זאב מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "זאב" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זאב (פירושונים).
Information-silk.svgזאב מצוי
Canis lupus 265b.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: כלביים
סוג: כלב
מין: זאב מצוי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Canis lupus
‏((1758) .L)
תחום תפוצה
Present distribution of wolf subspecies.gif
Wolf distr.gif
תפוצה בעבר ותפוצה בהווה
זאב בר
זאב בפארק באנגליה
זאב מצוי
להקת זאבים מכתרים ביזון
זאב בר מרמת הגולן
הדינגו האוסטרלי הוא תת-מין של הזאב
זאב שחור יחד עם זאב לבן

זאב מצוי או זאב אפור (שם מדעי: Canis lupus) הוא מין בסוג כלב. הזאב הוא בעל חיים טורף שמראהו מזכיר את מראהו של כלב הבית (שהוא תת-מין של הזאב המצוי) ובהרבה אופנים דומה לכלב בית שאינו מבוית. הזאב המצוי הוא בעל החיים הגדול ביותר במשפחת הכלביים. הזאב חי במגוון רחב ביותר של מקומות חיות ברחבי האזור ההולארקטי.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב מצוי שוקל בין 23 ל-60 ק"ג, ואורכו הוא בסביבות 1 עד 1.5 מטר עם זנב באורך של כשליש מגופו. הזכרים גדולים מהנקבות. צבעם נע מאפור לאפור חום, אך יכול להשתנות ולהיות לבן, אדמדם, חום ושחור. במקומות בהם האדמה מכוסה שלג, זאבים שצבעם לבן נפוצים יותר. זאבים מצויים זקנים מקבלים גוון אפרפר בפרוותם. בחלקיו התחתונים של גופו צבע פרוותו בהיר.

האנטומיה של הזאב המצוי שונה בכמה נקודות מהאנטומיה של הכלב. אחד ההבדלים הבולטים ביותר הוא בלוטה קדם זנבית, על צד זנבו סמוך לבסיס שאינה נראת אצל כלבים. לזאב יש בדרך כלל עיניים זהובות-צהובות, רגליים ארוכות יותר, כפות רגליים גדולות יותר, ולסתות בולטות יותר. גם גבם נטוי יותר וסל הצלעות שלהם יורד בחדות. לכפות רגליהם הקדמיות יש חמש אצבעות, ואילו לכפות רגליהם האחוריות יש ארבע אצבעות.

גופו של הזאב המצוי בנוי לריצה ארוכת טווח, עם בית חזה קטן למדי ועם שרירי גב ורגליים חזקים. זאבים יכולים לרוץ מרחקים גדולים וכפות הרגליים הרחבות שלהם מבטיחות שהשלג יעכב אותם פחות מאשר את טרפם.

זאבים נראים בדרך כלל מסיביים יותר מכלבים בעלי משקל זהה בגלל נפח הפרווה הנוסף שלהם. פרוות הזאב עשויה משתי שכבות: השכבה החיצונית עשויה משערות קשות ששומרות ממים ולכלוך, והשכבה התחתונה עבה וצמרירית ושומרת חום. זאבים משנים את הפרווה שלהם פעמיים בשנה, במהלך האביב ובמהלך הסתיו. נקבות נוטות להיות בעלות פרוות חורף עבה יותר משל זכרים ופרוותן נשארת כזו לזמן ממושך יותר אל תוך האביב. פרוותם בדרך כלל בעלת כתמים אפורים.

בלסתו העליונה של הזאב המצוי יש 6 שיניים חותכות, 2 ניבים, 8 שיניים טוחנות קדמיות ו-4 שיניים טוחנות. בלסתו התחתונה 6 שיניים חותכות, 2 ניבים, 8 שיניים טוחנות קדמיות ו-6 שיניים טוחנות. הניבים חשובים מאוד ומשמשים לתפיסה ולאחיזה בטרף. אחת הסיבות לרעב של זאבים היא פגיעה בשיניים לאחר שנבעטו על ידי טרף גדול ממנו. בהשוואה לקרוביו התן הזהוב והקויוט, הזאב גדול וכבד יותר, יש לו חוטם רחב יותר וזנב ארוך יותר. שיניו גדולות וחזקות ומותאמות לשבירת עצמות, גם אם לא מותאמות כמו של הצבוע.

