דימיטריה קנטמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דימיטריה קנטמיר-דיוקן מתקופת שהותו באיסטנבול. נמצא כיום במוזיאון לאמנויות וקרמיקה ברואן, צרפת.
ברית המועצות, בול דואר דימיטריה קנטמיר

דימיטריה קנטמיררומנית: Dimitrie Cantemir, ברוסית: Дмитрий Кантемир;‏ 26 באוקטובר 1673 - 1 באוקטובר 1723) היה נסיך מולדובה, היסטוריון, פילוסוף, גאוגרף, מלחין, מוזיקולוג ומזרחן.

חייו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, קונסטנטין קנטמיר, בעל שורשים טטריים (מקור שם המשפחה קנטמיר, או חאן טמיר, הוא טטרי) היה נסיך מולדובה בין השנים 1685-1693, ואמו, אנה בנטאש, הייתה אישה מלומדת ממעמד האצולה. חינוכו של קנטמיר התחיל בבית אביו, ובגיל 15 נלקח לאיסטנבול כערובה לנאמנותו של אביו לסולטאן העות'מאני. שם המשיך בלימודיו באקדמיה הפטריארכית היוונית.

קנטמיר שהה בחצר הסולטאן 22 שנים, וב-1710 העלוהו הטורקים לשלטון במולדובה. הוא הצהיר אמונים לסולטאן אך בלבו שאף להשתחרר מעול הטורקים וחלם לאחד את נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה/מונטניה לממלכה אחת תחת שרביטו.

באפריל 1711 כרת קנטמיר ברית חשאית עם רוסיה מתוך אמונה שקרנה של האימפריה העות'מאנית נמצאת בשקיעה. במלחמה שפרצה באותה שנה בין רוסיה וטורקיה עבר קנטמיר בגלוי לצד הרוסים. לאחר ניצחון הטורקים נאלץ להימלט עם משפחתו לרוסיה, חי בחצר הצאר פיוטר הגדול ושימש כיועצו.

ב-1714 נבחר לחבר האקדמיה של ברלין והיה בין מייסדי האקדמיה למדעים של סנקט פטרבורג.

הוא מת בשנת 1723 בחרקוב. ב-1935 הובאו עצמותיו למולדובה שברומניה והוטמנו בכנסייה המלכותית טראי ירארחי (Trei Ierarhi) בעיר יאשי.

ילדיו של קנטמיר היו לדמויות מוכרות בהיסטוריה הרוסית. בנו אנטיוך (1708-1744) היה שגריר רוסיה בלונדון ובפריז ומשורר ידוע בתקופתו. הבן האחר, קונסטנטין (1703-1747), נמנה עם הקושרים נגד הצארינה אנה, והוגלה לסיביר.

פעילותו התרבותית והמדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימיטריה קנטמיר היה אינטלקטואל רב גוני ברוח הרנסאנס ואחד האנשים המלומדים של תקופתו. הוא שלט ב-11 שפות. יצירתו המדעית-ספרותית הייתה רבת היקף.

  • היסטוריון וגאוגרף

בתחום ההיסטוריה, חיבורו החשוב ביותר הוא "Incrementa atque Decrementorum aulae Othomanicae" ("צמיחתה ושקיעתה של החצר העות'מאנית") ונחשב לחיבור המקיף הראשון על ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית. הספר נכתב בלטינית ב-1716 ויצא לאור באנגלית (1734), בצרפתית (1743), בגרמנית (1745) ונותר ספר יסוד בתולדות טורקיה, עד אמצע המאה ה-19.

"Descriptio Moldaviae" ("תיאור מולדובה") נכתב ב-1716 לפי בקשת האקדמיה למדעים בברלין. זוהי המונוגרפיה הגאוגרפית-היסטורית הראשונה של מולדובה. בספר יש תיאורים אתנוגרפיים וכלכליים חשובים. היצירה נכתבה בלטינית והופיעה בגרמנית ב-1769-1770 ושוב ב-1771. ב-1789 הופיע התרגום הרוסי. המחבר ערך גם מפה מפורטת של מולדובה, וצירף אותה לחיבורו. היא נחשבת למפה המדעית הראשונה של האזור.

ספר נוסף, המהווה את ההיסטוריה הביקורתית הראשונה של מולדובה וולאכיה/מונטניה, מנסה להתמודד עם שאלת מוצא העם הרומני ולהוכיח את אחדותו האתנית.

  • מוזיקולוג

לצד היותו מלחין ומבצע מוכשר של מוזיקה מזרחית-טורקית, קנטמיר היה גם אחד התאורטיקנים הבולטים שלה: ספרו "Kitâbu 'Ilmi'l-Mûsikí alâ Vechi'l-Hurûfât" ("הספר על מדע המוזיקה דרך האותיות") דן בהיבטים התאורטיים השונים של המוזיקה הטורקית. הספר מכיל בתוכו יצירות אחדות שהולחנו על ידי המחבר וגם יצירות שונות של מלחינים אחרים.

קנטמיר המציא גם שיטת רישום של המוזיקה המזרחית באמצעות האלפבית הטורקי, המצאה אשר תרמה לשימורן של יצירות מוזיקליות רבות עד ימינו. הוא כתב גם חיבור על תולדות המוזיקה של המזרח הקרוב אשר לא נשתמר.

  • סופר ופילוסוף

הרומן "Istoria Ieroglifică" מ־1705 הוא סאטירה אלגורית על האריסטוקרטיה של תקופתו בו הגיבורים הראשיים מיוצגים באמצעות חיות.

חיבורו הפילוסופי "Divanul sau Gâlceava Înţeleptului cu lumea sau Giudeţul sufletului cu trupul " ("הדיואן או ויכוח החכם עם העולם או דין בין הגוף והנפש") עוסק בוויכוח הנצחי בין הרוח לחומר.

רשימת יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1698 - Divanul sau Gâlceava înţeleptului cu lumea sau Giudeţul sufletului cu trupul , יאשי
  • 1700 - Sacrosanctae scientiae indepingibilis imago
  • ~1701 - Compendium universae logices institutiones
  • 1701 - Ioannis Bapistae van Helmont, Physices universalis doctrina
  • 1705 - Istoria ieroglifică
  • 1714 - Monarchiarum physica examinatio
  • 1714-1716 - Historia incrementorum atque decrementorum Aluae Othomanicae
  • 1716 - Descriptio Moldaviae
  • 1716-1717 - Vita Constantini Cantemyrii cognomento Senis, Moldaviae principis
  • 1718 - Evenimentele Cantacuzinilor si Brancovenilor
  • 1717 - Hronicul vechimii romano-moldo-vlahilor
  • 1719 - Sistema religiae mahomedane
  • 1722 - De muro Caucaseo, סנקט פטרבורג
  • 1722 - Collectanea Orientalia

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות
הקודם:
ניקולאה מאברוקורדט
נסיך מולדובה
1710-1711
הבא:
לופו קוסטאקי