מלזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלזיה
Malaysia
Flag of Malaysia.svg Coat of arms of Malaysia.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אחדות היא עוצמה
המנון לאומי: מדינתי
מיקום מלזיה
יבשת אסיה
שפה רשמית מלאית
עיר בירה קואלה לומפור ‏‏‏[1]
2°30′N 112°30′E / 2.500°N 112.500°E / 2.500; 112.500
העיר הגדולה ביותר קואלה לומפור
משטר מונרכיה חוקתית פדרלית
ראש המדינה
- שליט עליון
- ראש ממשלה
שליט עליון
עבדול חלים
נג'יב רזאק
הקמה
עצמאות

- תאריך

מהממלכה המאוחדת
31 באוגוסט 1957
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
329,847 קמ"ר 
67 בעולם
0.3%
אוכלוסייה[3]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
30,073,353 נפש 
43 בעולם
91.17 נפש לקמ"ר
110 בעולם
תמ"ג[4]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
525,000 מיליון $ 
29 בעולם
17,457 $
82 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[5]‏ (2013)
- דירוג עולמי
0.773 
62 בעולם
מטבע רינגיט מלזי ‏ (MYR)
אזור זמן UTC +8
סיומת אינטרנט .my
קידומת בינלאומית ‏‏‏[6] 60+

מלזיהמלאית: Malaysia) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. מתגוררים בה כ-30 מיליון בני אדם (2014), ובירתה קואלה לומפור. המדינה מורכבת משני חלקים המופרדים על ידי ים סין הדרומי:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של מלזיה

מלזיה יושבה עוד בתקופה הפרה-היסטורית. במאה ה-14 הגיעו המוסלמים למלזיה והפיצו את דתם בארץ. ב-1511 כבשו הפורטוגלים את מלאקה וב-1641 נכבשה מלאקה בידי ההולנדים. במאות ה-18 וה-19 החלה בריטניה אט אט לבסס את שליטתה במלזיה וב-1914 שלטה במדינה כולה שכללה בזמנה גם את סינגפור. כלכלתה של מלזיה החלה לצמוח הודות למטעי הגומי הרבים ולמכרות הבדיל. מהגרים רבים ממדינות שכנות (בעיקר סין והודו) החלו לחפש את פרנסתם במלזיה.

במלחמת העולם השנייה נכבשה מלזיה על ידי יפן ולאחר המלחמה שבה להיות תחת מרות בריטית עד שנת 1957 שבה זכתה לעצמאות מלאה. בשנת 1963 התאחדה המדינה, שעד אז נקראה מלאיה, עם סינגפור ועם מדינות סבה וסראוואק שבצפון האי בורניאו והפכה לפדרציה אחת תחת השם מלזיה. ב-1965 התנתקה סינגפור ממלזיה על רקע סכסוך אתני בין הסינים וההודים שבתחומה לבין המלאים. אינדונזיה נלחמה נגד מלזיה על רקע רצון הבריטים לספח את סבה ואת סראוואק אל מלזיה, אך בזכות עמידתם האיתנה ושיתוף פעולה עם הבריטים נחתם הסכם שלום בין המדינות ב-11 באוגוסט 1966 והיא הכירה בעצמאותה המדינית המלאה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלזיה היא ממלכה חוקתית פדרטיבית. שיטת הממשל מבוססת על זו הבריטית. זוהי פדרציה שהיא איחוד של 13 מדינות, בראשה עומד "שליט עליון" שתפקידו ייצוגי בעיקר והוא מוכר גם כ"מלך מלזיה". הוא נבחר אחת לחמש שנים מבין סולטאניהן של תשע מתוך שלוש-עשרה המדינות. עד כה, בהתאם להסכמה בלתי רשמית, עבר תפקיד זה ברוטציה בין המדינות ובסדר קבוע לפי בכירותן. למלזיה שני בתי נבחרים. בבית התחתון 219 חברים והוא נבחר אחת לחמש שנים; בבית העליון 70 חברים, כששלושים מתוכם נבחרים אחת לחמש שנים, וארבעים ממונים על ידי המלך. כמו כן, לכל מדינה בית נבחרים משלה.

עיקר הכוח הפוליטי מצוי בממשלה. ראש הממשלה ממונה על ידי המלך על-סמך היותו נציג הרוב בבית התחתון. מאז עצמאותה של מלזיה מונהגת הקואליציה בידי מפלגת הארגון הלאומי המלאי המאוחד (UMNO). במלזיה מתקיימות בחירות כלליות החל מ-1974, ואף על פי שהקמפיין בזמן הבחירות הוא חופשי במידת מה, מלזיה היא למעשה מדינה חד-מפלגתית, כאשר החזית הלאומית (הנשלטת על ידי UMNO) זוכה בדרך כלל בכל המושבים הארציים בפרלמנט, בעוד שה-DAP זוכה בכמה מושבים סיניים אזוריים וה-PAS בכמה מושבים מאלאים כפריים.

תחת שלטונו הארוך של מאהאטיר (19812003) התרבות הפוליטית של מלזיה התאפיינה באוטוריטריות רבה, כאשר השיא היה בפיטוריו וכליאתו (על סמך האשמות חסרות בסיס) ב-1997 של אנואר איברהים, סגן ראש הממשלה, לאחר ויכוח פנימי בממשלה. פרשת אנואר הובילה ליצירת מפלגה חדשה, מפלגת הצדק העממי, בהנהגתה של ואן עזיזה ואן אסמאעיל, אשתו של אנואר אבראהים. מאהאטיר פרש ב-2003 ועבדוללה אחמד באדאווי, יורשו בתפקיד, שחרר את אנואר והתיר לו לצאת מתחומי המדינה, כאשר צעד זה נתפס כסמן לשינוי קל לכיוון ליברלי יותר. את באדאווי החליף בתפקיד ב-2009 נג'יב רזאק. בשנת 2009 הואשם נג'יב רזאק במעורבות ברצח אשה אבל זוכה מהר מאד. המשפט נמשך נגד שני שוטרים שומרי ראשו ועל פי האזרח המלזי תושב מלאקה קני אונג יאו צ'ואן עדיין לא הסתיים המשפט נכון לדצמבר 2012. ההתייחסות אל הוצאתם להורג כביכול בשנת 2011 הייתה לא יותר מאשר שאלה של גולש במרשתת.

מלזיה חברה בחבר העמים הבריטי.

מדינות הפדרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלזיה מורכבת מ-13 מדינות ו-3 טריטוריות פדרליות: סולטנות ג'וֹהוֹר, סולטנות טֶרֶנְגָנוּ, לָבּוּאָן (טריטוריה פדרלית באי מצפון לבורנאו משמעות השם במלאית: "נמל", הכתיב חריג), מלאקה, ממלכת נֶגֵרִי סֶמְבִּילָן, במלאית: "המדינה התשיעית", סָבַּהּבורנאו), סולטנות סֶלָנְגוֹר, סראוואקבורנאו, במלאית: "כחל", "פוך" במשמעות: "וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ" (מלכים ב, ט, כט)), סולטנות פהנג, פּוּטְרָגָ'יָה (טריטוריה פדרלית, במלאית: "פוטרא המנצח"), פינאנג[7], ממלכת פֶּרְלִיס, סולטנות פֶּרָק במלאית: "כסף" (המתכת), סולטנות קֶדָה במלאית: "פתוחה לרווחה", קואלה לומפור במלאית: "מפגש נהרות בוצי" (טריטוריה פדרלית), סולטנות קֶלָנְטָן.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מלזיה

שני חלקי מלזיה המופרדים על ידי ים סין הדרומי חולקים את אותה תמונת נוף. שני החלקים מתאפיינים במישור חוף וככל שמתרחקים מהחוף פני השטח מתאפיינים ביער צפוף, גבעות והרים, שהגבוה מביניהם, שנמצא על האי בורנאו, הוא הר קינאבלו שמתנשא לגובה של 4,095 מטרים. האקלים אופייני לקו המשווה ומתאפיין ברוחות מונסון דרום-מערביות (אפריל - אוקטובר) וצפון-מערביות (אוקטובר - פברואר).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלזיה יערות טרופיים רבים המעשירים את כלכלתה בעצים, גומי, שמנים (בעיקר דקלים וקוקוס) וקופרה. מלזיה היא אחת מיצואניות התה הגדולות בעולם, והיא מייצאת תבלינים רבים, ביניהם פלפל. בהמות המשק העיקריות הם שוורים ותאואים. גם תעשיית הדגים מספקת מקור חשוב למזון שכן היא שוכנת בקרבת ים. מחצביה העיקריים הן: נפט, בדיל, עופרת ובוקסיט. כמו כן ישנה במלזיה תעשיית טקסטיל ענפה.

כתוצאה מתוכנית החומש המאלאית הראשונה (1956 - 1960) והשנייה (1961 - 1965) הואצה הצמיחה הכלכלית באמצעות השקעות מדינה בתעשייה ובתיקון תשתיות כגון דרכים ונמלים, שהוזנחו וניזוקו במהלך תקופת החירום. בשנת 2010 התמ"ג לנפש במדינה עומד על 14,425 דולר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמחצית מתושבי מלזיה הם מלאים מוסלמים וכ-10% מקבוצה מלאית אחרת קדומה, רובם מן הגל הראשון של המאלאים. היא נקראת "בומיפותרא" שמשמעה "בני הארץ" וגם "אוראנג-אוראנג אסלי" שמשמעה "האנשים המקוריים". כרבע ממוצא סיני. ההודים והפקיסטנים מהווים כשמונה אחוזים מן האוכלוסייה. במדינות סבה וסראוואק רוב התושבים הם ממוצא סיני או משתייכים לקבוצות אתניות אחרות, שהעיקריות שבהן הן ה"אִיבַּן" וה"בֶּדָאיוּהּ" בסראוואק, ו"קָדַזָאן-דוּסוּן" בסבה, אלה בכללם נקראים "דאיאק" וגם הם מבני הגל הראשון של המאלאים. במלזיה המערבית ישנו גם מיעוט אירופאי, בעיקר ממדינות ששלטו בה בעבר (אנגליה ופורטוגל). השפה הרשמית היא מלאית והדת הרשמית היא האסלאם. כמו כן ישנן במלזיה דתות מקומיות רבות.

יחסי ישראל-מלזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-מלזיה

בין מדינת ישראל ומלזיה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2013, וזאת בשל לחצן של מדינות ערב, המונעות ממלזיה לכונן קשרים דיפלומטיים עם מדינת ישראל[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קואלה לומפור היא הבירה אך הממשל הפדרלי עבר לעיר חדשה פוטראג'איה.‏
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2013 בדו"ח 2014 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ ‏קידומת טלפון מסינגפור 020.‏
  7. ^ למלה 'פינאנג' 3 משמעויות במאלאית: א. "הצעת עבודה" , ב. "הצעת נישואין" , ג. שם של עץ דקל הנפוץ גם באי פינאנג ופרותיו נאכלים. דגל האי פינאנג כולל ציור עץ דקל זה, ששמו נזכר גם בתעודה מממלכת סריויג'איא.
  8. ^ איי.פי, מלזיה: לא מוכנים לנהל דיאלוג עם ישראל, באתר ynet‏, 5 באוגוסט 2006


מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה
ארגון הוועידה האסלאמית

מדינות חברות: אפגניסטן | אלג'יריה | צ'אד | מצרים | גינאה | אינדונזיה | איראן | ירדן | כווית | לבנון | לוב | מלזיה | מאלי | מאוריטניה | מרוקו | ניז'ר | פקיסטן | תימן | ערב הסעודית | סנגל | פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) | סודאן | סומליה | תוניסיה | טורקיה | בחריין | עומאן | קטאר | איחוד האמירויות הערביות | סיירה לאונה | בנגלדש | גבון | גמביה | גינאה ביסאו | אוגנדה | בורקינה פאסו | קמרון | קומורו | עיראק | המלדיביים | ג'יבוטי | בנין | ברוניי | ניגריה | אזרבייג'ן | אלבניה | קירגיזסטן | טג'יקיסטן | טורקמניסטן | מוזמביק | קזחסטן | אוזבקיסטן | סורינאם | טוגו | גיאנה | חוף השנהב

מדינה מושעית: סוריה

מדינות משקיפות: בוסניה והרצגובינה | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | צפון קפריסין | תאילנד | רוסיה

ארגונים בינלאומיים משקיפים: הליגה הערבית | האו"ם | המדינות הבלתי-מזדהות | ארגון אחדות אפריקה
Flag of OIC.svg
איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN)

Flag of Indonesia.svg אינדונזיהFlag of Brunei.svg ברונייFlag of the Philippines.svg הפיליפיניםFlag of Vietnam.svg וייטנאםFlag of Laos.svg לאוסFlag of Myanmar.svg מיאנמרFlag of Malaysia.svg מלזיהFlag of Singapore.svg סינגפורFlag of Cambodia.svg קמבודיהFlag of Thailand.svg תאילנד