוסיית העיר צמחה והפכה להיות סלובאקית ברובה. הממשלה הקומוניסטית בנתה בעיר מבנים רבי-קומות רבים וכן מספר מבנים מרשימים, כמו הגשר החדש, שבאו לעתים על חשבון מבני העיר העתיקים.
לאחר כשלונו של האביב של פראג בשנת 1968 ברטיסלאבה סבלה מכוחות ברית ורשה שנכנסו לעיר, והעיר הפכה לבירתה של הרפובליקה הסלובקית הסוציאליסטית. בשנת 1988 התקיימה בעיר הפגנה גדולה נגד הקומוניזם שנקראה הפגנת הנרות בברטיסלאבה, והעיר הייתה אחד המרכזים של ההתנגדות לקומוניזם במהלך מהפכת הקטיפה.
בשנת 1993 הפכה ברטיסלאבה לבירתה של סלובקיה החדשה לאחר פירוקה הרשמי של צ'כוסלובקיה. בשנים שלאחר מכן העיר נהנתה מצמיחה כלכלית חדה הודות בעיקר להשקעות זרות.
[עריכה] נוף העיר
נופה של ברטיסלאבה מאופיין על ידי צריחים מתקופת ימי הביניים וכן על ידי מבנים מודרניים מהמאה ה-20. בתחילת המאה ה-21 העיר חוותה תקופה של בנייה מרובה.
[עריכה] העיר
רוב בנייניה העתיקים של העיר מרוכזים באזור העיר העתיקה. בית עיריית ברטיסלאבה הוא קומפלקס של מבנים שהוקמו במאות ה-14 וה-15 וכיום שוכן בתוכו מוזיאון ברטיסלאבה. שער מיכאל הוא השער היחיד שנותר מחומות העיר המקוריות מימי הביניים והוא אחד מהמבנים העתיקים בעיר. בניין ספריית האוניברסיטה, שהוקם בשנת 1756 היה מושב הפרלמנט של ממלכת הונגריה משנת 1802 ועד 1848.
המרכז ההיסטורי של העיר מאופיין באדרכילות בארוק מהמאה ה-18. ארמון גראסאלקוביץ', שנבנה בסביבות שנת 1760, משמש כיום כבית הנשיא הסלובקי, בעוד שהממשלה הסלובקית יושבת במבנה ששימש פעם כארמון הקיץ של הארכיבישוף. במרכז ניתן גם למצוא מספר כנסיות וקתדרלות חשובות, כמו קתדרלת סנט מרטין הבנויה בסגנון גותי, בה הוכתרו מלכי הונגריה וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה בין 1563 ל-1830.
טירת ברטיסלאבה (Bratislavsky Hrad), הנמצאת בגובה 85 מטרים מעל לדנובה, היא המבנה הבולט ביותר בעיר ומופיעה בסמל העיר. הגבעה עליה שוכנת הטירה הייתה מיושבת עוד מתקופת המעבר מתקופת האבן לתקופת הברונזה ושימשה כחלק מהלימס הרומאי וכמרכז פוליטי וצבאי חשוב בתקופת ממלכת מוראביה הגדולה. טירת האבן עצמה החלה להבנות רק במאה ה-10 תחת ממלכת הונגריה, הפכה לטירת רנסאנס בשנת 1562, נבנתה שוב בסגנון הבארוק בשנת 1649 ולבסוף הפכה למעון מלכותי חשוב תחת שלטונה של מריה תרזה. בשנת 1811 נהרסה הטירה בשריפה ושוחזרה רק בשנות החמישים של המאה ה-20.
[עריכה] אתרים נוספים בעלי חשיבות
- טירת דוין שהייתה ממוקמת על הגבול בין אוסטריה וסלובקיה נהרסה על ידי נפולאון, ועדיין עומדת בהריסותיה.
- הכנסייה הפרנסיסקנית של בראטיסלאבה - נוסדה בשנת 1297.
- התיאטרון הלאומי של סלובקיה - נבנה בשנת 1886.
- הגשר החדש של בראטיסלבה - הדומה לחללית.
- המאוזוליאום של "החת"ם סופר" בשיפולי הגבעה עליה ניצב המבצר, בעבר היה במקום בית עלמין יהודי תת-קרקעי, שם קבור בין השאר חת"ם סופר.
