לוגופט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוגופט (רומנית: logofăt) הוא תוארו של ראש המזכירות המלכותית, בתקופת ימי הביניים, בנסיכויות הרומניות.

הלוגופט ניסח את החלטות השליט או המועצה המלכותית ונתן להן תוקף בחותם השליט.

התואר "לוגופט" ניתן גם לפקידי רשות בדרגה נמוכה יותר, כמו "לוגופט האוצר" (מין שר אוצר), "לוגופט החדר", "לוגופט המנהגים", "לוגופט הסוד", "לוגופט משנה" ,"לוגופט שלישי" וכדומה.

מקור השם ביוונית ביזנטית Λογοθέτης - logothetes "מסדר את המלים" (logos = מילה, והפועל tithimi = להניח, לשים , לסדר) - תפקיד בשם זה היה קיים בחצר הקיסרים הביזנטים.

דימיטריה קנטמיר, בחיבורו "תיאור מולדובה", משנת 1713, תיאר את תפקיד הלוגופט הגדול של מולדובה וזה תרגום הדברים:

"הלוגופט הגדול הוא קודם כל ראש וראשון ליועצים. הוא מציג בפני היועצים את הנושאים שיש לדון בהם על פי מצוות השליט ולאחר שמאזין לדברי כל אחד מהיועצים, הוא זה שמודיע לשליט על ההחלטה שהתקבלה. אם הבויארים רוצים לבקש משהו מהשליט, רק הלוגופט מוסמך להציג את הבקשה לשליט.

פרט לכל אלה, הוא קובע את הגבולות (של הנחלות) והוא קובע את הבעלות (כשהדבר לא ברור) והתשלום שיש להעביר לשליט כמס על הבעלות. אנשי החצר ואלה שאינם בויארים מצייתים לו ויש לו סמלים של המעמד, מחרוזת הקשורה לצווארו בשרשרת זהב ובידו מטה מוזהב. בעבר התפקיד היה כרוך בבעלות וניהול של העיר מונקסטרום הקרויה כעת אקרמן. מאז שהטורקים חטפו מהמולדבים את המצודה (אקרמן) ניתן לו ניהול אזור צ'רנאוצי והמס שלו.[1]"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.