קרטוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפה מאויירת

קרטוגרפיה היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות. המפה היא תיאור מישורי מוקטן, מכוון בר מדידה וסכמטי של תופעות גאוגרפיות על פני כדור הארץ.

על פי רוב, מבחינים בין מפות פיזיות אשר עוסקות בפני השטח (הר, מישור, ים, אגם, נחל וכדומה), ובין מפות מדיניות, אשר מציינות גבולות בין מדינות על פי קנה מידה מוגדר ומצוין. קיימות גם מפות נושאיות המציינות אקלים, כמות משקעים, גודל אוכלוסייה, התפלגות דתות וכו'.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המלה קרטוגרפיה, ויש הכותבים כרטוגרפיה, בשפה היוונית. המלה Χάρτης כָרְטֶס (כ"ף רפה) מציינת גיליון כתוב או מפה, ו"גרפיה" מלשון כתיבה.

תהליך הכנת המפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הכנת המפה הוא ארוך ומסובך. בעבר הכילו המפות אלמנטים אמנותיים. אנשים בודדים ידעו איך יוצרים מפה והידע נשמר בסוד. הקרטוגרפים היו גם אומנים וייצרו את המפות בעצמם. עם ההתפתחות הטכנולוגית הקרטוגרפיה עברה מהפך. היום תהליך יצירת המפה נעשה בעזרת מחשב, כלומר תהליך הכנת המפה הפך להיות כמעט אוטומטי לגמרי. לכן אפשר לומר שקרטוגרפיה איבדה את האלמנט האומנותי שהיה בה בעבר. האנשים שעוסקים בהכנת מפות כיום מכונים גאודטים. אותם אנשים שעוסקים בתורת המדידה ובגיאודזיה לווינית הם הקרטוגרפים של היום.

רשת קואורדינטות ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת ה-UTM בארצות הברית

רשת קואורדינטות ארצית היא רשת דמיונית ושרירותית של קווים אנכיים ואופקיים, שבעזרתם ניתן לקבוע מיקומו של עצם בשטח המדינה, בדומה לקווי האורך והרוחב הגאוגרפיים, אך בעוד שקווי האורך והרוחב של כדור הארץ הם קואורדינטות גאוגרפיות קבועות הנמדדות במעלות, דקות ושניות, שממפות כדור (או יותר אליפסה) שבו חישוב היקף המעגל אינו מדויק, וגם לאחר שמוסיפים חישובים של אליפסה (אליפסואיד) עדיין פני הים של כדור הארץ (הגיאואיד) חורגים מהנוסחה של האליפסואיד, בשל העובדה שפני כדור הארץ אינם משטח אליפטי אחיד, אלא חורגים ממנו, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה באזורים שונים.

לכן ישנו צורך מיוחד ליצור מערכות יחוס שונות, לאזורים גאוגרפים שונים על פני כדור הארץ, באופן שמתחשב בחריגות של פני כדור הארץ מנוסחת האליפסה. קווי האורך והרוחב קווים של רשתות אלו, שנקבעות בידי רשויות המדידה של כל מדינה, הם מערכת יחוס של קואורדינטות קרטזיות "שטוחות", הנמדדות בקילומטרים ומטרים, והמתאימות בדיוק לאזור. כך למשל בניווט באמצעות GPS נעשה שימוש במערכת ייחוס הקרויה WGS-84, שבחישוביה קרובה למשטח הגיאואיד ברוב פני כדור הארץ.

בעיה נוספת היא המרת פני השטח של כדור הארץ למפה שטוחה. כדי לעשות זאת יש צורך להשתמש בהיטל. ישנם היטלים מסוגים שונים כמו היטל קסיני סולדנר, היטל רובינסון והיטל מרקטור רוחבי, רשת UTM למשל משתמשת בהיטל מרקטור רוחבי, שבו כדור הארץ מוטל על פנים גליל, שמושטח לאחר מכן (היטל גלילי), באופן הזה היטל זה שומר צורה. לפי Theorema Egregium לא קיים היטל מושלם ששומר על כל הגדלים במדויק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]