אד הומינם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיעון אַד הוֹמִינֶםלטינית, argumentum ad hominem - "טיעון לגופו של אדם"), הוא כשל לוגי שבו משיבים לטיעון או לקביעה באמצעות התייחסות לאדם המציג את הטיעון או את הקביעה, במקום להציג טיעון אחר; או מצב שבו במקום להציג טיעון מצביעים על היעדר עקביות בין ההשקפה המובעת על ידי האדם לבין שאר דעותיו או אמונותיו.

הכשל בטיעוני אד הומינם טמון בכך שההנחה הראשית וההנחה המשנית (הכלל והמקרה) אינם קשורים זה בזה, ולכן, המסקנה אינה רלוונטית להנחות המוצא. המונח אד הומינם נטבע על ידי ג'ון לוק ב"מסה על שכל האדם" (Essay concerning Human Understanding) משנת 1690.

הכשל קיים במקום שבו משיבים לגופו של טוען במקום לגופו של טיעון, כאשר למציג הטיעון אין כל נגיעה לעניין הנטען. כאשר הטיעון כולל, במפורש או במשתמע, עדות אישית, אמינותו של הטוען נעשית חלק חיוני בטיעון, ואז תשובה לגופו של הטוען עשויה להיות תקפה מבחינה לוגית (גם אם היא בלתי נעימה). קל וחומר כאשר הטוען מציב את עצמו בחזית הטיעון - "הסיפורים על חלקיק שיכול להיות בשני מקומות בו בזמן אינם נראים לי סבירים" - "ומה בכך, הרי גם פיזיקה ניוטונית אינה ידועה לך".

אד הומינם ככשל לוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיעון אד הומינם מסורתי תואר על ידי אריסטו בספרו "על הפרכת טענות סופיסטיות" וצורתו הבסיסית היא:

  1. א' מעלה טענה X.
  2. דבר מה ב-א' מעורר ב-ב' סלידה כלפי א'.
  3. על כן קובע ב' כי טענה X שגויה.

סוג אחר, מהופך, נוטה לאשר טיעון משום שטוענו רצוי:

  1. א' מעלה טענה X.
  2. דבר מה ב-א' מעורר ב-ב' אהדה כלפי א'.
  3. על כן קובע ב כי טענה X נכונה.

כשל אד הומינם נמנה עם הכשלים הלוגיים הידועים והנפוצים ביותר, והוא מופיע כדוגמה בקורסי מבוא ללוגיקה ולחשיבה ביקורתית. אף שהוא נחשב בדרך כלל לטיעון לא מתוחכם, הוא נפוץ מאוד גם כאמצעי רטורי, במיוחד כאשר המשתמש בו חפץ לחמוק מדיון לגופו של עניין.

השימוש בטיעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתו של טיעון אד הומינם רגיל היא לערער טיעון מסוים על ידי התקפת הטוען במקום התמודדות עם הטיעון עצמו. התקיפה פוגעת ללא הצדקה באמינותו וביכולתו של הטוען להשתתף בוויכוח. לדוגמה, שני אנשים, מלח ומלומד, מתווכחים על אודות צורתו של העולם:

מלומד: ברור כי העולם הוא שטוח, זוהי עובדה ידועה זה שנים רבות.
מלח: העולם הוא כדורי, ואני טוען זאת משום שהצלחתי להקיפו בספינתי.
מלומד: הנך בור ועם הארץ שלא בילה ולו דקה במוסד אקדמאי, ואילו אני אדם מלומד שכל חייו מוקדשים למחקר וידע. האם חושב אתה באמת ובתמים שאתה עשוי לדעת דבר מה טוב ממני? זהו רעיון מופרך. על כן קל להסיק כי אני צודק, וכי העולם אכן שטוח.

התשובה הפסקנית של המלומד בעניין צורתו של העולם לוקה בכשל לוגי. הוא מגיע למסקנה לא על יסוד המידע שסיפק המלח, אלא על סמך השכלתו או, ליתר דיוק, היעדר השכלתו של המלח. על פי אותה שיטה יכול היה המלומד לשלול את טענתו של המלח אף אילו טען האחרון כי השמש תזרח בבוקר.

