לודוויג גורנסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לודוויג גורנסון
Ludwig Göransson
לידה 1 בספטמבר 1984 (בן 39)
Linköping Cathedral Congregation, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ludwig Tomas Emil Göransson עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Ludovin עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכללה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם, אוניברסיטת דרום קליפורניה, בית הספר למוזיקה USC תורנטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת שוודית, אנגלית, שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Serena McKinney (2018–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.ludwiggoransson.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לודוויג אמיל תומאס גורנסון (בשוודית: Ludwig Emil Tomas Göransson; נולד ב-1 בספטמבר 1984) הוא מלחין, מנצח ומפיק מוזיקלי שוודי. זוכה פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר ופרס גראמי לפסקול הטוב ביותר למדיה חזותית, על עבודתו בסרט גיבורי-העל האמריקאי "הפנתר השחור" מ-2018.

גרונסון פרץ לראשונה כמפיקו הצמוד של האמן צ׳ילדיש גמבינו, והשניים נחשבים לשיתוף פעולה בולט בעולם המוזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורנסון נולד וגדל בלינקופינג, שוודיה. אמו מריה, מוכרת פרחים, היא מוורשה, פולין, אביו תומאס, מורה לגיטרה, שוודי ולו אחות גדולה.[1][2] הוא נקרא על שמו של לודוויג ואן בטהובן.[3] הוא החל שיעורי מוזיקה בגיל צעיר ולמד במכללה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם. בשנת 2007, עבר ללוס אנג'לס כדי ללמוד באוניברסיטת דרום קליפורניה הלחנת מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמלחין סרטים וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו הראשונה של גרונסון באמריקה הייתה בסיטקום קומיוניטי.

ב-2013 הסרט העלילתי הראשון בו הלחין גורנסון הגיע מחברו מאוניברסיטת דרום קליפורניה, הבמאי ראיין קוגלר. גורנסון הלחין את המוזיקה לדרמה עטורת השבחים של קוגלר, "תחנת פרוטווייל", המבוססת על הירי הקלטני של אוסקר גרנט בן ה-22 ב-1 בינואר 2009. הסרט זכה בפרס גרנד ג'ורי ובפרס הקהל בקטגוריית הדרמה בפסטיבל סאנדנס 2013, וכן בפרסי אווניר ו-Un Certain Regard בפסטיבל קאן.

באוגוסט 2013, גורנסון חתם על עסקת ניהול כמלחין בחברת התקליטים של ג'יי-זי, "רוק ניישן".[4] באותה השנה, הלחין את המוזיקה לסרט "אנחנו המילרים".

בשנת 2015, קוגלר וגורנסון שבו לעבוד יחד, על סרט הזיכיון של רוקי שזכה לשבחים, "קריד". ב-2016–2017, הלחין את המוזיקה לסרטים "זכרונותיו של מתנקש בינלאומי", "סוכן וחצי" ו"הכול, הכול".

בשנת 2018, גורנסון וקוגלר התאחדו לשיתוף הפעולה השלישי שלהם, בסרט "הפנתר השחור".[5] במסגרת הלחנת הפסקול, גורנסון נסע לסנגל על מנת לחקור מוזיקה וכלי נגינה אפריקאים מסורתיים. מאוחר יותר, נסע לספרייה הבינלאומית למוזיקה אפריקאית בדרום אפריקה, שם הקשיב להקלטות של מוזיקאים מסורתיים כדי להבטיח צליל מסורתי מבחינה תרבותית ביצירת הפסקול לסרט.[6] ב-2019, הפסקול של גורנסון עבור הסרט זכה בפרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר ופרס גראמי לפסקול הטוב ביותר למדיה חזותית.[7][8]

ב-22 במאי 2019, הוכרז שגורנסון ילחין את הפסקול לסרט "טנט" של כריסטופר נולאן.[9] בנוסף, עבד על שירים ומוזיקה מקורית עם ג'סטין טימברלייק עבור הסרט "טרולים מסביב לעולם", שיצא ב-2020.

מאז 2019, גורנסון הלחין את הפסקול לסדרת הטלוויזיה של דיסני+, "המנדלוריאן", המתרחשת ביקום מלחמת הכוכבים. הוא זכה בפרס אמי לבידור בפריים טיים להלחנה מצטיינת בסדרת טלוויזיה עבור עונה 1 ועונה 2 כאחד.[10][11] בשנת 2021, החל להלחין מוזיקה עבור סדרת הספין-אוף של "המנדלוריאן", "הספר של בובה פט", שהוצגה לראשונה ב-29 בדצמבר 2021.[12]

ב-2022 יצאו לאקרנים הסרטים "אדומה אש" ו"אופנהיימר", שהלחין עבורם את הפסקול. בנוסף, יצא סרט ההמשך של "הפנתר השחור", הנקרא "הפנתר השחור: ואקאנדה לנצח".

כמפיק מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 פנה השחקן והמוזיקאי האמריקאי דונלד גלובר לראשונה לגורנסון בסט הצילומים של סדרת הטלוויזיה "קומיוניטי", בשביל שגורנסון יסייע לו בפרויקט הצדדי שלו, צ'יילדיש גמבינו. מאז, עבדו השניים יחד על ארבעה אלבומים. גורנסון שימש כמפיק וכותב לכל שיר באלבום "Awaken, My Love!", שהושפע ממוזיקת פאנק משנות ה-70. בנובמבר 2017, זכו השניים לארבעה מועמדויות לפרס גראמי על עבודתם, בהן "אלבום השנה" ו"הקלטת השנה" על "Redbone".[13] בסך הכל, עבודתו עם גמבינו זיכתה אותו בשש מועמדויות בטקס פרסי גראמי.

