תמנונאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תמנון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתמנונאים
Octopus vulgaris 2.jpg
תמנון החוף
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: רכיכות
מחלקה: סילוניות
סדרה: תמנונאים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Octopoda
תמנון בתוך קונכייה
תמנון מצולות
התמנונאים מתקדמים על ידי הזרמת מים מגופם
תמנון פסיפי ענק - הגדול בתמנונים

תְּמָנוּנִיאים (שם מדעי: Octopoda) הם סדרה של רכיכות ימיות המשתייכות למחלקת הסילוניות. קיימים בסביבות 300 מינים של תמנונאים המשתייכים למשפחות ולסוגים שונים, הנפוצים בכל רחבי האוקיינוסים, ובייחוד באזורי שוניות אלמוגים ובמים רדודים. מקור השם תְּמָנוּן בא לתאר את שמונה זרועותיו, הנקראות גם משושים, והוא הלחם בין שתי מילים בשפה הארמית - "תְּמַנְיָא": שמונה, ו"נון", כלומר: דג. שמו האנגלי, Octopus, מזכיר בצליליו את השם הערבי: "أُخْطُبُوط" (אֻחְ'טֻבּוּט). מקור השם הוא ביוונית: oktōpod. תיבת oktō פירושה: שמונה, ו־pod (או pous) – רֶגֶל.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שאר הסילוניות, גופם של התמנונאים מורכב מראש וגוף מרכזי דמוי שק שאליו מחוברות ישירות שמונה הזרועות (ומכאן מקור שמם). זרועות אלו מכוסות פעמים רבות בכריות הצמדה, שמסייעות לתמנון להיאחז באובייקטים שונים. ממחקר חדש עולה כי שתיים מהזרועות הן רגליים, כלומר משמשות לתנועה, בעוד 6 האחרות משמשות לאכילה ולאחיזת אובייקטים. בניגוד לשאר הרכיכות, למרבית התמנונאים (אלה המשתייכים לתת-הסדרה Incirrina) אין כלל שלד חיצוני, פנימי או קונכייה, וכמעט כל גופם רך; איבר-דמוי-מקור, הדומה בצורתו למקור העופות, הוא החלק הקשה היחיד בגופם. עובדת היותם נטולי-שלד הופכת אותם לגמישים מאוד, ומאפשרת להם להשתחל דרך חריצים קטנים ביותר. לתמנונאים שלושה לבבות: שניים מהם מזרימים דם מבעד לזימים, ואחד אחראי למערכת הדם של שאר הגוף. התמנונאים מתניידים על ידי זחילה או שחייה. בשחייה, הם מתקדמים על ידי הזרמת מים דרך מעין משפך בשם סיפּוֹן, המצוי בבסיס הזרועות.

מנגנוני הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתמנונאים שלושה מנגנוני הגנה עיקריים:

  1. הזרמת דיו — הזרמת דיו מתוך שק מיוחד בגוף התמנון- מרבית התמנונאים מסוגלים לפלוט בעת סכנה ענן של דיו שחור, שמסייע להם להיעלם מעין הטורפים. דיו זה מקהה ומעמעם ריח, מאפיין המסייע לתמנון כאשר הוא נמלט מטורף המסתייע בחוש הריח כדי למצוא את טרפו, כגון כריש.
  2. שינוי צבע (לצורכי הסוואה) — הסוואת התמנונאים מתאפשרת הודות לתאים מיוחדים המסוגלים לשנות את הצבע, מידת ההחזר והעמימות של העור. הכרומטופורים (תאים מכילי פיגמנטים) מכילים פיגמנטים צהובים, כתומים, אדומים, חומים ושחורים; אצל מרבית המינים הכרומטופורים מכילים שלושה מהפיגמנטים הללו, ואילו בחלק מהמינים שניים או ארבעה. תאי עור מסוגים אחרים יכולים להיראות כצבועים בצבעים זרחניים שונים, או לצבוע את העור בלבן. שינויי צבע אלו עשויים לשמש גם לתקשורת בין התמנונאים, או לאזהרת בעלי חיים אחרים.
  3. ניתוק איברים — פעולה המכונה "אוטוטומיה" (קטיעה עצמית של איבר פגוע; ביוונית: autos = עצמו, tomos = חיתוך) - כאשר הם מותקפים, תמנונאים מסוימים יכולים לנתק איברים מגופם, כדי שהטורף יתמקד בזרוע המנותקת ולא בתמנון עצמו.

תוחלת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוחלת חייהם של התמנונאים נמוכה יחסית, ומינים מסוימים לא מאריכים לחיות יותר משישה חודשים. מינים גדולים יותר, כמו Enteroctopus dofleini, יכולים להגיע לגיל חמש שנים, אם התנאים הסביבתיים מטיבים איתם. הרבייה היא אחת מסיבות המוות העיקריות: הזכרים חיים רק חודשים מספר לאחר ההזדווגות, והנקבות מתות זמן קצר לאחר בקיעת הביצים. הנקבות כמעט ואינן אוכלות במשך התקופה שבין הטלת הביצים לבקיעתן, אך הרעב איננו סיבת המוות. הפרשות הורמונליות משתי בלוטות בגוף התמנון הן הסיבות למוות המתוכנן-גנטית. נקבת התמנון מטילה מספר רב של ביצים (שמשתנה בין המינים השונים), ובמינים מסוימים היא שומרת עליהן עד לבקיעתן.

בינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמנונאים הם בעלי חיים אינטליגנטיים — כנראה האינטליגנטים ביותר מבין חסרי החוליות. מידת האינטליגנציה של התמנונאים נתונה במחלוקת בקרב החוקרים‏[1][2], אך מבוכים וניסויי פתרון-בעיות הראו שהם בעלי זיכרון לטווח הארוך והקצר. לפי חלק מהחוקרים, התמנונאים גם מפגינים יצירתיות, והם בעלי יכולת למידה. בתנאי מעבדה, ניתן לאמן בקלות-יחסית תמנונאים לזיהוי צורות ודוגמאות שונות. נטען אף שהם בעלי יכולת למידה מתוך תצפית, אך טענה זו שנויה במחלוקת‏[3]. תמנונאים גם הפגינו התנהגות שנראית כמשחק: זריקה ותפיסה של בקבוקים או חפצים אחרים בזרמי האקווריום[4]. תמנונאים לעתים עוברים מהאקווריום שלהם לאקווריומים אחרים בחיפוש אחר מזון, ולעתים אף עולים על סירות-דיג בחיפוש אחר שאריות סרטנים. לתמנונאים מערכת עצבים מורכבת, שרק חלקה ממוקם במוח: שני-שלישים מתאי העצב של התמנונאים מצויים בזרועותיהם. מינים מסוימים של תמנונאים, כגון Thaumoctopus mimicus, מזיזים את זרועותיהם באופן שמחקה את תנועותיהם של יצורים ימיים אחרים. באופן חריג נמצאו תמנונים שעשו שימוש בכלים[5].

שימושיות אצל בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים רבים של תמנונאים נאכלים על ידי האדם, והם מפֵרות הים הנפוצים ביותר. הזרועות — וכן חלקים אחרים של הגוף — מבושלים בדרכים שונות, בהתאם למתכון ולמין התמנון. התמנון הוא מרכיב הנמצא בשימוש במטבח הים-תיכוני ובמטבחים מזרח-אסייתים, ובפרט במטבח היפני. אף-על-פי שלא קל להחזיק את התמנונאים בשבייה, יש המגדלים אותם באקווריומים פרטיים. בזכות יכולת הניידות שלהם, האינטליגנציה והגוף הרך, תמנונאים יכולים לברוח לעתים מהאקווריום, או לעבור לאקווריום שכן.

בשנות ה-60 היאבקות בתמנונים הייתה ענף ספורט פופולרי בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ What is this octopus thinking?. By Garry Hamilton.
  2. ^ Is the octopus really the invertebrate intellect of the sea?. By Doug Stewart. In: National Wildlife. Feb/Mar 1997, vol.35 no.2.
  3. ^ Octopus intelligence: jar opening
  4. ^ What behavior can we expect of octopuses?.By Dr. Jennifer Mather, Department of Psychology and Neuroscience, University of Lethbridge and Roland C. Anderson, The Seattle Aquarium.
  5. ^ סוכנויות הידיעות, תמנונים צולמו כשהם בונים לעצמם מקלט בעזרת קליפות קוקוס, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009