תתי-מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד תתי מין היו זאבים שנכחדו, כמו זאב טקסס.

מבנה חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאבים מתפקדים כטורפים חברתיים וצדים בלהקות שמאורגנות על פי היררכיה חברתית ברורה ושמונהגות על ידי זכר אלפא ונקבת אלפא שהם הזוג השליט. מבנה חברתי זה נחשב במקור כמאפשר לזאב לתפוס טרף גדול פי כמה מגודלו; אולם תאוריות חדשות שמופיעות מסבירות שאסטרטגיית הלהקות מגבירה את הצלחת הרבייה ויש לה תרומה מעטה בציד.

גודלה של הלהקה עשוי להשתנות במהלך הזמן והיא נשלטת על ידי גורמים שונים כגון סוג מקום המחיה, האישיות של הפרטים והיצע המזון. בדרך כלל להקה כוללת בין שניים לשישה פרטים, אם כי נצפו גם להקות של למעלה מ-20 פרטים. סדר המעמדות או ההיררכיה הוא ברור באופן יחסי, כשזכר ונקבת אלפא בראש ההיררכיה ואומגה בתחתיתה. ההיררכיה משפיעה על כל פעילות בקבוצה, החל מאיזה זאב אוכל ראשון ועד למי מותר להתרבות (בדרך כלל רק לזוג השליט).

הזוג השליט נהנה מזכויות רבות יותר, אולם הם אינם "מנהיגים" ואינם נותנים הוראות לזאבים האחרים. הזוג השליט נהנה מחופש לבחור לאן ללכת, מה ברצונו לעשות, ושאר הלהקה באה בעקבותיו.

רוב הזוגות השליטים הם מונוגמיים, אולם יש יוצאי דופן. חיית האלפא עשויה להעדיף להזדווג עם חיה בדירוג חברתי נמוך יותר, במיוחד אם היא קרובת משפחה של חיית האלפא האחרת (לדוגמה אח או אחות). הטענה כי זאבים אינם "זוג לחיים" ומוות של חיית אלפא אחת אינו משפיע על מעמדה של השנייה, אינה נכונה. גם בשבי ניתן למצוא זאבים "אלמנים" אשר איבדו את זוגתם מפאת מחלה בדרך כלל, ואשר שומרים לה אמונים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל רק הזוג השליט בלהקה מתרבה. צורה זו של ארגון חלה גם בלהקות ציד כלביות אחרות כגון זאבי טלוא ודהול. הם מזדווגים בדרך כלל בין פברואר למאי. הזאבים, בניגוד לכלבים, מזדווגים רק אחת לשנה. משכו של ההיריון הוא כ-63 יום, הגורים נולדים חירשים ועיוורים ותלויים לחלוטין באמם. בלידה יש בין 1 ל-14 ולדות ומספר הולדות הממוצע הוא בין ארבעה לשישה. לפני ההזדווגות חופרת האם מאורה בה תגדל את גוריה. הגורים נולדים עם עיניים סגורות ואוזניים אטומות כשמשקלם הוא כחצי ק"ג. לאחר מספר ימים הגורים מסוגלים לפקוח את עיניהם. רק מעטים מהם שורדים את החורף הראשון. הם מגיעים לבגרות מינית בגיל שנתיים.

זאב מצוי חי 6-9 שנים בטבע ובשבי הוא עשוי לחיות עד גיל 16 שנים.

הזאבים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאב בארץ הוא מתת-מין: Canis lupus arabs וידוע גם בשם "זאב ערבי".

גודל האוכלוסייה בישראל: כמה מאות פרטים, בעיקר בגולן, בגליל, ובערבה. אפשר למוצאו בשטחים הטבעיים הפתוחים בישראל, שאוכלוסיית האדם בהם דלילה ושיש להם בה די מזון.

גורמי סיכון והפרעה:

  • הרעלות וירי כתוצאה מעימותים עם מגדלי בקר וצאן.
  • ציידים מקבלים 2000 שקלים על כל זאב ממשרד החקלאות (כ50 נורים כול שנה).
  • דריסה בכבישים.
  • התפרצויות מגפת הכלבת.

