קרטוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפה מאויירת

קרטוגרפיה היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות. המפה היא תיאור מישורי מוקטן, מכוון בר מדידה וסכמטי של תופעות גאוגרפיות על פני כדור הארץ.

על פי רוב, מבחינים בין מפות פיזיות אשר עוסקות בפני השטח (הר, מישור, ים, אגם, נחל וכדומה), ובין מפות מדיניות, אשר מציינות גבולות בין מדינות על פי קנה מידה מוגדר ומצוין. קיימות גם מפות נושאיות המציינות אקלים, כמות משקעים, גודל אוכלוסייה, התפלגות דתות וכו'.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המלה קרטוגרפיה, ויש הכותבים כרטוגרפיה, בשפה היוונית. המלה Χάρτης כָרְטֶס (כ"ף רפה) מציינת גיליון כתוב או מפה, ו"גרפיה" מלשון כתיבה.

תהליך הכנת המפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הכנת המפה הוא ארוך ומסובך. בעבר הכילו המפות אלמנטים אמנותיים. אנשים בודדים ידעו איך יוצרים מפה והידע נשמר בסוד. הקרטוגרפים היו גם אומנים וייצרו את המפות בעצמם. עם ההתפתחות הטכנולוגית הקרטוגרפיה עברה מהפך. היום תהליך יצירת המפה נעשה בעזרת מחשב, כלומר תהליך הכנת המפה הפך להיות כמעט אוטומטי לגמרי. לכן אפשר לומר שקרטוגרפיה איבדה את האלמנט האומנותי שהיה בה בעבר. האנשים שעוסקים בהכנת מפות כיום מכונים גאודטים. אותם אנשים שעוסקים בתורת המדידה ובגיאודזיה לווינית הם הקרטוגרפים של היום.

רשת קואורדינטות ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת ה-UTM בארצות הברית

רשת קואורדינטות ארצית היא רשת דמיונית ושרירותית של קווים אנכיים ואופקיים, שבעזרתה ניתן לקבוע מיקומו של עצם בשטח המדינה. רשת זו דומה לרשת קווי האורך וקווי הרוחב הגאוגרפיים של כדור הארץ. אף שהרשת העולמית של קווי האורך וקווי הרוחב היא רשת קואורדינטות גאוגרפיות קבועות הנמדדות בדיוק של מעלות, דקות ושניות, בעוד שרשת הקואורדינטות הארצית היא רשת שרירותית ויחסית, אשר אינה מגיעה לדיוק כה גדול, בכל זאת, החיסרון הבולט הבא ברשת קווי האורך וקווי הרוחב העולמית גורם דווקא לרשת הקואורדינטות הארצית להיות מועדפת במצבים מסוימים: רשת קווי האורך וקווי הרוחב העולמית ממפה כדור (וליתר דיוק, אליפסה) לפי חישוב של היקף שאינו מדויק. גם לאחר שמוסיפים חישובים גאומטריים המתחשבים בהיותו של כדור הארץ אליפטי, עדיין פני הים של כדור הארץ הגיאואידי, חורגים מן הנוסחאות, בשל העובדה שפני כדור הארץ אינם משטח אליפטי אחיד, אלא חורגים ממנו, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה במספר אזורים.

לכן, נוצר צורך מיוחד ליצור מערכות ייחוס שונות לאזורים גאוגרפיים שונים על פני כדור הארץ, באופן שמתחשב בחריגות של פני כדור הארץ מנוסחת האליפסה. רשתות יחסיות אלו שאותן קובעות רשויות המדידה שבכל מדינה, הן מערכות ייחוס של קואורדינטות קרטזיות "שטוחות", הנמדדות בקילומטרים ומטרים, ומתאימות בדיוק לאזור שנועדו לו. כך למשל, בניווט באמצעות GPS נעשה שימוש במערכת ייחוס הקרויה WGS-84, אשר קרובה בחישוביה למשטח הגיאואידי של פני כדור הארץ.

בעיה נוספת בהצגת פני כדור הארץ על פני מפה שטוחה, בעיה המשותפת לשתי מערכות הקואורדינטות, הן הארצית והן העולמית, היא המרת פני השטח הכדוריים של כדור הארץ לפני שטח של מפה שטוחה. כדי לעשות זאת יש צורך להשתמש בהיטל. ישנם היטלים מסוגים שונים כמו היטל קסיני סולדנר, היטל רובינסון והיטל מרקטור רוחבי. רשת UTM למשל, משתמשת בהיטל גלילי, שהוא היטל מרקטור רוחבי, שבו כדור הארץ מוטל על פנים גליל, המושטח לאחר מכן. לפי Theorema Egregium לא קיים היטל מושלם השומר על כל הגדלים במדויק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]