אד איגנורנטיאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיעון מן הבורותלטינית: argumentum ad ignorantiam) או "טיעון מהיעדר דמיון" הוא טיעון מקבוצת כשלי הסחה השייכת לכשלי אי-רלוונטיות בו נטען שבגלל שמשהו לא הוכח ככזב, הרי שהוא נכון. ובמהופך, טיעון כזה עשוי להניח כי מאחר שמשהו לא הוכח כנכון, הרי שהוא כוזב (וכאן זהו מקרה מיוחד של דילמה כוזבת מאחר שמונח כי כל הפרופוזיציות ידועות כנכונות או ידועות ככוזבות). טענה זו מתומצתת לעתים במימרה: "היעדר עדויות אינו עדות להיעדר".

"טיעון מהעדר דמיון" מבוטא לעתים בנוסחה "א' הוא אבסורד (משום שאיני יכול להעלותו על דעתי), ועל כן הוא אינו נכון". לעתים, מבלבלים בין טיעון כזה לטיעון רדוקציו אד אבסורדום התקף מבחינה לוגית. טיעון תקף כזה ינוסח כ"א' מוביל באופן לוגי למסקנה בלתי אפשרית (אבסורדית), ועל כן א' חייב להיות בלתי נכון." במבנה כזה חייבים להראות כי א' מוביל לסתירה (כמו "לא א'" או "ב' ולא ב'"). בטיעון מתוך הבורות א' הוא משהו שהדובר רואה בו "אבסורדי" ולא משהו שהדובר יכול להוכיח שיש בו סתירה.

דוגמאות:

  • "אם אינך יכול להוכיח שאלוהים לא קיים, הרי שהוא קיים".
  • "קשה לי לדמיין שאפשר לטוס במהירות מספיק גבוהה כדי להנתק מכוח המשיכה, ולכן לעולם לא נטוס לחלל".