לייטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 10°57′N 124°50′E / 10.950°N 124.833°E / 10.950; 124.833

מיקום האי לייטה

לייטה (אנגלית: Leyte) הוא אי בקבוצת ויסאיאס שבפיליפינים.

גאוגרפיה של האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית האי מונה 1,950,000 נפשות‏[1] ושטחו של הוא 7,368 קמ"ר. אורכו של האי הוא 180 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. בצפונו, גובל האי באי סמאר, כאשר ביניהם מפריד מצר סן חואנסיטו, שהנקודה הצרה ביותר שלו היא 2 ק"מ בלבד. בדרום, מופרד לייטה ממינדנאו על ידי מצר סוריגאו. במזרח, גישתו של לייטה לים הפיליפינים מכוסה על ידי האי סמאר מצפון מזרח והאי דינאגאט בדרום מזרח, אשר יחד יוצרים את מפרץ לייטה. ממערב ללייטה שוכנים האיים סבו ובוהול.

האי לייטה הוא הררי ברובו ומכוסה יערות, אך עמק לייטה, בצפון מזרח האי, שופע בחקלאות.

מבחינה פוליטית, האי מחולק לשני מחוזות: לייטה ודרום לייטה. מחוז דרום לייטה, השוכן בדרום האי, כולל את האי פאנאון, ואילו האי ביליראן, השוכן בצפון ובעבר היה חלק ממחוז לייטה, מהווה כיום מחוז עצמאי בשם מחוז ביליראן.

הערים המרכזיות בלייה הן טקלובן סיטי, בצד המזרחי של האי, ואורמוק סיטי, בחופו המערבי. העיר האחרונה ידועה ידועה בתחנת הכוח שבה, המופעלת באמצעות אנרגיה גאותרמית.

האי לייטה ידוע בעיקר בשל תפקידו בכיבוש הפיליפינים על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-20 באוקטובר 1944, עלה גנרל דאגלס מקארתור על החוף באומרו שבתי - I have returned, בתגובה להבטחתו שישוב, כשעזב את האי עם כיבושו על ידי היפנים במרץ 1942. אולם, היפנים לא נכנעו במהרה, כפי שהוכיח קרב לייטה, והתכנסות כוחות ימיים, אמריקאים ויפנים, סביב האי, הוביל לקרב מפרץ לייטה, שנמשך ארבעה ימים והיה לקרב הימי הגדול בהיסטוריה.

אזורי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנרל מקארתור נוחת בלייטה

אתר הזיכרון לנחיתה בלייטה שוכן בחוף פאלו, ומציין את הנקודה בה נחתו הכוחות האמריקאים. באתר מוצב גם פסלו של מקארתור.

גשר סן חואנסיטו הוא הגשר הארוך ביותר בפיליפינים, וממנו ניתן לצפות על מצר סן חואנסיטו, על אלפי האיונים שבו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכון לשנת 2000