כשל אמצע לא מופץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כשל אמצע לא מופץ הוא כשל לוגי המתרחש כאשר התנאי האמצעי בסילוגיזם אינו מופץ.

דוגמה טיפוסית לכשל זה:

  1. כל הסוסים אוכלים עשב
  2. סוקרטס אוכל עשב
  3. לכן, סוקרטס הוא סוס

התנאי האמצעי הוא המופיע בשתי ההנחות. במקרה כזה, זוהי כיתת אוכלי העשב. תכונת אכילת העשב מופצת לכל הסוסים, אך לא להפך. ניתן לומר ש"כל הסוסים אוכלים עשב", אך ההפצה אינה דו-כיוונית: לא ניתן לומר שכל אוכלי העשב הם סוסים. לכן, העובדה שסוקרטס אוכל עשב אינה מובילה למסקנה שהוא סוס. הוא יכול להיות חמור, כבשה או ערוד, כיתות נוספות אפשריות של אוכלי עשב.

את הסילוגיזם ניתן להפוך לתקף אם נשנה את ההנחות כך שההפצה תהיה דו-כיוונית. לדוגמה, ניתן להפוך את ההנחה הראשית לאקסקלוסיבית, כדי לאפשר הפצה דו-כיוונית:

  1. סוסים ואך ורק סוסים אוכלים עשב
  2. סוקרטס אוכל עשב
  3. לכן, סוקרטס הוא סוס

דרך אחרת היא לשנות את התנאי האמצעי. לדוגמה:

  1. כל הסוסים אוכלים עשב
  2. סוקרטס הוא סוס
  3. לכן, סוקרטס אוכל עשב

כאן, כיתת הסוסים היא התנאי האמצעי, ומאחר ובהנחה הראשית יש הפצה מהחלק הראשון לשני, הסילוגיזם תקף.