כלבי הרחוב של מוסקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלבי רחוב במוסקבה
כלב נוסע ברכבת התחתית במוסקבה

אוכלוסיית כלבי הרחוב של מוסקבה היא אוכלוסייה של כ-35,000 כלבים משוטטים בעיר מוסקבה, שגודלה יציב מאז המאה ה-19; במוסקבה יש בערך של כלב משוטט אחד לכל 300 איש. חלק מאוכלוסייה זו הסתגל כה טוב לעיר המודרנית, עד כי למד להשתמש במערכת הרכבת התחתית של מוסקבה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבי מוסקבה הם, מאז 1980 לערך, מושא מחקרו של הביולוג אנדריי פוירקוב, מומחה לזאבים במכון לאבולוציה ואקולוגיה. לפי מחקריו מדובר באוכלוסייה הנקבעת לפי כמות המזון הזמינה ולפיכך גודלה קבוע למדי. רוב הגורים אינם מגיעים לבגרות ורק 3% מתוכם מגיעים לגיל הפוריות. רוב הפרטים אינם מאריכים חיים לאחר גיל 10. הם חולקים מאפיינים פיזיים משותפים כגון גודל בינוני, פרווה סמיכה, זנבות ארוכים ואזניים זקורות. רוב האוכלוסייה מורכבת מפרטים שנולדו ברחוב, אך אליהם מצטרפים כלבים שננטשו על ידי בני אדם.

לדברי סטודנט-מחקר של פוירקוב, אנשי העיר נוטים לקבל את קיומם של הכלבים לצידם, להאכיל אותם ולראות בהם חלק מאופייה הייחודי של עירם[1][2].

פוירקוב חילק את האוכלוסייה לארבע קבוצות, לפי יחסם לבני האדם:

  • כלבי פרא ("זאבים"), המתרחקים מבני אדם ורואים בהם אויב
  • כלבים פראים-למחצה
  • כלבי שמירה, עבורם חלק מבני האדם משמשים כמנהיגי הלהקה
  • "קבצנים", הקבוצה האינטליגנטית ביותר, שהסתגלה באופן הטוב ביותר לחברת בני אדם ולרעשי העיר, אך תוך שמירת עצמאות מבני אדם ספציפיים. ה"קבצנים" נעים לעתים בלהקות, כאשר מנהיג הלהקה הוא לא הכלב החזק ביותר (כבלהקות הקבוצות האחרות), אלא הכלב האינטליגנטי והסתגלן ביותר. כלבי הקבוצה אינם מוטרדים מרעשי העיר המודרנית או מקרבת בני אדם.

התנהגויות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגויותיהם של ה"קבצנים" ייחודיות ומבדילות אותם הן מה"זאבים" והן מכלבי בית. אחת משיטות הפעולה שנצפו היא קידומם של הכלבים החמודים ביותר בלהקה להתיידד עם עוברי אורח וכך להשיג מהם מזון, מתוך הבנה שכלבים גדולים מדי נתפסים כאיום ואינם מצליחים להשיג מזון. נצפה כי הכלבים מאתרים סוגים שונים של בני אדם נושאי מזון ומחליטים באיזו אסטרטגיה לנקוט מולם, שיגור כלב חמוד או הפחדה על ידי נביחה מאחור, בתקווה שהאדם יפיל מזון. אולם, ככלל, הכלבים העירוניים אינם מאיימים מבחינה חיצונית, אם כי נרשמו גם מקרים של התנפלויות כלבים על בני אדם. חוקרים מניחים כי בשל הזמינות הגבוהה של מזון איכותי, הכלבים אינם נזקקים לנהל מלחמה מתמדת על מזון ומסוגלים להשקיע בפיתוח ושכלול התנהגויות.

כלבי הרחוב למדו לחצות את הכבישים הסואנים, תוך שימוש במערכת הרמזורים, גם כאשר לא חצו את הכביש בני אדם. החוקרים מניחים שאור הרמזור אינו הסיבה הישירה, כיוון שכלבים אינם מסוגלים להפריד בין אור ירוק לאדום, אלא סימנים אחרים.

הכלבים והרכבת התחתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל הכלב מלצ'יק בתחנת הרכבת מנדלבסקיה

מערכת הרכבת התחתית של מוסקבה היא מהמסועפות בעולם והשנייה מבחינת עומס הנוסעים. כ-500 כלבים חיים באופן קבוע בתחנותיה, בחודשי החורף הקרים. מתוכם נצפתה תת-קבוצה של כ-20 פרטים המבינים את פעולת מערכת הרכבות ועושים בה שימוש מושכל ומכוון לנסוע לתחנות מסוימות בפרקי זמן שונים של היום (כגון שנת לילה באזור מרוחק ושקט ונסיעה למרכז שוקק בשעות היום).

נראה כי הכלבים מסוגלים להעריך את זמן הנסיעה בין תחנות, לזהות את קריאת הכרוז בקרון, לזהות את הריח הייחודי לכל תחנה ולשלב את הגורמים לעיל.

ב-2001 דקרה יוליה רומנובה, בת 22, כלב בשם מלצ'יק שחי בתחנת הרכבת מנדלבסקיה (Менделе́евская) באמצעות סכין מטבח וגרמה למותו. הדבר אירע בשעת עומס בתחנה וגרם להתקוממות של הנוסעים ולמעצרה של האשה, אשר נמצאה בלתי שפויה‏[3]. בפברואר 2007 הוקם בתחנה פסל ברונזה של הכלב כאנדרטה לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]