גאורג צונדק
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1894 Gmina Wronki, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
15 בינואר 1970 (בגיל 75) תל אביב-יפו, ישראל |
  | |
שמואל (גאורג) צונדק (25 באוקטובר 1894 – 15 בינואר 1970[1]) היה פרופסור לרפואה פנימית ומנהל המחלקה לרפואה פנימית בבית החולים הדסה בתל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צונדק נולד בפוזן, בנם השלישי של דרייפר אברהם ושרה, למד באוניברסיטת רוגסן ואוניברסיטת ברלין וקיבל תואר דוקטור בשנת 1919. עבד בבית החולים המפורסם שריטה בברלין ובתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא עזר וזכה בצלב הברזל. בשנת 1922 התמנה מרצה וכעבור ארבע שנים פרופסור לרפואה ורוקחות פנימית. בשנת 1927 פרסם את מחקרו על "אלקטרוליטים: המשמעות שלהם לפיזיולוגיה, פתולוגיה וטיפול". לאחר עליית הנאצים לשלטון נמלט עם אחיו הרמן תחילה לשווייץ ולאחר מכן לאנגליה, שם עבדו שניהם בבית החולים היהודי במנצ'סטר.
הם היגרו לפלשתינה (א"י) בשנת 1934. כאן התמנה לתפקיד מנהל המחלקה לרפואה פנימית בבית החולים הדסה בתל אביב. הוא היה חבר במועצת המערכת של כתב העת הרפואה והיושב ראש המדעי של ההסתדרות הרפואית בישראל. הוא היה הרופא של נשיא המדינה חיים ויצמן.[2]
נפטר בגיל 75 שנים בתל אביב.
שלושת האחים הפרופסורים לבית צונדק: הרמן צונדק, ברנרד וגאורג (שמואל) היו בין המדענים הרפואיים הבולטים של המאה ה-20. דודם הפרופ' מקס צונדק תושב ברלין, היה מהאורולוגים המפורסמים בעולם בתחילת המאה העשרים. החל משנת 1934 התיישבו בארץ ישראל והובילו את המחקר בתחומי האנדוקרינולוגיה, גינקולוגיה ופרמקולוגיה. רבים מתלמידיו של פרופ' שמואל צונדק המשיכו את דרכו כמנהלי מחלקות פנימיות בכל רחבי ישראל. בין תלמידיו: פרופ' אלכסנדר גפל, שמונה למנהל המחלקה לרפואה פנימית בבית החולים הדסה בתל אביב, לאחר פטירתו של פרופ' צונדק, ד"ר מרדכי-מוטל צ'צ'יק שמונה למנהל פנימית ג' ולמנהל היחידה הנפרולוגית, ד"ר ישראל סום, ד"ר נפתלי (נורברט) שניצר, ד"ר אליהו לוריא, הקרדיולוג פרופ' מאיר בנדמן,[3] ד"ר אומברטו גנצני שבהמשך מונה לרופא הפרסונל של "הדסה" ורופא הפרסונל של עיריית תל אביב.
צונדק היה קרוב משפחה של ברכה פולד,[4].[5]
הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה.[6][7] ראו: הרצאה פרופ' ס. גאורג צונדק: היפרטוניה ומחלת הסרטן (1 ביוני)
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1970 החליטה הנהלת עיריית תל אביב-יפו להקים מרכז הוראתי טיפולי בבית הדר דפנה. במרכז 7 יחידות המרוכזות ב-150 חדרים. אחת היחידות כללה מעבדות מחקר ע"ש פרופ' ש.ג. צונדק. באגף מחקרי זה 17 חדרי מעבדה המשרתות את כל חוקרי המרכז העירוני-ממשלתי – ביניהן גם היחידה למיקרוסקופ אלקטרוני והיחידה לתרביות רקמה. לרשות החוקרים עמדה מעבדה המצוידת לשימוש בחומרים רדיואקטיביים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אין שינוי במצב הנשיא, דבר, 6 בדצמבר 1951
- שלושת הצונדקים בטקס "פרס סולד", דבר, 20 במרץ 1958
- היום טקס הפתיחה של ביה"ח החדש, דבר, 1 בפברואר 1961.
- מת פרופסור שמואל צונדק, מעריב, 16 בינואר 1970
- דוד תדהר (עורך), "גאורג צונדק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2629
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, דבר, 26 במרץ 1970
- ^ אין שינוי במצב הנשיא, דבר, 6 בדצמבר 1951
- ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 125
- ^ אפרים סיני, "במלוא העין – מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984, עמוד 171
- ^ גשרים בין אתמול ומחר: שלוש גיבורות, באתר תולדות [= יהודית באומל, "גשרים בין אתמול ומחר": מקומה של תרבות הגולה בסיפור חייהן של גיבורות העלייה החמישית, קתדרה 114 (תשס"ה), עמ' 130–138 ]
- ^ בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
- ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס