לגאטוס

לגאטוס (לטינית: Legatus) היה תואר צבאי ברומא העתיקה.

היסטוריה

משרת הלגאטוס נוצרה במהלך המאה השנייה לפנה"ס בתקופת הרפובליקה הרומאית. לגאטוס היה סגנו של מושל פרובינקיה, ותפקידיו העיקריים היו לשמש כשליחו של המושל לקהילות המקומיות שהיו נאמנות לרומא, ולפקד על הצבא המקומי בפרובינקיה.

בזמנם של המלחמות הגאליות בהנהגתו של יוליוס קיסר (49-58 לפנה"ס) הפך התואר לגאטוס לתואר צבאי מובהק, כשלכל לגאטוס שמונה על ידי קיסר ניתן הפיקוד על לגיון אחד. תפקידו של הלגאטוס כמפקד לגיון נהיה מקובל במלחמת האזרחים שהשתוללה ברפובליקה עד שנת 27 לפנה"ס.

בתקופת האימפריה הרומאית המשיך עדיין הלגאטוס לפקד על לגיון, גם אחרי הארגון מחדש של הצבא הרומאי על ידי אוגוסטוס, אולם במקרים שהפיקוד על הלגיון הועבר למושל הפרובינקיה, הוא היה מקבל את התואר לגאטוס.