- הרובע היהודי ומוזיאון התרבות היהודית.
- Slavin - אתר זיכרון לחיילים סובייטים שנהרגו בעת שחרור העיר בתום מלחמת העולם השנייה.
[עריכה] פארקים
בשל מיקומה למרגלות הרי הקרפטים ועל גדות הדנובה ניתן למצוא בבריטסלאבה יערות הקרובים למרכז העיר. כלל האזורים הירוקים של העיר שטחם 46.8 קמ"ר, 110 מ"ר לכל תושב העיר. הפארק הגדול בעיר הוא פארק הורסקי בעיר העתיקה. פארק יער בריטסלאבה נמצא בקרפטים הקטנים והוא נחשב לאתר נופש פופולרי בקרב תושבי האזור.
[עריכה] תחבורה
מיקומה של ברטיסלאבה במרכז אירופה הפך אותה כבר עם הקמתה לצומת מרכזית טבעית לתחבורה ולמסחר. דרכי מסחר עתיקות שונות, כמו דרך הענבר ודרך הדנובה, חצו אותה.
[עריכה] כבישים
ברטיסלאבה משמשמת כצומת מרכזית למערכת הכבישים המהירים של סלובקיה. כביש ה-D2, החוצה את העיר מצפון לדרום, מחבר אותה לפראג, ברנו ובודפשט. כביש ה-A6, שמוביל לווינה, מחבר את סלובקיה ישירות למערכת הכבישים האוסטרית. בעיר ישנם כיום חמישה גשרים מעל לדנובה.
[עריכה] רכבת
מסילת הרכבת הראשונה בכל ממלכת הונגריה נבנתה באזור ברטיסלאבה בשנת 1840. מספר שנים לאחר מכן החלו לנסוע בה רכבות קיטור שהובילו לוינה ולבודפשט.
כיום ברטיסלאבה היא מרכז רכבות חשוב במרכז אירופה, ויוצאות ממנה מסילות לשישה כיוונים שונים. בנוסף לכך קיימת בעיר גם מערכת רכבות פרברים.
[עריכה] אוויר
נמל התעופה של שם מ.ר. שטפאניק, הנקרא גם נמל התעופה של ברטיסלאבה, הוא נמל התעופה הבינלאומי המרכזי של סלובקיה. הוא ממוקם כ-9 קילומטרים צפונית-מזרחית למרכז העיר ומשרת טיסות מקומיות ובינלאומיות, ציבוריות וממשלתיות. נמל התעופה, ששירת בשנת 2000 279,028 נוסעים בלבד, שירת בשנת 2007 יותר משני מיליון נוסעים.
[עריכה] נהר
נמל ברטיסלאבה הוא אחד משני נמלי הנהר הבינלאומיים של סלובקיה. הנמל מחבר את העיר לתנועת האוניות הבינלאומית המגיעה צפונה עד לים הצפוני ומזרחה עד לים השחור. בנוסף לאוניות מסחריות יוצאות מנמל ברטיסלאבה גם אוניות תיירים, היוצאות בעיקר לוינה ולבודפשט.
[עריכה] ממשל
[עריכה] העירייה
העיר ברטיסלאבה משמשת כמושב הפרלמנט הסלובקי, הנשיאות הסלובקית, הממשלה, בית המשפט העליון והבנק המרכזי. מאז שנת 2002 משמשת העיר גם כמושב המחוז האוטונומי של ברטיסלאבה. בנוסף לכך בעיר ניתן למצוא שגרירויות וקונסוליות רבות.
ראש העיר של ברטיסלאבה נבחר לכהונה של ארבע שנים. מתחתיו נמצאת מועצת העיר, האחראית לתקציב, לחקיקת חוקים מוניציפאלים, לתכנון העיר, לאחזקת כבישים, לחינוך ולתרבות. המועצה נפגשת פעם בחודש ויושבים בה 80 חברים. מועצת המנהלים של העיר כוללת 28 חברים, ביניהם ראש העיר, סגניו, ראשי העיר של הרובעים השונים ועוד 10 מחברי מועצת העיר. מועצת המנהלים היא הזרוע המבצעת של העירייה והיא משמשמת גם כגוף מייעץ לראש העיר.