בשנת 2012, הפיק גורנסון את מיני-אלבום הבכורה של להקת חיים, Forever. בנוסף, הפיק שני שירים באלבום הבכורה שלה, Days Are Gone.

ב-5 במאי 2018 יצא לאור השיר "This Is America" של צ'יילדיש גמבינו, שהופק על ידי גמבינו וגורנסון. הוא הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 והפך לשיר ה-31 שעשה זאת בתולדות המצעד. השיר זכה בכל ארבע הקטגוריות שהועמד אליהן בטקס פרסי גראמי ה-61: "הקלטת השנה", "שיר השנה", "ביצוע הראפ/שירה הטוב ביותר" ו"הווידאו קליפ הטוב ביותר".[14]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורנסון נשוי לכנרת האמריקאית סרינה מקיני.[15] הם נישאו ב-2018, וב-2019 נולד בנם הבכור.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לודוויג גורנסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dove, Steve (25 בפברואר 2019). "LUDWIG GORANSSON WINS 2019 OSCAR FOR BLACK PANTHER SCORE". Oscars. ארכיון מ-28 בפברואר 2019. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Greiving, Tim (11 בנובמבר 2019). "How Ludwig Goransson Became Directors' Secret Musical Weapon". The New York Times. ארכיון מ-6 בפברואר 2021. נבדק ב-11 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Harper, Marques (1 בנובמבר 2019). "'Black Panther' composer Ludwig Göransson brings new sounds to 'Star Wars' series 'The Mandalorian'". Los Angeles Times. ארכיון מ-1 בנובמבר 2019. נבדק ב-7 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "ROCNATION | Ludwig Goransson". rocnation.com. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2013. נבדק ב-16 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Pearce, Sheldon (7 בפברואר 2018). "How Black Panther Composer Ludwig Göransson Found the Sound of Wakanda | Pitchfork". Pitchfork (באנגלית). ארכיון מ-20 בנובמבר 2020. נבדק ב-6 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Perry, Kevin (21 במרץ 2018). "Baaba Maal on soundtracking Black Panther's Wakanda". NME (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-7 ביולי 2018. נבדק ב-6 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Lovett, Jamie (10 בפברואר 2019). "'Black Panther' Wins Grammy Award for Best Score Soundtrack for Visual Media". Marvel (באנגלית). ארכיון מ-13 בדצמבר 2019. נבדק ב-11 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Ehrlich, David (24 בפברואר 2019). "Ludwig Göransson Wins Best Original Score Oscar for 'Black Panther'". IndieWire (באנגלית). ארכיון מ-7 באפריל 2019. נבדק ב-24 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Ludwig Göransson to Score Christopher Nolan's Tenet | Film Music Reporter". Film Music Reporter. 22 במאי 2019. ארכיון מ-23 במאי 2019. נבדק ב-23 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Emmys 2020: Ludwig Göransson Wins Outstanding Music Composition for The Mandalorian". Pitchfork (באנגלית אמריקאית). 20 בספטמבר 2020. ארכיון מ-15 בפברואר 2022. נבדק ב-15 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Outstanding Music Composition For A Series Original Dramatic Score Nominees / Winners 2021". Television Academy (באנגלית). ארכיון מ-10 בפברואר 2022. נבדק ב-15 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Starkey, Adam (23 בספטמבר 2021). "'The Mandalorian' composer Ludwig Göransson will return for spin-off 'The Book Of Boba Fett'". NME. ארכיון מ-29 בדצמבר 2021. נבדק ב-29 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Dandridge-Lemco, Ben (19 בינואר 2018). "Producer Ludwig Göransson on helping create Awaken, My Love! and the Black Panther score". The Fader (באנגלית). ארכיון מ-7 ביולי 2018. נבדק ב-6 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "All GRAMMY Awards and Nominations for Ludwig Göransson". The Recording Academy (באנגלית). נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  15. ^ Greiving, Tim (21 בפברואר 2019). "Composer Ludwig Göransson on 'Black Panther' Music, Childish Gambino and Danny Elfman". Variety. ארכיון מ-12 בדצמבר 2020. נבדק ב-21 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לפסקול הטוב ביותר
ג'ון ויליאמס (1998) ‏•‏‏ גבריאל יארד (1999) ‏•‏‏ ליסה ג'רארד והנס צימר (2000) ‏•‏‏ הווארד שור (2001) ‏•‏‏ ג'ון ויליאמס (2002) ‏•‏‏ הווארד שור (2003) ‏•‏‏ הווארד שור (2004) ‏•‏‏ ג'ון ויליאמס (2005) ‏•‏‏ פיליפ גלאס (2006) ‏•‏‏ ג'וני גרינווד (2007) ‏•‏‏ א. ר. רהמן (2008) ‏•‏‏ מייקל ג'אקינו (2009) ‏•‏‏ טרנט רזנור ואטיקוס רוס (2010) ‏•‏‏ לודוביק בורס (2011) ‏•‏‏ ג'ון ויליאמס (2012) ‏•‏‏ סטיבן פרייס (2013) ‏•‏‏ אנטוניו סאנצ׳ס (2014) ‏•‏‏ אניו מוריקונה (2015) ‏•‏‏ ג'סטין הורוויץ (2016) ‏•‏‏ אלכסנדר דספלה (2017) ‏•‏‏ ג'סטין הורוויץ (2018) ‏•‏‏ הילדור גודנאדוטיר (2019) ‏•‏‏ טרנט רזנור, אטיקוס רוס וג'ון באטיסט (2020) ‏•‏‏ הנס צימר (2021) ‏•‏‏ הילדור גודנאדוטיר (2022) ‏•‏‏ לודוויג גורנסון (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לודוויג_גורנסון&oldid=38382068"