לבנתן לבן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
  |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: קרוב לסיכון (NT) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | לווייתנאים |
| תת-סדרה: | לווייתני שיניים |
| משפחה: | חדשיניים |
| סוג: | לבנתן |
| מין: | לבנתן לבן |
| שם מדעי | |
 Delphinapterus leucas(פאלאס, 1776) |
|
| תחום תפוצה | |
 |
|
לבנתן לבן (שם מדעי: Delphinapterus leucas) הוא מין שללווייתן בעל שיניים החי באזור הארקטי והסוב-ארקטי. הוא אחד משני המינים במשפחת החדשיניים, לצד חדשן חדקרן. זהו יונק ימי שאורכו מגיע לחמישה מטרים, הבולט בצבעו הלבן ובמבנה ראשו הייחודי. שם נוסף ידוע של הלבנתן הוא בלוגה (Beluga). מקור שם זה נעוץ במילה הרוסית "белуга" (בלוגה) או "белуха" (בלוחה), שנגזרות בתורן מהמילה "белый" שמשמעותה "לבן".
תוכן עניינים |
[עריכה] מיון ואבולוציה
הלבנתן הלבן תואר לראשונה על ידי פיטר סימון פאלאס ב-1776. הוא חבר במשפחת החדשיניים שבתת-הסדרה לווייתני שיניים. האב הקדמון הקדום ביותר של הלבנתן הוא ה-Denebola brachycephala שחי בתקופת המיוקן. מאובן אחד נמצא בתעלת באחה קליפורניה, ולכן מרמז כי מיני המשפחה חיו בעבר באקלימים חמים יותר. יתר על כן, רשומות המאובנים מלמדות כי מרחבי תפוצתו של הלבנתן השתנו בהתאם לקרחונים בעולם - היא גדלה בתקופות קרות כמו עידני קרח והצטמצמה כשהקרחונים נסוגו.
[עריכה] תיאור
הלבנתן הלבן הוא לווייתן קטן יחסית. אורכו מגיע עד חמישה מטרים, ובכך הוא גדול יותר ממרבית הדולפינים, אך קטן יותר מרוב לווייתני השיניים האחרים. הזכרים גדולים יותר מהנקבות - משקלם של הראשונים בבגרותם הוא כ-1,360 קילוגרמים, ושל האחרונות - כ-900 קילוגרמים בלבד. אורכם של לבנתנים לבנים בלידתם הוא כמטר ומחצית, ומשקלם כ-80 קילוגרמים. הגורים נולדים אפורים בדרך-כלל. בבגרותם הם לבנים לחלוטין, מה שמקל מאוד על זיהוים בים. צורת ראשם גם היא ייחודית בקרב הלווייתנאים - המלון שבראשם גמיש ודמוי פקעת. בנוסף, הוא ייחודי ביכולת לשנות את צורת ראשו, באמצעות נשיפת אוויר סביב הסינוסים. גופו של הלבנתן מעוגל, במיוחד בתקופות בהן לא חסר מזון. הגוף צר באזורי הראש והזנב. הסנפירים רחבים וקצרים, ולכן צורתם כמעט כצורת ריבוע.
החוליות בצווארו אינן מאוחות, בשונה מדולפינים רבים, מה שמאפשר לו להפנות את ראשו אחורנית. בפיהם בין שמונה לעשר שיניים בכל צד של הלסת. היעדרו של סנפיר על גבו של הלבנתן משתקפת בשם הסוג שלו, המכיל את המילה היוונית "apterus" שמשמעותה "חסר כנפיים". במקום סנפיר גבי, על גבו של הלווייתן מצויה מעין בליטה "מרוחה". לפי ההשערות בדבר ההעדפה האבולוציונית בנושא, הבליטה התפתחה כהתאמה לתנאי מחייה מתחת לקרח, או שאמצעי לשימור חום. בדומה ללווייתנים אחרים, בלוטת התריס גדולה יחסית בהשוואה ליונקים יבשתיים.
הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל שמונה שנים, והנקבות - בגיל חמש שנים. הנקבות ממליטות גור יחיד באביב, לאחר היריון ממושך בן כ-15 חודשים. צבע הגורים - אפור כהה, דוהה עם התבגרותם. צבעם לבן לחלוטין בגיל שבע אצל הנקבות ותשע אצל הזכרים. משך תקופת ההנקה הוא כשנתיים. משך חייהם של הלבנתנים נע בין 35 ל-50 שנים [1].
[עריכה] התנהגות ותזונה
הלבנתנים הלבנים הם בעלי חיים חברותיים מאוד. קבוצות של זכרים עשויות למנות מאות פרטים. קבוצות הנקבות עם הגורים קטנות יותר לרוב. להקות שונות עשויות להצטרף זו אל זו ב"צמתים מרכזיים", ואז ימנו יחדיו אפילו אלפי פרטים. להקות הלבנתנים אינן יציבות או קשיחות, כלומר הם נוהגים לעבור מלהקה אחת לחברתה. הקשר החברתי החזק ביותר הוא בין אם לגור. לעתים הגורים בבגרותם חוזרים לשפכי הנהרות שבהן אמהותיהם נהגו לבקר בצעירותם, וכך לבקוש אותן. הלבנתנים הלבנים ידועים באהבתם למשחקים ובשובבותם. לעתים הם "יורקים" על לווייתנים אחרים או על בני אדם. כך, המטפלים בלבנתנים מרוססים לעתים קרובות על-ידם. אחת ההשערות היא כי יכולת זו התפתחה על מנת לחשוף סרטנים המתחבאים בקרקעית הים.
הלבנתנים הם שחיינים די איטיים, והם ניזונים בעיקר מדגים. חלק קטן יותר מתזונתם שייך לדיונונים, לתמנונים ולסרטנים. את מזונם הם מחפשים פעמים רבות בסמוך לקרקעית הים, בעומק של כ-300 מטרים, אף שעומק הצלילה המרבי שלהם עשוי להיות כפול מכך. משך הצלילה הממוצע נע בין שלוש לחמש דקות.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Beluga whales, National Marine Mammal Laboratory.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