[עריכה] חלוקה אדמיניסטרטיבית
ברטיסלאבה מחולקת לחמישה מחוזות: ברטיסלאבה I (מרכז העיר), ברטיסלאבה II (מזרח העיר), ברטיסלאבה III (צפון-מזרח העיר), ברטיסלאבה IV (מערב וצפון העיר) וברטיסלאבה V (דרום העיר), הנחשבת לאזור המגורים הצפוף ביותר בכל מרכז אירופה. המחוזות מחולקים גם ל-17 רובעים, שלכל אחד מהם יש ראש עיר ומועצה משלו.
[עריכה] כלכלה
מחוז ברטיסלאבה הוא המחוז העשיר והמשגשג ביותר בסלובקיה. למרות שהוא הקטן מבין שמונה המחוזות של המדינה וכמעט הכי פחות מאוכלס מביניהם, הוא אחראי ל-26% מכלל התמ"ג של סלובקיה. התמ"ג לראש בברטיסלאבה הוערך בשנת 2005 ב-33,124 אירו, השווה ל-147.9% מהממוצע באיחוד האירופי והוא השני בגובהו מכל מחוזות האיחוד, אחרי פראג.
שיעור האבטלה בברטיסלאבה הוא 1.83%. יותר מ-75% מאוכלוסיית העיר עובדת במתן שירותים, בעיקר במסחר, בנקאות, טלקומוניקציה, טכנולוגיית המידע ותיירות. הבורסה של ברטיסלאבה נוסדה בשנת 1991. בשנים האחרונות העיר חוותה צמיחה של תעשיית ההייטק, וחברות בינלאומיות רבות כמו דל, AT&T, יבמ ועוד בנו בה מרכזי שירות. בשנת 1991 הוקם בברטיסלאבה מפעל של פולקסוואגן, שהתרחב מאז רבות. כיום רוב הייצור במפעל (68%) הוא של רכבי שטח.
[עריכה] דמוגרפיה
החל מתחילת ההיסטוריה של העיר ועד למאה ה-19 הקבוצה האתנית השלטת בברטיסלאבה היו הגרמנים, אולם לאחר הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 הגיעו לאזור הונגרים רבים ועד סוף מלחמת העולם הראשונה ברטיסלאבה הייתה עיר גרמנית-הונגרית עם מיעוט סלובקי. לאחר הקמתה של צ'כוסלובקיה בשנת 1918 העיר נשארה מגוונת אולם החלוקה בין העמים השונים השתנתה: אוכלוסיית הסלובקים והצ'כים גדלה בעוד שמספר התושבים הגרמנים וההונגרים ירד. בשנת 1938 59% מאוכלוסיית העיר היו סלובקים או צ'כים, 22% היו גרמנים -13% הונגרים. עם הקמת הרפובליקה הסלובקית הראשונה בשנת 1939 גורשו רוב היהודים והצ'כים מהעיר, ובשנת 1945 פונו מהאזור רוב הגרמנים. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה עזבו את העיר גם הונגרים רבים שהואשמו בשיתוף פעולה עם הנאצים. מאז שנות החמישים 90% מתושבי העיר הם סלובקים.
כיום מתגוררים בברטיסלאבה 426,091 תושבים (נכון לשנת 2006) בצפיפיות של 1,159 איש לקמ"ר, מתוכם 3.84% הונגרים, 1.86% צ'כים, 0.28% גרמנים והשאר סלובקים. הגיל הממוצע בעיר (נכון לשנת 2005) הוא 38.7.
לפי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2001 56.7% מתושבי העיר הם קתולים, 29.3% הם אתאיסטים, ו-6% לותרנים. קהילת יהודי ברטיסלאבה מונה כיום כ-800 איש.
[עריכה] תרבות
ברטיסלאבה היא המרכז התרבותי של סלובקיה. בשל ההיסטוריה התרבותית המגוונת של העיר מושפעת התרבות המקומית מקבוצות אתניות שונות, בעיקר גרמנים, סלובקים, הונגרים ויהודים.
התיאטרון הלאומי הסלובקי שוכן בשני מבנים בברטיסלבה: התיאטרון הישן, מבנה נאו-רנסאנס מהמאה ה-19 השוכן בעיר העתיקה, והתיאטרון החדש שנבנה בשנת 2007 על גדות הדנובה. בתיאטרון מופיעות הפקות אופרה, בלט ודרמה. המוזיקה בברטיסלבה שגשה במאה ה-18 והייתה קשורה מאוד לחיים המוזיקליים של וינה. מוצרט ביקר בעיר בגיל 6 ובטהובן הציג לראשונה בברטיסלבה את היצירה מיסה סולמניס. המלחין יוהאן נפומוק הומל נולד בעיר בשנת 1778.
פסטיבלים של תיאטרון המתקימים כל שנתיים בעיר, נחשבים למובילים בעולם האקדמי והמקצועי.
[עריכה] יהודי ברטיסלבה
מועד תחילת קיומה של הקהילה היהודית בברטיסלבה אינו ברור, אולם קיימות עדויות היסטוריות על קיומה של קהילה יהודית במקום כבר במאה ה-11. במאה ה-13 ידעו יהודי העיר רדיפות מידי הצלבנים. יהודי ברטיסלבה, בניגוד ליהודי קהילות בערים אחרות בסלובקיה (דוגמת ניטרה) זכו לחסות המלך אנדריאס השלישי (1265-1301) בשנת 1291 ולכן התאפשר להם לגור בתוך חומות העיר ב"רחוב היהודים". במחצית המאה ה-14 הוסרה חסותו של המלך מן היהודים והם הפכו להיות תלויים בשלטונות העיר, דבר שהחמיר את מעמדם וחשף אותם להתנכלויות מצד תושבי העיר. בשנת 1360 גורשו יהודי העיר ברטיסלבה והורשו לשוב לתחומיה רק בשנת 1368. אף לאחר שובם המשיכו יהודי העיר לסבול מהתנכלויות וממיסים כבדים שהוטלו על עסקיהם. בשנת 1399 קיבלו יהודי העיר רשות לבנות בית כנסת, כנראה במקום בית כנסת קודם שנהרס בעת גירושם ובתחילת המאה ה-15 החזיקו היהודים בבית קברות מחוץ לחומות. בין המאות ה-15-18 התגוררו רוב יהודי העיר במעין גטו יהודי בתוך החומות ועסקו במסחר, בייצור יין ובשיווקו.
בחודש אוקטובר 1526, על רקע מפלת ההונגרים לכוחות האימפריה העות'מאנית, ציוותה מריה מלכת אוסטריה והונגריה (1505-1558) לגרש את היהודים מתחום העיר והם התיישבו לרגלי מצודת "שלוסברג" בפרבריה וקיבלו את חסות בעליה, בתמורה לדמי חסות גבוהים אותם גבה. בעת הגירוש אף נהרס בית הכנסת שברובע היהודים והפך למנזר. בשנת 1572 ציווה מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לגרשם אף מתחומי המצודה. קהילה יהודית שבה להתקיים בברטיסלבה רק לאחר שבשנת 1670 גורשו יהודי וינה ורבים מהם נדדו לברטיסלבה הסמוכה. מאותה עת ועד לסוף המאה ה-18 ידעה קהילת ברטיסלבה תקופה של יציבות, על אף התנכלויות תדירות של תושבי העיר ליהודים. במפקד שנערך בשנת 1709 נימנו כ-200 משפחות יהודיות אשר ישבו ברובע שקם לרגלי מצודת "שלוסברג". בשלהי המאה ה-18 אף הורשו יהודים לשוב ולהתגורר בין חומות העיר.
