יוונית ביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היסטוריה של היוונית אלפבית יווני -- לינאר B

פרוטו-יוונית (בערך 2000 לפנה"ס)

יוונית מיקנית (בערך 1600 לפנה"ס–1100 לפנה"ס)

יוונית עתיקה (בערך 800 לפנה"ס–300 לפנה"ס) דיאלקטים יווניים: איולית, ארקדו-סיפריוט, אטית-איונית, דורית; יוונית הומרית. דיאלקט אפשרי: מקדונית.

יוונית קוינה (מ-300 לפנה"ס)

יוונית ביזנטית (בערך 330 אחרי-הספירה–1453)

יוונית מודרנית (מ-1453) צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה

יוונית ביזנטית, יוונית מדיבלית (מיוונית: Μεσαιωνική Ελληνική) או יוונית של ימי הביניים, הם מושגים בלשניים שמתארים את התקופה הרביעית בהיסטוריה של השפה היוונית. גבולות התקופה מסומנים בהעברת בירת האימפריה הרומית מרומא לקונסטנטינופול ב-330, ובנפילת קונסטנטינופול לידי האימפריה העות'מאנית ב-1453.

[עריכה] היסטוריה

כאשר הבירה של האימפריה הרומית הועברה לקונסטנטינופוליס במאה הרביעית, השפה הרשמית של כל האימפריה המשיכה להיות לטינית. עם זאת, השפה המדוברת והספרותית של האימפריה הרומית המזרחית הייתה יוונית. יוונית הייתה גם שפת הכנסייה והחינוך, בזמן שהאוניברסיטאות יצרו שילוב של שתי השפות. אף על פי שהדיגלוסיה היוונית-לטינית החדשה נמשכה יותר משתי מאות, קיסרי ביזנטיון העדיפו את השימוש הרשמי ביוונית על הלטינית מההתחלה. הלטינית נשמרה בכתבים ובמטבעות עד המאה ה-11.

ההפרדה של דוברי הלטינית ושל דוברי השפה המשולבת בחלק המערבי של האימפריה, האיצה את ההלניזציה של החלק המזרחי. מאוחר יותר, כאשר שושלות מלכים יווניים ביססו את עצמם בכתר הביזנטי, השפה הרשמית שונתה ליוונית, אשר החליפה את הלטינית לגמרי. היוונים של מזרח האימפריה שימרו את השם "הרומי", והמדינה הבזינטית המדיבלית המשיכה להיקרא "Ρωμανία" (רומא), גם הרבה אחרי שהעיר רומא ושאר האימפריה המערבית נכבשו על ידי הברברים. בסופו של דבר, המילה "Ρωμαίοι" (רומאים) הפכה להיות מילה נרדפת ל-"Έλλην" (יוונים); בשם "Ρωμαίοι" (רומאים) נעשה שימוש של תואר יוקרה, שהראה את יראת הכבוד אל האימפריה הרומית העתיקה.

[עריכה] התפתחות משפת הקוינה

המרכז הלשוני והתרבותי של היוונים בזמן התקופה הביזנטית היה קונסטנטינופול. הבירה שימשה כמרכז לשוני של ההלניזם הביזנטי, גם של השפה הספרותית וגם של המדוברת. הדיגלוסיה בביזנטיון הוגדרה כ"קוינה ספרותית", שבה היו אלמנטים של ארכאיזם מחד, ומאפיינים של ה"קוינה הנפוצה", שהייתה היורשת הטבעית של יוונית קוינה (Koiné).