ביולוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המעבדה היא מקום העבודה העיקרי של רוב הביולוגים

ביולוג הוא מדען המבצע מחקרים בביולוגיה. ביולוגים עוסקים בהוראה, במחקר ובתעשייה בענפי הביולוגיה הרבים. רוב הביולוגים פונים לאקדמיה, כלומר לאוניברסיטאות ומכוני מחקר. חברות מסחריות מציעות תחומי עיסוק רבים לביולוגים בתעשיית התרופות, תעשיית המזון, תכנון וייצור של ציוד ומכשור מדעי ובתחום הביוטכנולוגיה (חברות המתמחות בייצור אנזימים, נוגדנים וכימיקלים לשימוש במחקר הביולוגי).

לימודי ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הביולוגים מחזיקים בתואר אקדמי בביולוגיה. רוב האוניברסיטאות בעולם, וכן מכללות רבות, מציעות לימודי תואר בוגר אוניברסיטה (תואר ראשון) בביולוגיה. הלימודים אורכים בין שלוש לארבע שנים. במדינות מסוימות, בעיקר באירופה, לא קיים תואר בוגר והתואר הנמוך ביותר שניתן להשלים בביולוגיה הוא מוסמך אוניברסיטה (תואר שני; נכון לשנת 2007 קיימת באירופה מגמה של ביטול נוהג זה והכנסה הדרגתית של תואר בוגר). לימודים ישירים לתואר שני אורכים כחמש שנים. לימודים נפרדים לתואר שני (למחזיקי תואר ראשון) אורכים כשנתיים.

בישראל מתקיימים לימודי ביולוגיה לתואר ראשון בכל האוניברסיטאות, מלבד מכון ויצמן, בו מתקיימים רק לימודים לתואר שני ומעלה בנושא.

לאחר רכישת התואר השני ניתן להמשיך ללימודי תואר דוקטור (תואר שלישי). לימודים אלו אורכים כשלוש שנים. בארצות הברית, בקנדה ובמדינות אחרות נהוג לרכוש תואר ראשון ולאחר מכן ללמוד ישירות לתואר שלישי, כשהתואר השני משולב בלימודים לתואר השלישי. זמן רכישת התואר השלישי (למחזיקי תואר ראשון) נע בין חמש לשש שנים.

כבמקצועות אחרים קיימים הבדלים מהותיים בין התארים השונים:

  • בתואר בוגר מושם דגש מועט על עבודה עצמאית. הסטודנטים רוכשים ידע בסיסי ומבצעים במעבדה, במסגרת הקורסים השונים, עבודה מעשית בלתי-עצמאית; הוראות העבודה מפורטות בספר הלימוד. בסיום הלימודים נדרשת בדרך כלל כתיבת עבודת גמר.
  • בתואר מוסמך נדרש הסטודנט להתמקד בתחום ספציפי בביולוגיה, אם כי בחירה זו ניתנת לשינוי בהמשך הלימודים והקריירה. בעבודת הגמר שבסיום התואר השני נדרש הסטודנט לעבוד באופן עצמאי יחסית ולכתוב תזה ברמה של מאמר בכתב-עת מדעי.
  • בתואר דוקטור משתבץ הסטודנט במעבדת מחקר ומקבל נושא עליו הוא אחראי באופן בלעדי. על הסטודנט לתכנן באופן עצמאי לגמרי (אם כי תוך התייעצות בראש הצוות) את ניסוייו. בסוף הלימודים, ולעתים במהלכם, מצופה מהסטודנט לפרסם את עבודתו במאמר אחד לפחות בכתב-עת מדעי, זאת בנוסף לכתיבת תזה מקיפה (דרישה זו משתנה ממוסד למוסד). את המחקר לתואר הדוקטור ניתן לבצע במוסדות רבים שאינם לימודיים (מכוני מחקר עצמאיים, מכונים צבאיים, בתי חולים, חברות מסחריות), אך התואר עצמו מוענק בסוף הלימודים מטעם אוניברסיטה כלשהי. קיימות תוכניות לימוד מאורגנות לתואר דוקטור באוניברסיטאות שונות, אשר אליהן ניתן להגיש מועמדות. למרות זאת, רוב הסטודנטים המעוניינים בלימודי דוקטורט פונים ישירות לראש צוות או לחוקר כשלהו העוסק בתחום הקרוב ללבם ומתעניינים באפשרות לעבודה לתואר דוקטור במעבדתו.

