כשל לוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כשל לוגי הוא שגיאה שמקורה במהלך טיעון לוגי, שאינה תלויה בנכונותן של ההנחות עליהן הוא מבוסס. כאשר ישנו כשל בטיעון הוא נחשב לא תקף. קיום כשל לוגי בטיעון אין משמעותו בהכרח שהנחות הטיעון או מסקנותיו שגויות; ייתכן ששתי ההנחות נכונות, אך הטיעון אינו תקף משום שהמסקנה שלו אינה נובעת מהנחות היסוד שלו בהתבסס על הכלי הלוגי בו משתמשים.

טיעון יכול להיות בעל כשל לוגי אף אם הטיעון אינו לוגי טהור. לדוגמה, טיעון שאינו מיישם נכונה את עקרונות הסבירות או הסיבתיות יכול להיות טיעון שהוא שגגה לוגית או כולל כשל לוגי.

זיהוי כשלים לוגים עשוי להיות לעתים קשה, משום שאנשים העושים שימוש בטיעון הכולל כשל לוגי משתמשים לעתים קרובות בתחבולות שונות, חלקן מודעות וחלקן מובנות בכשל עצמו, כדי להסתיר את הכשל. התחבולות הנפוצות ביותר הן שימוש ברטוריקה, פנייה אל הרגש או אל חולשות פסיכולוגיות או חשיבתיות.

דוגמאות לטיעונים הכוללים כשל לוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במובן הצר של המונח, כשל לוגי הוא יישום שגוי של עקרון לוגי תקף, או יישום של כללים שאינם קיימים. לדוגמה:

  1. חלק מהפעולות של פינוי אנשים מבתיהם חוקיות במדינה זו.
  2. חלק מהפעולות של פינוי אנשים מבתיהם אינן חוקיות במדינה זו.
  3. לכן, חלק מהפעולות של פינוי אנשים מבתיהם הן גם חוקיות וגם בלתי חוקיות במדינה זו.

הכשל הלוגי כאן גלוי לעין: הקבוצה "חלק" בטיעון הראשון ובטיעון השני משמש כמזהה של אותה קבוצה, אף שאין שום איתות (לדוגמה, שימוש ב"אותו חלק" במקום "חלק" בטיעון השני) שכך הדבר. כדי להבהיר את הכשל ולסלק מסיחים שמטרתם לבלבל, ניתן להציב את הטיעון שוב, תוך שימוש במונחים אחרים. לדוגמה:

  1. חלק מהמספרים זוגיים.
  2. חלק מהמספרים אינם זוגיים.
  3. לכן, חלק מהמספרים הם גם זוגיים וגם לא זוגיים.

כאן, קל מאוד לזהות את הבעיה, אך לרוע המזל, רוב הטיעונים הכוללים כשל לוגי אינם כה בהירים וקלים לאיתור. ברבים מהם יש שימוש בסיבתיות, שאותה לא ניתן לפשט למערכת לוגיקה פורמלית. אחרים משתמשים בתכסיסים פסיכולוגיים כמו היחס בין המדבר והשומע, פנייה לרגשות, מוסר או נאמנות למולדת, או הטעיות פשוטות, וכן שימוש בטענות משתמעות, שאינן מוצגות בגוף הטיעון עצמו.

דוגמה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג נפוץ מאוד של כשלים, שקשה להבחין בו במקרים רבים, הוא קבוצת כשלי הסיבתיות נון קאוסה פרו קאוסה, בה יש זיהוי שגוי של הסיבה. דוגמה טיפוסית לכשל חמקמק וקשה לזיהוי כזה היא הבאה:

  • "ידוע כי רוב המשתמשים בסמים קשים השתמשו קודם במריחואנה. מכאן ברור שעישון מריחואנה מוביל לשימוש בהרואין".

או בניסוח אחר:

  1. כל חברי הקבוצה הנבדקת עישנו סמים קלים.
  2. הקבוצה הנבדקת משתמשת כעת בסמים קשים.
  3. לכן, עישון הסמים הקלים הוביל לשימוש בסמים קשים.

מיקום התנהגות מסוימת של חברי הקבוצה הנבדקת על רצף זמן אינו גורר בהכרח שאירוע א' (עישון הסמים הקלים) הוא אכן הגורם לאירוע ב' (השימוש בסמים קשים). לדוגמה, אפשר להציג טענות אחרות עם זיהוי סיבתיות, שיראו מופרכות על פניהן:

  1. כל חברי הקבוצה הנבדקת עישנו סיגריות.
  2. הקבוצה הנבדקת משתמשת כעת בסמים קשים.
  3. לכן, עישון הסיגריות הוביל לשימוש בסמים קשים.

או אפילו:

  1. מחצית מחברי הקבוצה גרו ברמת גן לפני שהתמכרו לסמים.
  2. הקבוצה הנבדקת משתמשת כעת בסמים קשים.
  3. לכן, מגורים ברמת גן גורמים לחמישים אחוז ממקרי ההתמכרות לסמים קשים.