כשל לוגי מסוג אד הומינם יכול להיעשות גם במסגרת ניסיון לבסס קביעה, ולא רק בוויכוח לשמו. להלן שתי דוגמאות:

"אדוני השופט, אין כל ספק שאיש זה הוא גנב, שכן הוא בנו של גנב, ובן בנו של גנב."
"יש לדחות את הפילוסופיה של בייקון כי האיש הודח ממשרת הפרקליט הראשי בחצר המלוכה של אליזבת הראשונה בעקבות קבלת שוחד". ההנחה השגויה היא כי אופיו של האיש מלמד על האמת או על השקר שבדבריו.

טענה מסוג זה מופנית גם נגד אמנים נערצים שאופיים בלתי נסבל; כאילו תכונותיהם האישיות מבטלות את מצוינותם.


אד הומינם ברטוריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטוריקה נעשה שימוש רחב בטיעוני אד הומינם, ולעתים הם קבילים, בעיקר כשעוסקים בנושאי מוסר ואתיקה. בסוגיות אלה יש לאופיו או למעשיו של הטוען השלכה על אמינות טיעוניו; או כאשר מתגלע ויכוח על עובדות (למשל, "א' הוא אמת"), שבו לידיעותיו או להבנתו של הטוען יש השלכה על הטיעון. לדוגמה:

  • טוען א' : יש להעניש בכל חומרת הדין אנשים שעוברים את המהירות החוקית.
  • טוען ב' : איך אפשר להתייחס לטענתך כשאתה עצמך נתפסת לפני שבוע נוהג במהירות גבוהה וחמקת מעונש?

או:

  • טוען א' : אלימות היא דבר פסול, ולכן אני מתנגד לפעולה צבאית.
  • טוען ב' : איך אפשר להתייחס לטענתך, כאשר רק לפני שבוע הבעת תמיכה ב"פעולות ההתנגדות" של החמושים?

סוגי טיעוני אד הומינם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אד פרסונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיעוני אד פרסונם (לטינית, argumentum ad personam - "טיעונים לאופיו של אדם") כוללים על פי רוב (ולעתים באופן בלתי הוגן) עלבון המוטח בטוען, או עובדות הפוגעות בו. זהו כשל לוגי משום שעלבונות ועובדות פוגעות אינם נוגעים ברוב המקרים לטיעון שהועלה, ואינם מערערים את בסיסו הלוגי.

דוגמאות:

  • אדם א' : כל העדויות מצביעות על כך שאירועי ספר "בראשית" לא היו ולא נבראו.
  • אדם ב' : נו טוב, מה כבר אפשר לצפות שיגיד אתאיסט מושבע כמוך.

אד הומינם נסיבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיעוני אד הומינם נסיבתיים הם הצבעה על כך שמישהו שרוי בנסיבות שבהן ייטה לנקוט עמדה מסוימת. כלומר, הוא בעל הטיה מסוימת. זהו כשל לוגי משום שעמדותיו או נטיותיו של אדם אינן משליכות כלל על אמינות טיעוניו או על נכונותם.

דוגמה:

  • אדם א' : יש ממצאים רבים המצביעים על כך שחוקי שכר מינימום אינם משפרים את מצב הפועלים.
  • אדם ב' : אתה עצמך בעל מפעל, אז איך אפשר להתייחס ברצינות לטענותיך?

אף שזהו כשל לוגי, הטיעון עשוי להיראות רציונלי. אדם סביר יכול בהחלט להניח כי היותו של אדם בעל מפעל עשויה להטות את דעותיו בנושא שכר. אך מבחינה לוגית טהורה זהו כשל, ואין די בהנחה הסבירה להטיה כדי להוכיח שבעל המפעל אכן מוטה.

טיעוני אד הומינם נסיבתיים עשויים לעלות גם בוויכוח שבו אחד הצדדים מתעלם מערך האמת שבדבריו ומנסה לשכנע את יריבו כי טענותיו אמיתיות רק בשל נסיבות מיוחדות. כך לדוגמה ייאלץ כומר לקבל טענה בעייתית רק משום שיריבו טוען בפניו כי התנערות ממנה מנוגדת לרוחם של כתבי הקודש; ורפובליקני ייאלץ להסכים עם הנחה אשר יריבו יטען בפניו כי היא נגזרת מעקרונות היסוד של המפלגה הרפובליקנית, ללא כל קשר לערך האמת של טענה זו.