נושאים בסיסיים לא-ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלושת הסמסטרים הראשונים (בדרך כלל) ללימודי הביולוגיה נלמדים מספר מקצועות בסיס לא-ביולוגיים. נושאי חובה אלו זהים, פחות או יותר, בכל תוכניות הלימודים באוניברסיטאות השונות. הקשר של מקצועות אלו לביולוגיה נראה בתחילה לסטודנטים רבים מעורפל, אך חיוניותם מתבררת לכל בהמשך הלימודים והקריירה המדעית:

מספר אוניברסיטאות מציעות חלק מהנושאים שלעיל, או את כולם, כנושאים מיוחדים ללומדי ביולוגיה (לדוגמה, "פיזיקה לביולוגים"). בקורסים אלו מושם דגש על הקשר בין הנושא ובין הביולוגיה, תוך הימנעות מפירוט יתר אשר חיוני ללומדי המקצוע עצמו בלבד (פיזיקה, בדוגמה שלעיל).

באוניברסיטאות רבות קיימים נושאים לא-ביולוגיים נוספים כחלק מלימודי הבסיס: מדעי המחשב; כתיבה וקריאה מדעית; כלכלה ומנהל עסקים. בתחילת המאה ה-21 קיימת מגמה של שילוב מקצועות אלו, אשר חיוניים, לדעת רבים, להשתלבות מוצלחת בעולם המדע.

נושאים ביולוגיים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל ללימודים שפורטו לעיל מתחיל הסטודנט כבר מהסמסטר הראשון בלימודי ביולוגיה, למרות שנושאים רבים דורשים רקע לא-ביולוגי שעדיין חסר. בתחילה נדמים הנושאים לסטודנטים רבים כמנותקים מאוד האחד מהשני; במרוצת הסמסטרים מתבהרת התמונה הכוללת והקשר האמיץ בין הנושאים.

שני התחומים הראשונים הנלמדים ברוב התוכניות הם ביולוגיה של התא וגנטיקה. בגנטיקה מושם דגש על גנטיקה קלאסית, תורשה ותורתו של גרגור מנדל. נושאים מתקדמים, כגון אפיגנטיקה וגנומיקה, נלמדים בשלב מאוחר יותר. במספר תוכניות לימוד, בעיקר כאלו המתמקדות בביוטכנולוגיה, מהווה ההיסטולוגיה אחד ממקצועות הבסיס.

לאחר לימוד הקורסים הבסיסיים שפורטו לעיל עובר הדגש ללימוד הביולוגיה ברמת הייצור השלם. הסטודנט נדרש לקורסים בזואולוגיה, בוטניקה, מיקרוביולוגיה ופיזיולוגיה (בחלק מתוכניות הלימוד, במיוחד בביולוגיה טכנית ותעשייתית, מושמטים לימודי הצומח כליל). במסגרת לימודי הזואולוגיה, אך לעתים כקורס נפרד, נלמדת הפיזיולוגיה של האדם עם נגיעה בנושאים רפואיים.

במקביל לומד הסטודנט עשרות שיטות ביולוגיות המשמשות במחקר. חלק מהשיטות נלמד במסגרת הקורסים השונים; מספר תוכניות לימוד מציעות קורסים נפרדים לשיטות ("אנליזה אינסטרומנטלית", "שיטות חלבונים").

סיכונים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה הביולוגית טומנת בחובה מספר סיכונים, אך שמירה על כללי זהירות ובטיחות מפרי הניסיון מבטיחה הימנעות מתאונות עבודה אפשריות:

חומצות גרעין צבועות באתידיום ברומיד ומופרדות באלקטרופורזה
  • חומרים מסוכנים. שימוש בכימיקלים שכיח במיוחד בביולוגיה המולקולרית ובביוכימיה. תרכובות שונות משמשות, בין השאר, לטיהור חומצות גרעין וחלבונים, לצביעה של דוגמיות לשם צפייה במיקרוסקופ, להרס של תאים ולהכנת בופרים. בין התרכובות המסוכנות השכיחות במעבדה ניתן למנות אתידיום ברומיד (משמש באלקטרופורזה), דימתיל סולפוקסיד (DMSO; משמש להחדרת תרכובות שונות לתאים), אנטיביוטיקות (בעבודה עם חיידקים), אתיל מתאן סולפונט (EMS; משמש ליצירת מוטציות בחומר התורשתי), חומצת מימן כלורי ונתרן הידרוקסידי (להכנת בופרים).
  • רדיואקטיביות. זאת משמשת לסימון של אטומים ומולקולות לשם הבחנה קלה בהם ולשם מעקב אחר מסלול מסוים בו הם עוברים (מסלול מטבולי, למשל). הרדיואקטיביות הפכה כיום לחלק בלתי-נפרד ממחקרים רבים בביולוגיה. מכוני מחקר גדולים מקצים מעבדות נפרדות לעבודה ברדיואקטיביות, אך במעבדות קטנות מסתפקים בהקצאת שולחן עבודה נפרד למטרה זו. תרכובות רדיואקטיביות נראות ככל תרכובת אחרת (נוזל שקוף, בדרך כלל), כך שלא ניתן לראותן במקרה של זיהום. לשם כך משתמשים במד קרינה; חוסר-הקפדה על שימוש במכשיר זה מביא מדי פעם לזיהומים נרחבים ולסגירה של מעבדות שלמות למשך ימים ארוכים, עד לסילוק הזיהום.
  • קרינת על-סגול (UV). קרינה זו משמשת לצפייה בחומצות גרעין באמצעות אלקטרופורזה בג'ל, וכן לסימון של מולקולות בתא, בדומה לסימון הנעשה בחומרים רדיואקטיביים. חשיפה קצרה לקרינת UV אינה מסוכנת, אך חשיפה ממושכת מסוכנת לעיניים, גורמת לכאבי ראש וסחרחורות ועלולה לגרום למוטציות בחומר התורשתי של החוקר, מוטציות אשר עשויות להוביל לסרטן.
מכשיר צנטריפוגה
  • פתוגנים ובעלי חיים. אחד מנושאי המחקר העיקריים בביולוגיה הוא מחלות זיהומיות. מחקר בחיידקים, בנגיפים ובמיקרואורגניזמים אחרים הביא בנוסף לתגליות רבות בגנטיקה מולקולרית ובביולוגיה של התא, תגליות אשר אינן קשורות למחלות באופן ישיר. שימוש במיקרואורגניזמים נעשה בתחומי המיקרוביולוגיה, האימונולוגיה, והפתולוגיה. סוג המיקרואורגניזמים המשמשים במעבדה הוא הקריטריון הראשי להגדרת "רמת הבטיחות" של המעבדה. מעבדות החוקרות פתוגנים קטלניים (HIV, אבולה, חיידק הדיפתריה) מאובטחות כאזור צבאי סגור. בנוסף, ניסויים רבים נעשים בבעלי חיים. מספר בעלי חיים, במיוחד הגדולים שבהם, עשויים להוות סיכון לחוקר ודורשים התנהלות זהירה ואמצעי בטיחות. בכל מעבדה המחזיקה בעלי חיים ננשכים בכל שנה מספר חוקרים; הבעיה מחמירה במידה ובעל החיים הנושך מודבק בפתוגן כלשהו.
  • פגיעה מכנית. במעבדה מכשירים רבים בעלי חלקים נעים. המכשירים החדישים כוללים אמצעי אבטחה רבים המקטינים משמעותית את הסיכוי לפגיעה. למרות זאת, חוסר זהירות גורם מדי פעם לתאונות. מכשירים מסוכנים לדוגמה: צנטריפוגה, מיקרוטום, אינקובטור נע (משמש לגידול תרביות נוזליות של מיקרואורגניזמים), מזרקים, משאבות ואקום, מיקרוגל (משמש להרתחת נוזלים; תאונה שכיחה יחסית במעבדות נגרמת מהרתחת-יתר של נוזל בבקבוק זכוכית סגור, דבר הגורם לפיצוץ), אוטוקלאב (משמש לעיקור כלים וביגוד בטמפרטורה ולחץ גבוהים).
  • שריפות. תהליכים רבים בביולוגיה מצריכים חימום והרתחת נוזלים. בנוסף משמשים מבערים לעיקור (השמדת מיקרואורגניזמים). הדבר שכיח בעת הכנת צלחות אגר לגידול מיקרואורגניזמים. עיקור מוט המתכת המשמש למריחת התרבית על הצלחת מתבצע באמצעות טבילתו באתנול ומיד לאחר מכן שריפתו בלהבת אש. מדענים מתחילים רבים מבלבלים את סדר הפעולות, חושפים את המוט ללהבת האש ולאחר מכן טובלים אותו באתנול הדליק, דבר הגורם מיידית לשריפה.

ביולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגים - כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם לאום תקופת חיים תחומי פעילות הישגים
ג'רלד אדלמן אמריקאי 1929 ביולוגיה

פיתוחים בתחום המחשוב המולקולרי.

לאונרד אדלמן אמריקאי 1945 ביולוגיה

מחקרים בתחום מערכת החיסון. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה

ריצ'רד אוון בריטי 1804-1892 פלאונטולוגיה גילוי שלדים של דינוזאורים. טבע את המונח Dinosauria.
גיום אוליביה צרפתי 1756-1814 ביולוגיה מחבר ספר בנושא אנטומולוגיה.
מארי אנינג בריטי 1799-1847 פלאונטולוגיה

גילוי איכטיוזאור ופלסיוזאור.

פאול ארליך יהודי-גרמני 1854-1915 ביולוגיה טבע את המונח "כימותרפיה". אף הרעיון של "כדור הקסם" היה של ארליך ולזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם מוח. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
ג'וליוס אקסלרוד יהודי-אמריקאי 1912-2004 ביולוגיה

חקר המוליכים העצביים מסוג קטקולמינים. תרומה להבנת תפקיד בלוטת האצטרובל בויסות מחזור שינה-עירות. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה

מרטינוס באיירינק (Martinus Beijerinck) הולנדי 1851-1931 מיקרוביולוגיה גילוי וירוסים.
ז'ול בורדה בלגי 1870-1961 מיקרוביולוגיה חקר מערכת החיסונית. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
נורמן בורלוג אמריקאי 1914 בוטנאי נחשב לאבי המהפכה הירוקה.
סידני ברנר יהודי-בריטי 1927 ביולוגיה מחקרים בתחום מיקרוביולוגיה. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
לינדה באק אמריקאית 1947 ביולוגיה מחקרים בתחום חוש ריח. כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
סטיבן ג'יי גולד יהודי-אמריקאי 1941-2002 זואולוגיה מחבר של ספרי מדע פופולרי.
ווד ג'ונס בריטי 1879-1954 זואולוגיה

התנגדות לדרוויניזם.

פטריק גדס סקוטי 1854-1932 ביולוגיה

חקר פרימטים ובמיחד שימפנזים.

ג'יין גודול בריטית 1934 זואולוגיה

למעלה מארבעים שנות מחקר וחיים יחד עם שימפנזים כדי להבין את דפוסי חיי החברה שלהם והיחסים החברתיים שבין השימפנזים.

פרנסיס גלטון בריטי 1822-1911 אאוגניקה

חקר טבע, מטפל בחיות, שימור חיות.

ג'רלד דארל בריטי 1925-1995 זואולוגיה

אבי תורת האאוגניקה.

ג'ארד דיאמונד אמריקאי 1937 פיזיולוגיה

מחבר של ספרי מדע פופולרי.

צ'ארלס דרווין בריטי 1809-1882 ביולוגיה

מהחשובים שבחוקרי הטבע בכל הדורות. הדמות המרכזית בשינוי תפיסת העולם המדעית (הפרדיגמה) על תולדות הבריאה. אבי הדרוויניזם.

תור היירדאל נורבגי 2002 - 1914 ביולוגיה

התפרסם בעיקר כאתנולוג. מסע "קון טיקי", חקר אי הפסחא, מסעות "רע".

ארנסט הקל גרמני 1834 - 1919 ביולוגיה הגדיר אלפי מינים חדשים, מיפה עץ גנאלוגי המתייחס לכל צורות החיים, וטבע מונחים רבים בביולוגיה.
תומאס הנרי הקסלי אנגלי 1825 - 1895 ביולוגיה כותב מדע פופולרי."הבולדוג של דרווין", על שום הגנתו העקשת על תאוריית האבולוציה.
ג'יימס ווטסון אמריקאי 1928 גנטיקאי

גילוי ביחד עם פרנסיס קריק את מבנה מולקולת ה-DNA. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

ניקולאי ואווילוב רוסי 1887-1943 גנטיקאי התאורייה על מקורות זני הצמחים המתורבתים. מגדולי הביולוגים הסובייטים.
ג'ורג' ואלד יהודי-אמריקאי 1906-1997 ביולוגיה חקר הראייה. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
אוטו ורבורג יהודי-גרמני 1859-1938 בוטנאי

חקר בוטני בארץ ישראל. הקמת מכון וולקני.

