חיברות
חִברות, או סוציאליזציה, הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד את דפוסי, כללי וערכי התרבות בחברה בה הוא חי. תהליך החיברות הוא תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד בחברה.
תהליך החיברות מתחיל כבר בילדות, נמשך בגיל ההתבגרות, הבגרות, הזקנה וכך הלאה עד המוות. אין שלב בחיים בו תהליך הסוציאליזציה נפסק והוא נחשב לתמידי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חשיבות החיברות
היחידים בחברה נוטלים חלק במבנים ובמוסדות חברתיים וכך הם לומדים את כללי ההתנהגות והערכים הרלוונטיים לאותה חברה. דרך פעילות הגומלין עם הזולת מגבש לו היחיד זהות יחידנית. ההנחה הרווחת היא כי אם לא יבוצע תהליך החיברות או לא יצלח, תיפגע התפתחותו האישית והחברתית של היחיד. תהליך החיברות מייצג שני תהליכים משלימים של הנחלה של מורשת חברתית ותרבותית מצד אחד ופיתוח האישיות מהצד האחר. מההיבט הפונקציונלי ניתן לומר שתהליך החיברות ממלא פונקציות כמו הקניית כללי נוהג ומשמעת בסיסיים הרלוונטיים לתרבות בה היחיד חי, נטיעת שאיפות ויצירת זהות משפחתית, קבוצתית ומינית. מההיבט הקונפליקטואלי ניתן לומר שתהליך החיברות מלמד את היחיד את הדפוסים הקיימים בחברה ובשל כך מנציח, ברוב המקרים, סטריאוטיפים וריבוד חברתי ומגדרי ואף מונע בחלק מהמקרים ניעות חברתית ושינוי של מצב סטטוס. כמו כן, יכול להיות מצב בו החברה תשדר מסרים סותרים וזהו מצב היכול ליצור בלבול ושבירה של הערכים החברתיים.
[עריכה] סוכני חיברות
תהליך החיברות מתבצע על ידי קבוצות שונות בהן נתקל היחיד במהלך חייו בהקשרים החברתיים השונים. סוכני החיברות העיקריים:
- משפחה - בשלב הילדות המשפחה היא סוכן החיברות העיקרי ביותר בשל היותה מרכז עולמו של הילד.
ילדים קטנים תלויים כמעט לחלוטין באחרים והאחריות לסיפוק צרכיהם נופלת כמעט תמיד על כתפי הוריהם ובני משפחה אחרים. לפחות עד לתחילת הלימודים בבית הספר המשפחה היא גם המנחילה להם את ערכיה, עמדותיה ודעותיה הקדומות של התרבות לגבי עצמם ולגבי הזולת.
בנוסף, המשפחה מעניקה לילדים גם עמדה חברתית. כלומר, ההורים מביאים את ילידהם לא רק לעולם החומרי, אלא גם משבצים אותם בחברה מבחינת הגזע, האותניות, הדת והמעמד. בבוא הזמן יסודות אלה יהפכו לחלק מדימויו העצמי של הילד.
- בית ספר - בבית הספר מתבצעת הרחבה של עולמו ותחומי העניין של היחיד. בבית הספר לומד הילד על הכללים החברתיים הקולקטיביים ביחס לתחומי החיים השונים.
- קבוצת השווים - קבוצה חברתית המורכבת מבני אותו גיל ואותו סטאטוס חברתי ותחומי עניין משותפים.
- תקשורת המונים- אמצעים התקשורת משמשים כגורם חשוב בתהליך החיברות, בשל חשיפת מסרים שונים ומגוונים היוצרים השפעה עצומה על העמדות וההתנהגות בקרב ארצות רבות.
[עריכה] חיברות ראשוני וחיברות משני
על אף שבמהלך התבגרותו נחשף הנער למסגרות מחברתות נוספות מלבד למשפחה כמו: מורים, מדריכים, חברים, תנועות נוער, כלי תקשורת ועוד. יש לזכור כי עשויים להיווצר השפעות באורחים שונים ולעיתים אפילו מנוגדים.
המשפחה נבלדת מסוכניות חיברות אחרות בכך שהנער עוד בהיותו ילד לומד בה להיות חבר בחברה בכללותה בשונה מתהליך החיברות המשני בה מודרך הנער על ידי המסגרות האחרות לעולם חברתי מסויים בלבד, ועל כן מכנים אנו את הלימוד מחיק המשפחה כחיברות ראשוני.
[עריכה] סוגי חיברות
- חיברות מעמדית- ילדים ונערים, מבני מעמדות שונים, הנקבעים מרמת השייכות המשפחתית, מבינים לאחר בזמן קצר מאוד להעריך את מעמדם בחברה ובהתאם לכך מפתחים אורח התנהגותי מתאים. הפערים החברתיים באים לידי ביטוי באמירות שונות כמו: " זכור בני מי אתה" או "אסור לי לשחק איתך", באופיה של הלמידה ותכניה, בבחירת החברים בכותלי בית הספר ואף באזורי המגורים הנבדלים אף הם מבחינה מעמדית.
- חיברות מינית- היא מכלול של תפיסות ותפקידים מיניים המונחלים לבן או לבת. זהו למעשה, התהליך, שבו היחיד מפתח את התכונות ההתנהגותיות ואת מאפייני האישיות המוגדרים מבחינה תרבותית כמתאימים למינו הביולוגי. חברות זו מהווה דוגמה להשפעה הכה רבה של החיברות על האישיות, מכוון שזהותם של הילדים נרכשת בעקבות התחייסות החברה כלפיהם, הציפיות התנהגותיות מהם, אמירת האמירות שנות כמו: "שיתנהג כמו "גבר" או "היא ממש מתנהגת כמו אישה קטנה" וכדומה. ולכן, כבר בהיותם מגיעים לבית הספר הם בעלי זהות מינית ברורה לחלוטין.
[עריכה] חיברות-מחדש
למרות העובדה שאדם סופג ערכים וכללים תרבותיים לאורך כל חייו, ישנה אפשרות ליחיד לשנות את הערכים שהפנים ולבצע טרנספורמציה אישיותית וחברתית. חיברות מחדש יכול להתבצע בכפייה, כמו במוסדות כוללניים דוגמת בית סוהר. חיברות מחדש יכול להתבצע שלא בכפייה, למשל במסגרת המרת דת או חזרה בתשובה/יציאה בשאלה.
[עריכה] תאוריות חיברות
ישנם חוקרים שעסקו בחיברות מנקודת מבטו של היחיד, דוגמת זיגמונד פרויד, ג'ורג' הרברט מיד וצ'ארלס הורטון קולי; חוקרים שעסקו בחיברות מנקודת מבטה של החברה, דוגמת אלקס אינקלס; וחוקרים שעסקו בחיברות בקשר שבין הפרט והחברה, דוגמת לורנס קוהלברג, ז'אן פיאז'ה והאוורד בקר. המחקר גם מצביע על 'חיברות לתפקידי מין', האופן שבו ילדים עוברים דפוס חיברות שונה בהתאם למגדר ובכך נשמרת חלוקת תפקידים/שאיפות/כוח בין נשים וגברים.
