משתי עוולות יוצא צדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משתי עוולות יוצא צדק הוא כשל לוגי המתרחש כאשר מניחים שאם עוול אחד מבוצע, עוול שני יבטל אותו. כמו בכשלים רבים אחרים, הכשל מופיע בהנחה ראשית סמויה ב"אנטיממה"—הנחה לא מוצהרת החייבת להיות נכונה כדי שההנחות יובילו למסקנה. לעתים קרובות זהו גם כשל הסחה. הכשל עשוי להסתפח למגוון כשלים אחרים כמו פנייה אל הרגש, אד פופולום, טו קווקואה, וכדומה.


דוגמה:

  • ראובן: ראש הממשלה צוק גלילי נטל שוחד ב"פרשת חצי האי הפלופונסי" ולכן צריך להדיח אותו.
  • גד: ואתה חושב שיריבו יששכר מעשיהו יותר טוב? הרי גם הוא כמעט הורשע בנטילת שוחד.


אם טענתו של ראובן נכונה, אין זה מעלה או מוריד לתוקפה אם נעשה עוול נוסף, לא מקושר.


כאשר הכשל מהווה פנייה אל הרגש הוא עשוי לשמש כקריאה לנקמה:

  • "ראובן הפריע לי בכל השיעורים במהלך השנה, מגיע לו שאכשיל אותו בבחינה".
  • "בטח שדחפתי אותו, אבל הוא משך לי בשיערות קודם".

בכל המקרים ישנה התנהגות מגונה אחת, המשמשת כביכול הצדקה להתנהגות מגונה אחרת, שאינה אלא נקמה.