אוטו היינריך ורבורג יהודי-גרמני 1882-1970 ביולוגיה

מחקריו בתחום צריכת החמצן של תאים והאנזים האחראי לה. חקר תופעת הפוטוסינתזה. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

אלפרד ראסל וולאס בריטי 1823-1913 ביולוג היה הראשון שפרסם את המשנה בדבר עקרון הברירה הטבעית כתהליך מרכזי באבולוציה.
מוריס וילקינס בריטי 1916-2004 ביולוג ניסויי עקיפה של קרני רנטגן לצורך לימוד מבנה של חומרים, פוספורסנציה והפרדת איזוטופים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
אוגוסט וייסמן גרמני 1834-1914 גנטיקה ניסוח את Germ plasm theory,מחסום וייסמן
זלמן אברהם וקסמן יהודי-אמריקאי 1888-1973 מיקרוביולוגיה גילוי סטרפטומיצין ותרופות אנטיביוטיות רבות אחרות. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
פרנסואה ז'קוב יהודי-צרפתי 1920 ביולוגיה הרעיון שהגה והוכיח יחד עם ז'אק מונו ולפיו ויסות של רמות האנזימים בכל התאים מתרחש בדרך של משוב בשעתוק. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
מרדכי זאב חבקין יהודי-רוסי 1860-1930 ביולוגיה פיתוח חיסון נגד חולרה ודבר.
ברנרדו חוסי (Bernardo Houssay) ארגנטינאי 1887-1971 פיזיולוגיה חקר בלוטת יותרת המוח. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
ארצ'יבלד חיל (Archibald Hill) בריטי 1886-1977 פיזיולוגיה חקר השרירים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
אלפרד חרשי (Alfred Hershey) אמריקאי 1908-1997 גנטיקה חקר הוירוסים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
קלימנט ארקדייביץ' טימיריאזב רוסי 1843-1920 בוטניקה הוכחה כי הכלורופיל הינו שותף פעיל בתהליך הפוטוסינתזה.
סטנלי כהן יהודי-אמיקאי 1922 ביולוגיה חקר מערכת העצבים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
ז'אן-בטיסט דה לאמארק צרפתי 1756-1814 ביולוגיה פיתח תורת אבולוציה, הנקראת היום למרקיזם.
אנטוני ואן לוונהוק הולנדי 1632-1723 מיקרוביולוגיה שכלל את מיקרוסקופ האור ועל ידי כך היה הראשון שהבחין בתאים.
אנדרה לווף יהודי-צרפתי 1756-1814 מיקרוביולוגיה גילוי המנגנון באמצעותו וירוסים מסוימים (הקרויים פרו-וירוסים) מדביקים חיידקים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
קונראד לורנץ אוסטרי 1989 - 1903 אתולוגיה אבי מדע האתולוגיה גילה לורנץ את תופעת "ההחתמה" אצל בעלי חיים (הוא חקר אווזים וברווזים) וכי זו התנהגותם אינה נלמדת אלא מולדת וחסרת כל שליטה מצד היצור
קארולוס ליניאוס שבדי 1707 - 1778 בוטניקה מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה.
טרופים ליסנקו רוסי 1898 - 1976 ביולוגיה הוביל זרם שנוי במחלוקת בגנטיקה חקלאית שנודע בשם "ליסנקואיזם".
פאול לנגרהנס גרמני 1847 - 1888 ביולוגיה חקר לבלב, חקר חסרי חוליות.
קרל לנדשטיינר אוסטרי, אמריקאי 1868 - 1943 ביולוגיה פיתוח השיטה המודרנית לסיווג הדם וזאת על יסוד זיהוי נוכחות גורמי קרישה בדם. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
ארנסט מאייר אמריקאי 1904 - 2005 ביולוגיה תרם למהפכה התפישתית שהובילה לסינתזה האבולוציונית המודרנית של גנטיקה מנדליאנית ואבולוציה דרווינית, ופיתוח מושג המין הביולוגי
ז'אק מונו צרפתי 1910 - 1976 ביולוגיה המחקר שביצע באופרון הלקטוז ביחד עם פרנסואה ז'קוב, המחקר של בקרת ביטוי הגנים באופרון היווה דוגמה ראשונה למנגנון לבקרת שעתוק. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
דזמונד מוריס בריטי 1928 זואולוגיה חקר התנהגות בעלי חיים.
גרגור מנדל אוסטרי 1822 - 1884 גנטיקה "אבי הגנטיקה", על היותו מגלה חוקיה הראשונים. משנתו קרויה מנדליזם או "חוקי התורשה של מנדל".
בארי מרשל אוסטרלי 1951 מיקרוביולוגיה

הוכחה כי החיידק Helicobacter pylori הוא הגורם למרבית מקרי כיב הקיבה (אולקוס)

ברברה מק'קלינטוק אמריקאית 1902-1992 גנטיקה חוקרת ציטוגנטיקה. כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
איליה מצ'ניקוב רוסי 1845-1916 מיקרוביולוגיה גילוי הפגוציטוזה - בליעת חיידקים וגורמים עוינים אחרים על ידי תאי הדם הלבנים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
כריסטיאנה ניסליין-פולהרד גרמניה 1942 גנטיקה מחקרים בתחום ביולוגיה התפתחותית. כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
ז'אן פאבר צרפתי 1823-1915 אנטומולוגיה

ספרים בנושא אנטומולוגיה. נחשב לאחד מאבות אנטומולוגיה מודרנית.

ג'אורג'ה אמיל פאלאדה אמריקאי 1912 ביולוגיה

חקר התאים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

איוואן פבלוב רוסי 1849-1936 פיזיולוגיה פיתח וביסס את המושג התניה קלאסית. חות פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
דיאן פוסי אמריקאית 1932-1985 זואולוגיה חקר גורילות.
רונלד פישר בריטי 1890-1962 ביולוגיה

מחקרים בתחום סטטיסטיקה. נחשב לגדול ממשיכי דרווין.

אלכסנדר פלמינג סקוטי 1881-1955 ביולוגיה גילוי פניצילין. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
מקס פרוץ בריטי-יהודי 1914-2002 ביולוגיה אבן דרך בתחום הביולוגיה המבנית, אשר כיום הינה אחד מהענפים המובילים במדעי החיים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1962.
קרל פון פריש אוסטרי 1886-1982 זואולוגיה פענוח שפת הדבורים. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
רוזלינד פרנקלין יהודי-בריטי 1920-1958 ביולוגיה תגליותיה סיפקו את הבסיס להבנת מבנה ה-DNA
לואי פסטר צרפתי 1822-1895 מיקרוביולוגיה אבי מיקרוביולוגיה. פיתוח חיסונים, המצאת הליך הפסטור.
וולטר רוטשילד יהודי-בריטי 1868-1937 זואולוגיה חקר ציפורים, בעל אוסף גדול ביותר.
ז'אן רוסטאן צרפתי 1894-1977 ביולוגיה מחקרים ביולוגיים וספרים פופולריים.
ז'ורז' קיווייה צרפתי 1769 - 1832 זואולוגיה הבנה של המדע אלו יצורים חיים התקיימו בעבר ונכחדו, וכן סיווגן וייחוסם לבעלי החיים החיים החיים כיום.
אלפרד קינסי אמריקאי 1894 - 1956 ביולוגיה מייסד ענף הסקסולוגיה במדעי האדם
אדווין קלבס גרמני 1834 - 1913 ביולוגיה חקר חיידקים.
אוגוסט קרו (August Krogh) דני 1874 - 1949 זואולוגיה מחקרים בתחום פיזיולוגיה. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
פרנסיס קריק בריטי 1916 - 2004 ביולוגיה גילה יחד עם ג'יימס ווטסון את מבנה ה-DNA.חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
ריצ'רד דוקינס אנגלי 1941 אבולוציה ספרו "הגן האנכי" נחשב לאבי הממטיקה, ידוע ממחקריו על תורת האבולוציה.
רייצ'ל קרסון אמריקאי 1907 - 1964 זואולוגיה ספרה "אביב דומם" נחשב למכוננה של התנועה העולמית לאיכות הסביבה ולבעל השפעה על שינוי המדיניות ביחס להדברת מזיקים בארצות הברית.
גאורג שטלר גרמני 1709 - 1746 זואולוגיה חקר החי והצומח באזור ים ברינג.
סוסומו תונגבה (Susumu Tonegawa) יפני 1939 ביולוגיה חקר מערכת החיסונית. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

ביולוגים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת חיים תחומי פעילות הישגים
גד אביגד 1930 ביוכימאי

מחקר על סינתזת חומרים אנלוגיים לסכרוז. פרס ישראל לשנת 1957.

