שמעון רוזנבאום (רופא)
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך בקישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך בקישורים פנימיים. | |
שמעון רוזנבאום (12 בספטמבר 1890 – אפריל 1969) היה רופא ילדים ישראלי, עורך כתב עת "הרפואה" בשנים 1957–1968, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים "הדסה" תל אביב וממייסדי בית חולים אסותא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשם זיגפריד רוזנבאום בקניגסברג, פרוסיה המזרחית. ב-1908 סיים את בחינות הבגרות. לאחר מכן למד רפואה באוניברסיטאות של קניגסברג ופרייבורג והיה נשיא אגודת הסטודנטים[1].
רוזנבאום היה פעיל פוליטית כבר כסטודנט כחבר באיגוד הסטודנטים יהודים במכבי וכראש הקבוצה המקומית "כחול ולבן" בוורוצלב, אב ברסלאו. לאחר מכן נבחר ליו"ר הסטודנטים היהודים. ניהל בהצלחה כ-20 קרבות סייף נגד שונאי יהודים כדי "לשמור על כבוד האומה".
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כרופא צבאי ועל פועלו הוענקו לו צלבי ברזל מדרגה ראשונה ושנייה.
בשנים 1918–1922 עבד רוזנבאום בבית החולים לילדים של אוניברסיטת ברסלאו ולאחר מכן בבית החולים לילדים במרבורג שם כיהן כסגנו של פרופ' אריך נאסאו.
כשרוזנבאום היה דוצנט עברו השניים ללייפציג, בו לבסוף נתמנה מנהל בית החולים לילדים ולפרופסור שלא מן המניין[2]. ביולי 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, התפטר מתפקידיו ועלה לארץ ישראל.
בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתל אביב התמנה כמנהל מחלקת ילדים בבית החולים "הדסה"[3], ויועץ בקופת חולים. במקביל נתן הרצאות על רפואת ילדים לציבור הרחב[4] וקורסים לאנשי מקצוע[5].
בשנת 1936 התפטר מתפקידו בהדסה. ד"ר אפרים סיני שכיהן בתקופה הנ"ל כיו"ר וועד הרופאים וכמנהל מחלקת עיניים כתב עליו: "פרופ' רוזנבאום היה מחשובי רופאי-הילדים בגרמניה, בארץ תפס מהר מקום מרכזי בצמרת הרפואה. הוא היה רופא מבריק ומדען חשוב, אבל בגלל מזגו הקשה הרס את מעמדו הרפואי בבית החולים"[6].
היה ממקימי בית חולים אסותא[7] והוביל פרקטיקה פרטית במשך עשורים רבים. במהלך מלחמת העולם השנייה ובמלחמת העצמאות ניהל תחנת עזרה ראשונה.
בגלל המוניטין המדעי שרכש בגרמניה בתחום תזונת תינוקות, מונה בשנת 1937 על ידי ממשלת המנדט הבריטי לחבר בוועדת התזונה[8].
היה מן העומדים בראש מערכת עיתון הרפואה, הביטאון הרשמי של "ההסתדרות הרפואית בישראל" והחזיק בתפקיד העורך הראשי במשך 11 שנים.
פרסם מאמרים רפואיים רבים, בעברית, גרמנית ואנגלית והיה פרופסור אורח בצפון אמריקה, אסיה ואירופה. היה יושב ראש האיגוד לרפואת ילדים בישראל.
עבור עבודתו, ד"ר רוזנבאום כובד על ידי ההסתדרות הרפואית בגרמניה בפרס "ארנסט פון--ברגמן-פלאק"[9]. באפריל 1969 עמד לקבל את פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית, אך הפרס ניתן לו לאחר מותו[10].
הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל, שנת 1939[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתאריכים 31 במאי – 1 ביוני לשנת ה'תרצ"ט 1939 נערך בבית הבריאות ע"ש שטראוס ברחוב צ'נסלור, בירושלים כנס רפואי-מדעי שארגנה ההסתדרות הרפואית העברית בא"י[11]. בכנס השתתפו מרבית מבכירי הרופאים בארץ ישראל לתקופה[12].ראו: ד"ר שמעון רוזנבאום: הודעות על שאלות האלקטרוקרדיאוגרפיה (ישיבה ב', וכוחים, 31 במאי)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון רוזנבאום, הרפואה, 76, 1969, עמוד 411.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפטר פרופ' ש. רוזנבאום, למרחב, 10 באפריל 1969
- ^ ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", הוצאת איתי בחור, זכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, עמוד 386–387
- ^ בית־החולים העירוני "הדסה", ידיעות עיריית תל אביב, 16 ביוני 1935
- ^ בין הרופאים, דבר, 7 בנובמבר 1933
- ^ קורס לטיפול בילדים מפגרים, הארץ, 20 בינואר 1935
קורס גבוה לחינוך רפואי, הארץ, 27 בפברואר 1935 - ^ אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמוד 154
- ^ מת פרופ' ש. רוזנבאום, מעריב, 10 באפריל 1969
- ^ איך ישופר הלחם בארץ, הארץ, 22 באוגוסט 1944
- ^ עיטור מערב גרמני לרופא ישראלי, על המשמר, 7 ביוני 1961
- ^ פרסי סולד ואינהורן של ע. ת"א יחולקו ביום א' הבא, דבר, 13 באפריל 1969
- ^ תוכנית הכינוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס
- ^ תוכנית הכנוס המדעי של ההסתדרות הרפואית העברית בא"י לשנת ה'תרצ"ט 1939, 30 במאי – 1 ביוני בבית הבריאות ע"ש שטראוס רחוב צ'נסלור, ירושלים. בין המשתתפים (לפי א'-ב'): הנרי אונגר, יצחק איצקוביטש, מקס בוכמן, יחיאל קרל גוגנהיים, אדוארד גורדון יוסף (ג'וזף), בנו גרינפלדר, אברהם דרוקמן, פריץ דרייפוס, פנחס וייל, חיים ארנסט ורטהיימר, פליכס זולמן, יעקב זס, רפאל משה חפץ, לודוויג פרדיננד מאייר, פליקס מנדל, דוד מרגלית, מכס מרכוס, אריה סדובסקי, רוברט פישר, יוסף פרגר, ברנרד צונדק, גאורג צונדק, הרמן צונדק, יוליוס קליברג, שמעון רוזנבאום, יהודה לייב רוקח, משה רחמילביץ'
