לאונרדו דה לורנזו
 | |
| לאונרדו דה לורנזו (1962) | |
| לידה |
29 באוגוסט 1875 בזיליקטה, ויג'אנו. |
|---|---|
| פטירה |
29 ביולי 1962 (בגיל 86) קליפורניה, סנטה ברברה. |
| מוקד פעילות |
רוצ'סטר  |
| תקופת הפעילות | 1875–1962 (כ־87 שנים) |
| עיסוק | חלילן, פרופסור. |
| סוגה | מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
| כלי נגינה | חליל |
  | |
לאונרדו דה לורנזו (באנגלית: Leonardo De Lorenzo; 29 באוגוסט 1875 - 29 ביולי 1962) היה חלילן איטלקי ומחנך מוזיקלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בויג'אנו(אנ'), במחוז פוטנצה (נפה), דה לורנזו התחיל לנגן בחליל בגיל 8 ונסע לנאפולי להשתתף ב"קונסרבטוריון למוזיקה סן פייטרו אה מאיילה". בגיל 16 הוא היגר לארצות הברית, עבד במלון קרולין, קנטקי, אך בשנת 1896 הוא חזר לאיטליה כדי לעשות את שירותו הצבאי באלסנדריה, והיה בלהקה צבאית. הוא הצטרף לתזמורת בקייפטאון בגיל 25. ב-1907, הוא חזר לנאפולי כדי להשלים את לימודיו, ואז הוא נסע לאמריקה שוב, והפך לחלילן הראשון של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בבימויו של גוסטב מאהלר, וניגן בהתזמורת הסימפונית של ניו יורק, הוא היה גם חלילן בתזמורת מינסוטה, התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס וגם התזמורת הפילהרמונית של רוצ'סטר. ב-1914 הוא פגש את מוד פיטרסון בתזמורת מינסוטה, פסנתרנית שליוותה אותו בתדירות גבוהה והפכה לאשתו. ב-1917 מועדון החלילית של לוס אנג'לס הציג מחזמר לכבודו ודה לורנזו נתמנה לחבר הכבוד הראשון של האגודה. בין השנים 1923-1935 לאונרדו היה פרופסור לחליל בבית הספר איסטמן למוזיקה, לאחר פרישתו הוא התמקד בהלחנה וכתיבת פרסומים תאורטיים. כל החומר המחקרי שלו נתרם לאוניברסיטת דרום קליפורניה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאונרדו דה לורנזו, באתר AllMusic (באנגלית)
לאונרדו דה לורנזו, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ביוגרפיה של לאונרדו דה לורנזו, באתר flutiste
- ביוגרפיה של לאונרדו דה לורנזו, באתר comuneviggiano
- עובדות על לאונרדו דה לורנזו, בספרייה הלאומית הגרמנית
- חומר חופשי על לאונרדו דה לורנזו, בפרויקט הספרייה הבינלאומית לחומר מוזיקלי
.svg){kind=logo}