כף לבלנק

כף לבלנק
נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות	71°44′00″S 98°46′00″W / 71.7333°S 98.7667°W
נתונים מדיניים
	(למפת אנטארקטיקה רגילה) מסיב וינסון אמונדסן-סקוט מקמרדו ווסטוק ים ודל ים רוס מדף הקרח; רוס; מעבר דרייק ארץ גרהאם האוקיינוס הדרומי כף לבלנק

כף לבלנק (באנגלית: Cape LeBlanc) היא לשון יבשה מכוסה קרח, בקצה הצפוני של חצי האי נוביל בצפון האי ת'רסטון בארץ אלזוורת' שבאנטארקטיקה^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי ומיפוי כף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי האי נוביל (ובמסגרתו גם כף לבלנק) מופה בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית בדצמבר 1946 (הקיץ האוסטרלי) במסגרת מבצע קפיצה לגובה^[1].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של הכף ניתן לה על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים^[1].

במהלך מבצע קפיצה לגובה התרסק מטוס PBM מארינר 15 קילומטרים דרומית לכף לבלנק, ב-30 בדצמבר 1946. שישה אנשי צוות מתוך תשעה שרדו את ההתרסקות. הם חולצו ב-12 בינואר 1947 על ידי לוטננט קומנדר ג'ון ד. האוול (John D. Howell) אשר הנחית מטוס PBM בים בסמוך לקצה המערבי של חצי האי נוביל. לשון היבשה המכוסה קרח בקצה המערבי של חצי האי נוביל, נקראת נקודת רסקיו (באנגלית: Rescue Point; מילולית: נקודת החילוץ), מאחר ששם הצילו את השורדים^[1].