הקהילה היהודית בברטיסלבה בתחילת המאה ה-19 מנתה כ-2000 נפש והפעילה מוסדות קהילה רבים ומגוונים. בין השנים 1803 ו1839 כיהן ברבנות בברטיסלאבה הרב משה סופר הידוע כחת"ם סופר, אשר הגיע לעיר מפרנקפורט וייסד בה ישיבה גדולה, "ישיבת פרשבורג". הישיבה מנתה בשיאה כ-500 תלמידים, שהגיעו מרחבי מרכז אירופה. בימי מאורעות אביב העמים התחוללו פרעות אף ביהודי ברטיסלבה ויהודים רבים נאלצו להימלט מן העיר לאחר שרכושם נבזז ורבים מהם נפצעו. למרות ההתנכלויות גדלה הקהילה היהודית ובמחצית המאה ה-19 מנתה ה-4000 נפש. בשנים 1868-1869 השתתפה משלחת מיהודי העיר בראש הכתב סופר בדיוני הקונגרס היהודי שהתקיימו בבודפשט. אף שקהילת ברטיסלבה, בניגוד לקהילות אחרות בהונגריה, לא התפלגה מיד לאחר הקונגרס היהודי, הפילוג אירע בשנת 1872 ומאותה עת התקיימו בעיר שתי קהילות: אורתודוקסית לצד נאולוגית. הקהילה האורתודוקסית הייתה הגדולה והחזקה מבין השתיים והחזיקה ברוב מוסדות הקהילה. שנים ארוכות לא היה לקהילת ברטיסלבה הנאולוגית בית כנסת בעיר, עד שהושלמה בניית בית הכנסת הנאולוגי הגדול בשנת 1895. בשנת 1897 החלה פעילות ציונית מאורגנת בקרב יהודי ברטיסלבה ונוסדה קבוצת "אהבת ציון". בשנת 1898 שלחו ציוני ברטיסלבה נציג מטעמם לקונגרס הציוני השני וכך עשו אף שנה מאוחר יותר עם כינוסו של הקונגרס הציוני השלישי.
בתחילת המאה ה-20 שגשגה קהילת יהודי ברטיסלבה, רבים מבני הקהילה עסקו במקצועות חופשיים ובשנת 1900 כיהנו 24 יהודים במועצת העיר. בשנת 1902 אירחה העיר את הכינוס הראשון של ציוני הונגריה אותה אירגן תאודור הרצל. בשנת 1902 החלה לפעול בעיר תנועת המזרחי ובשנת 1904 נערכה בעיר הוועידה העולמית הראשונה של תנועת המזרחי. מאות מיהודי העיר גויסו לצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית בעת מלחמת העולם הראשונה וחמישים מבני הקהילה נפלו בקרב. עם תום מלחמת העולם הראשונה גברה ההתנכלות ליהודי העיר ובתי עסק רבים בבעלות יהודית נבזזו. תופעות אלה חלפו רק בשנת 1919 עם ביסוס השלטון הצ'כוסלובקי בעיר. באותה שנה נוסדה אף בעיר "הסתדרות ציוני סלובקיה" אשר איגדה תחתיה 15 ארגונים ציוניים שונים אשר פעלו בערי סלובקיה. קהילת יהודי ברטיסלבה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הפעילה מגוון של מוסדות ובהם בית תמחוי, בתי ספר, ישיבות, בתי כנסת, בתי עלמין ואגודות צדקה וחסד. החל משנת 1912 פעלה בעיר אגודת ספורט מכבי שלצורך הקמת מתקניה נרכשה חלקת קרקע. בשנת 1929 תרמו יהודי ברטיסלבה להקמת יער בארץ ישראל על שם נשיא צ'כוסלובקיה, תומאס מסריק, אשר ניטע סמוך לקיבוץ שריד. בשנת 1932 נפתח בית חולים יהודי חדש בעיר ובו 180 מיטות. בבית החולים עבדו כמה מן הרופאים היהודים הבולטים בסלובקיה והוא פעל בעיר עד לשנת 1942, אז הועבר למחנה העבודה בסרד.