אד הומינם טו קווקואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אד הומינם טו קוּוֹקואה (לטינית, ad hominem tu quoque - "לגופו של אדם, אתה בעצמך") הם טיעוני צביעות. הטוען מואשם בהיעדר עקביות, או בסתירה פנימית בעמדותיו, או בכך שפעולותיו אינן עולות בקנה אחד עם עמדתו. לעתים קרובות, טיעוני טו קווקואה הם גם טיעוני שתי עוולות יוצרות צדק.

דוגמאות:

  • "את טוענת שחזירים מסוגלים לעוף, אבל זה לא נכון מפני שאמרת קודם שחזירים לא מסוגלים לעוף".
  • "אינך יכולה לטעון שמה שאמרתי זו הוצאת דיבה מפני שגם מה שאת אמרת הוא הוצאת דיבה".
  • "ראובן אינו יכול לטעון כנגד עישון חשיש, כשהוא עצמו מעשן חשיש כל היום".

גינוי עם שבח קלוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטוען מותקף באמצעות מחמאה או שבח, אך "דברי ההלל" מכוונים למקום בלתי-רלוונטי או מובעים בדרך המבהירה כי עמדת הטוען נדחית.

  • "אין ספק שהמחבר השקיע זמן רב במחקר מקדים לספרו האחרון על "תולדות טורקיה במאה ה-17", אך קשה להתחמק מההרגשה כי שליטתו בהקשר ההיסטורי הרחב של התקופה היא כשל ילד בגן טרום חובה בעל עבר עשיר של הפרעה לגננת".
  • "אין ספק שהרעיונות של הפציפיסטים הם אידאל יפה מאוד ושהמשתתפים בהפגנה האחרונה הם באמת מלח הארץ, אבל האם אפשר להתייחס ברצינות לרעיונות המבוססים על אמונה עיוורת הגורמת לאנשים לאמץ עמדה כזו?"

אקס קונקסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיעוני אקס קונקסיס (לטינית, Ex Concessis - "מתוך מה שהוסכם") הם טיעוני אד הומינם התוקפים את עמדתו של אדם באמצעות הצבעה על כך שהוא פועל באופן מנוגד לעמדתו זו, או מחזיק בהשקפות כלליות שאינן עולות בקנה אחד עם עמדה זו, או שהוא קשור באנשים הפועלים באורח מנוגד לעמדתו זו.

דוגמה:

  • "אינך יכולה להטיח ביקורת במכוניות על שהן גורמות לזיהום אוויר, משום שגם את נוהגת במכונית".
  • "אינני מוכן לשמוע את טיעוניך בזכות השלום, משום שהיית גנרל בצבא".

פנייה מיוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיעוני פנייה מיוחדת הם טיעוני אד הומינם התוקפים או מבטלים את דעתו של אדם משום שלא היה שותף או לא חווה חוויה מסוימת או משום שנקודת מבטו מוגבלת.

דוגמאות:

  • "איני מוכנה לשמוע את טיעוניך בזכות קיום בתי זונות, אתה גבר ורק אישה יכולה להבין כמה זה משפיל".

אף שזהו כשל לוגי, הטיעון עשוי להיראות רציונלי. אדם סביר יכול בהחלט להניח כי היותו של אדם גבר עלולה להטות את דעותיו בשל מגבלות הבנתו את מלוא המשמעות של הנושא הנדון. מבחינה לוגית טהורה זהו אמנם כשל, ואין די בתשובה זו כדי להוכיח שהגבר מוטה. באותה מידה של רציונליות ניתן לטעון כי דעתה של האישה מוטה בשל עצם היותה אישה, אך גם בכך אין די כדי לקבוע כי דעת האישה מוטה.

  • "התנגדותך לעונש מוות היא חסרת כל רגישות. אם מישהו מהמשפחה שלך היה מת בפעולת טרור, היית חושב אחרת".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]