שאול אדלר 1895-1966 מיקרוביולוג

מחקרים בתחום המערכת החיסונית ועמידותה בפני חיידקים

ישראל אהרוני 1882-1946 זואולוג

ראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית

אהרן אהרנסון 1876-1919 בוטנאי

חקר צומח במזרח התיכון. גילוי "אם החיטה"

מנפרד אשנר 1901-1989 זואולוג

גילה בשנת 1946 מין אצה חדש (Prymnesium parvum) וזיהה אותה כגורם לתמותה בבריכות דגים. זוכה פרס ישראל תשט"ז.

שמעון בודנהיימר 1897-1959 זואולוג

מראשוני הזואולוגיים העבריים. זוכה פרס ישראל לחקלאות (1954).

יואל דה-מלאך 1924-2006 בוטנאי

חקר חקלאות מדברית. חתן פרס ישראל בשנת 1986

נתן גולדבלום 1920-2001 בקטריולוג

יוצר החיסון נגד שיתוק ילדים בישראל. חתן פרס ישראל בשנת 1988

אלישבע גולדשמידט 1912-1972 גנטיקאית

במחקר בתחומי הגנטיקה והציטולוגיה.

אבינעם דנין 1939 בוטנאי

חקר צמחים בישראל

אמוץ דפני 1944 בוטנאי

אקולוגיה של האבקה ובטקסונומיה של צמחים

אברהם הרשקו 1937 ביוכימאי

גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבון. חתן פרס נובל לכימיה. חתן פרס ישראל בשנת 1957. חתן פרס וולף.

שלמה הסטרין 1914-1962 ביוכימאי

מחקרו בסינתזה אנזומיטית של חומרים אנלוגיים לסכרוז. חתן פרס ישראל בשנת 1957

נגה הראובני 1924-2007 בוטנאי

מייסד הגן הלאומי נאות קדומים. חתן פרס ישראל בשנת 1994

יצחק ואהל 1915-2004 בוטנאי

חקר גידולים חקלאים. חתן פרס ישראל בשנת 1992

מיכאל זהרי 1898-1983 בוטנאי

חקר צמחים בישראל. חתן פרס ישראל בשנת 1954

אמוץ זהבי 1928 זואולוג

תאוריה של עקרון ההכבדה

עדה יונת 1939 ביוכימאית

חקר קריסטלוגרפיה של חלבונים. כלת פרס ישראל לשנת 2002.

זכריה מדר 1943 ביוכימאי

חקר מחלת הסוכרת וגורמיה.

היינריך מנדלסון 1910-2002 זואולוג

ממייסדי שימור הטבע בישראל

יאיר פרג 1929-2001 בוטנאי, גנטיקאי

מומחה בולט בתחום הפטריות

אהרן צ'חנובר 1947 ביוכימאי

גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבון - מערכת ההיוביקוויטין והפרוטאזום. חתן פרס נובל לכימיה. חתן פרס ישראל

טוביה קושניר 1923-1948 בוטנאי

חקר הצומח בארץ ישראל

אפרים קציר 1916 ביופיזיקאי

פיתוח של אנזימים מקובעים

מישל רבל 1938 ביוכימאי

מחקר האינטרפרון שהוביל לפיתוח תרופה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה חתן פרס ישראל בשנת תשנ"ט.

ישראל רייכרט 1891-1975 בוטנאי

חקר גידולים חקלאים. חתן פרס ישראל בשנת תשט"ו.

מאיר שורץ 1926 ביולוג

מחלוצי שיטת ההידרופוניקה בארץ

אבישי שמידע 1945 בוטנאי

מחקרים בתחום הבוטניקה

איתנה פדן ? ביוכימאית

מחקרים בתחום הביוכימיה מבנית בדגש על חלבון הממברנה NhaA שמשחלף יון נתרן תמורת פרוטון (אנטיפורטרים) בחיידק E. coli