הפעולות הנדרשות לשמירת המין:

  • מניעת הרעלות ומניעת ירי בידי רועי צאן, על ידי פיצוי הולם ותמיכה בפיתוח אמצעי מיגון.
  • מניעת התפשטות כלבת באמצעות חיסון לכלביים.
  • סילוק פגרי בעלי חיים והטמנתם במזבלות, כיוון שהם מקור מזון המעודד אוכלוסיות טורפים, הנסמכות על האדם ולא על כושר הנשיאה של שטחים טבעיים.

הזאב בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזכות תפוצתו הנרחבת, הזאב הוא אחת החיות המוכרות ביותר לאדם ברבות מתרבויות העולם. הכלב, מלווהו הנאמן ביותר של האדם בעולם החי, הוא למעשה זאב מבוית. הזאב מופיע בתרבות באופנים שונים. לעתים הוא מוצג כטורף אשר לא בוחל בבשר שהוא אוכל, לעתים כיצור חזק אך שומר חוק, ולעתים כיצור חברותי המאמץ תינוקות אדם אשר ננטשו ומגדלם.

אדם זאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אדם זאב

בפולקלור של עמים אירופאים רבים נפוצה האגדה אודות אדם זאב. אדם אשר נהפך לעתים לזאב בעקבות קללה או קסם אפל שהוטלו עליו, או שננשך על ידי אדם זאב אחר. דמות זו חדרה מהפולקלור האירופאי לתרבות הפנטזיה ולקולנוע.

גידול תינוקות אדם על ידי זאבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המיתוס המקובל, התאומים רמוס ורומולוס, שבבגרותם הקימו את העיר רומא, ננטשו עם לידתם על נהר הטיבר כדי שימותו. זאבה שראתה אותם לקחה והניקה אותם. אותה זאבה נתנה לרומא את סמלה של זאבה המניקה שני תינוקות.

אגדה נוספת מתחום זה היא של מוגלי מ"ספר הג'ונגל". מוגלי גדל עם זאבים, למד את שפת הזאבים שפת החיות בכלל, ולמד את חוקיהם.

ככלל, סיפורים ומיתוסים שונים של ילדי פרא (ילדים שגדלו בטבע ולא על ידי אדם) מתארים ילדים שגודלו על ידי זאבים.

הזאב כטורף אכזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגדות שונות מתואר הזאב כטורף אכזר. לדוגמה, ביצירה המוזיקלית לילדים "פטר והזאב", או באגדה "כיפה אדומה".

הביטוי "אדם לאדם זאב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "אדם לאדם זאב" (בלטינית: Homo homini lupus) מתאר את התנהגותו השלילית והלא חברותית של האדם, לכאורה, אשר מטבעו מתנהג לאחרים כזאב, חשדן כלפי אחרים ובהינתן הזדמנות ישאף לפגוע בהם.

למעשה, תיוג זה של זאב כיצור לא חברותי הוא מוטעה ושגוי, שכן הזאב הוא אחת החיות החברתיות ביותר בטבע. בניגוד למיתוס זה, בלהקות הזאבים בטבע נצפו סיוע הדדי והגנה הדדית בין הפרטים, באופן יוצא דופן. תכונותיו החברתיות הידועות של כלב הבית, מקורן במין הטקסונומי "זאב מצוי", המין שאליו משתייך הכלב.

אזכורי הזאב בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאב המצוי מוזכר מספר פעמים בתנ"ך:

  • "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ז)
  • "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם" (ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו')
  • "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי אָמַר ה'" (ספר ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק כ"ה)
  • "עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ מְשׁוּבוֹתֵיהֶם"(ספר ירמיהו, פרק ה', פסוק ו')
  • "שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע" (ספר יחזקאל, פרק כ"ב, פסוק כ"ז)
  • "וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל" (ספר חבקוק, פרק א', פסוק ח')
  • "שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שֹׁאֲגִים שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר" (ספר צפניה, פרק ג', פסוק ג')

בנוסף, "זאב" מוזכר בתנ"ך גם כשם פרטי של אחד ממנהיגי מדין שנלחמו בגדעון.

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Multimedia-icon.svg הקלטה של יללות זאב
לעזרה בהפעלת הקובץ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]