נקודת רסקיו

נקודת רסקיו
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
מיקום	אזור הברית האנטארקטית,
קואורדינטות	71°54′S 99°09′W / 71.9°S 99.15°W
	(למפת אנטארקטיקה רגילה) מסיב וינסון אמונדסן-סקוט מקמרדו ווסטוק ים ודל ים רוס מדף הקרח; רוס; מעבר דרייק ארץ גרהאם האוקיינוס הדרומי נקודת רסקיו

נקודת רסקיו (באנגלית: Rescue Point; מילולית: נקודת ההצלה) היא לשון יבשה מכוסה קרח, בקצה הצפוני של חצי האי נוביל בצפון האי ת'רסטון בארץ אלזוורת' שבאנטארקטיקה^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי ומיפוי כף[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי האי נוביל (ובמסגרתו גם נקודת רסקיו) מופה בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית בדצמבר 1946 (הקיץ האוסטרלי) במסגרת מבצע קפיצה לגובה^[1].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של הנקודה ניתן לה על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים^[1].

מטוס PBM מארינר, אשר ערך טיסת חקר במסגרת מבצע קפיצה לגובה (בפיקודו של לוטננט ראלף פ. לבלנק (Ralph P. LeBlanc), מחיל המילואים של צי ארצות הברית), התרסק 15 קילומטרים דרומית לכף הקרויה כיום כף לבלנק, ב-30 בדצמבר 1946. שישה אנשי צוות מתוך תשעה שרדו את ההתרסקות. הם חולצו ב-12 בינואר 1947 על ידי לוטננט קומנדר ג'ון ד. האוול (John D. Howell) אשר הנחית מטוס PBM בים בסמוך לקצה המערבי של חצי האי נוביל. הנקודה נקראת "נקודת רסקיו" (באנגלית: Rescue Point; מילולית: נקודת החילוץ), מאחר ששם חילצו את השורדים^[1].