בשנת 1938, עם הפיכת סלובקיה לישות מדינית אוטונומית, הורע מצבם של יהודי העיר, כמה עשרות משפחות אשר לא היו בעלות אזרחות סלובקית הוגלו לגבול סלובקיה-הונגריה. הכרזת עצמאותה של סלובקיה, ב-14 במרץ 1939 הביאה עימה הרעה נוספת במצבם של יהודי ברטיסלבה הבירה. עוד באותה שנה נשללו רישיונות המקצוע של רוב הרופאים ועורכי הדין היהודים בעיר ופקידי ציבור יהודים רבים איבדו את משרתם. בסוף אותה שנה היגר לישראל הרב עקיבא סופר, ראש ישיבת פרשבורג משך למעלה מ-30 שנה ופתח מחדש את הישיבה בישראל. יחד עימו עלו אף חלק מתלמידיו. בשנת 1940 חיו בעיר למעלה מ-18,000 יהודים, המספר הגדול בתולדותיה. בנובמבר 1940 הוחרמו דירותיהם של יהודים אשר התגוררו ברחובות הראשיים בעיר והם נצטוו לעבור לרובע היהודים, אף לימודיהם של תלמידים יהודים בבתי הספר הציבוריים נאסרה באותה שנה. בשנת 1941 המשיכה המגמה של החרמת רכוש יהודי, כולל קרקעות, בתי עסק ומפעלי תעשייה. בשנת 1942 נהרס בית הקברות היהודי הישן בעיר, כדי לפנות את הקרקע לסלילת כביש, קברו של החת"ם סופר ומספר קטן של רבנים, ניצל ונותר במובלעת קטנה במקום. החל מאוקטובר 1941 החל גירוש של יהודים מברטיסלבה לערי שדה בסלובקיה, עד שבאביב 1942 נותרו בעיר רק כ-8,000 יהודים. רבים מאלה שגורשו לערי השדה נשלחו בסופו של דבר למחנות השמדה בפולין. גירוש היהודים מן העיר המשיך לכל אורך שנת 1942, עד שבסופה נותרו בעיר כ-4,000 יהודים בלבד, חלקם בזכות תעודות חסות של מדינות זרות. בשנת 1944 נשלחו כאלפיים יהודים נוספים מן העיר למחנה סרד ומשם לאושוויץ. בסוף המלחמה נותרו בעיר מאות יהודים בלבד, אשר הצליחו להסתתר בימי המלחמה, הצטרפו אלה ניצולים שחזרו ממחנות הריכוז.
עם תום המלחמה חודשו חיי הקהילה היהודית בעיר. בהחלטת השלטונות אוחדו שתי הקהילות, האורתודוקסית והנאולוגית, לקהילה אחת והוחלט שתתנהל לפי מנהגי היהדות האורתודוקסית. החל משנת 1946 החלה ברטיסלבה לשמש כאחת מתחנות המעבר החשובות ביותר ליהודים פליטי מזרח אירופה, בדרכם לארץ ישראל. הקהילה היהודית והג'וינט התגייסו למאמץ העלייה והקימו בעיר בית אכסניה ומטבח ציבורי. עד לקום מדינת ישראל פעלו בעיר מגוון ארגונים ציוניים, בהם הסוכנות היהודית, וכן ארגון היאס, הג'וינט, אורט, ועוד. עם הקמת המדינה היגרו מברטיסלבה כ-4,000 יהודים ובהם הדמויות המרכזיות בחיי הקהילה, רובם עלו לישראל וקצתם היגרו למדינות אחרות. המשטר הקומוניסטי אשר קם בצ'כוסלובקיה אסר על המשך הפעילות הציונית בעיר, אולם כ-3,000 יהודים שנותרו בה בשנות ה-50 המשיכו לקיים חיי קהילה. עם זאת, הקהילה היהודית הלכה והתמעטה ובשנות ה-60 נותרו בה רק כאלף יהודים, מאות מהם היגרו מן המדינה עם הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה. רבה האחרון של הקהילה, הרב אליהו כ"ץ עלה לישראל והיה לרב העיר באר שבע. התאוששותה של הקהילה החל רק בשנות ה-90, לאחר התפוררות הגוש הסובייטי. בתחילת המאה ה-21 מונה הקהילה היהודית בברטיסלבה כ-800 נפש.
[עריכה] אזכור בסרטים
בסרט "יורוטריפ" ברטיסלבה היא מושא לצחוק כסטריאוטיפ למזרח אירופה ובייחוד לשער החליפין בין המטבעות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ויקיטראבל - באנגלית
- האתר הרשמי של העיר
- מידע היסטורי
- משרד התיירות
- תמונות ברטיסלאבה
- רבעיה של ברטיסלאבה
- ברטיסלאבה - חדשות
- מדריך לתייר
- תחבורה בברטיסלאבה
- גלריית תמונות
- קהילת ברטיסלבה בין שתי מלחמות, שרה היינה, אתר מכללת ירושלים
 בירות מדינות האיחוד האירופי |
||
|---|---|---|
|