כדי שהסיבתיות הנטענת תהיה משכנעת, צריך להצביע על–כך שבין הקבוצות יש חפיפה גבוהה, שהדגימה אינה מוטה, ושהסיבה שזוהתה היא אכן הסיבה המרכזית והמשמעותית, וכן הלאה. במקרה זה, ידוע כי כחצי מיליון מתושבי ישראל עישנו סמים קלים בתכיפות זו או אחרת במהלך חייהם, אך רק כמה אלפים מתוכם הפכו למכורים לסמים קשים. הסיבתיות שאותרה אינה משמעותית יותר מהמגורים ברמת גן (נתון העשוי להתקבל אם המחקר נערך בין מכורים לסמים ברמת גן).

דוגמה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מסוגי הכשלים אותו מתקשים רבים לזהות הוא כזה שבו משתנה תלוי (כלומר, כזה המושפע ממשתנים אחרים ומשפיע עליהם) נתפש כמשתנה בלתי תלוי. הדוגמה הבאה עשויה לאייר סוג זה של כשלים:

רובינזון קרוזו וששת חיים על האי הבודד דמיונה. ששת הוא בעל מפעל לייצור קפה ואילו רובינזון קרוזו הוא שכיר במפעלו ובנוסף גם בעל בית קפה, שהוא הצרכן העיקרי של קפה באי. יום אחד בא רובינזון קרוזו לששת ובפיו הצעה: הכפל את שכרי ומצב שנינו ישתפר. לבקשתו של ששת הוא מבאר: "אם יהיה לי יותר כסף, אוכל לרכוש ממך יותר קפה, אתה תהנה מיותר הכנסות וכך תוכל לשבת ולשתות יותר קפה בבית הקפה שלי ואני אהנה פעם נוספת מהכנסות גדולות יותר!"

קל מאוד לראות את הכשל הלוגי בחשיבתו של קרוזו: הוא התעלם לחלוטין מהעובדה שכמות הכסף שהוא מקבל מששת אינה משתנה בלתי תלוי: ככל ששכרו יגדל, כן תקטן ההכנסה של ששת ומכאן גם יכולתו לשתות קפה בבית הקפה של קרוזו ומכיוון שכך תקטן גם רכישת פולי הקפה על–ידי קרוזו, וכן הלאה. כשל טיפוסי להתייחסות כזו למשתנים תלויים כאילו הם בלתי תלויים מכונה כשל צבר עבודה.

דוגמה מורכבת מעט יותר לאותו כשל עצמו ניתן יהיה לראות בביקור חוזר באי הבודד דמיונה, שנים רבות אחרי פרשת הקפה המקורית:

במדינת דמיונה טוען מנהיג האופוזיציה היינץ שטורם קרוזו, מצאצאיו של רובינזון קרוזו המקורי, שיש להעלות את שכרם של כל השכירים במאה אחוז ומסביר: "אם יעלו לכולם את השכר, יהיה להם יותר כסף לקנות, ושאר תושבי דמיונה יהנו מרווחה כלכלית. היחידים שיפגעו הם בעלי המפעלים העשירים כמו מר גיי שלופן ששתיאלי, שיצטרכו לבנות בתים פחות מפוארים בשכונת הפאר כריזנטמן".

או בניסוח מעין סילוגיסטי:

  1. רוב המוצרים נקנים באמצעות כספי המשכורת.
  2. מגדילים את גובה המשכורת.
  3. ייקנו יותר מוצרים.

ההנחה שמאחרי הדברים היא שגובה המשכורת (כלומר, כמות הכסף שבידי השכירים) היא משתנה בלתי–תלוי או, לכל הפחות, שהוא משתנה המשפיע רק על הדברים שהיינץ שטורם קרוזו רוצה שישפיעו, היינו, בניית בתי פאר בשכונת כריזנטמן. בפועל, התוצאות עשויות להיות אחרות, כמו למשל קיטון בהשקעות, בניית מפעלים, פשיטת רגל של חלק מהמפעלים, גידול באבטלה, אינפלציה, יצירת חוב עתידי, והתרחשויות אחרות שאינן רצויות בהכרח.

קושי אחד הטמון בזיהוי הכשל נובע מכך שלרוב נוח להתמקד במספר מוגבל יחסית של משתנים, וקשה לזהות את השפעות הגומלין המורכבות בין מספר רב של משתנים. סיבה אחרת לקושי בזיהוי קשורה בהתעלמות מהעובדה שלכל פעולה יש תוצאה, לטובת ההנחה שישנן פעולות שלא תהיה להן תוצאה או שכל התוצאות תהיינה רצויות. בדוגמת מדינת דמיונה קיים כשל ברור מסוג זה בהנחה שהגדלת כמות הכסף שבידי חלק מהאנשים לא תגרום לקיטון בכמות הכסף שבידי כל השאר.

רשימה של כשלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה של כשלים לוגיים:

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



פילוסופיה
P philosophy1.png
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזםהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה