מאורת הצפעונים
_trailer_2.jpg) | |
| בימוי |
אנטולי ליטבק  |
|---|---|
| הופק בידי |
דריל זאנוק, רוברט בסלר |
| תסריט |
Millen Brand, ארתור לורנץ, פרנק פרטוס |
| עריכה |
דורותי ספנסר |
| שחקנים ראשיים |
אוליביה דה הבילנד תמרה שאיין Victoria Horne Queenie Smith Natalie Schafer מינה גומבל Virginia Brissac June Storey Louise Lorimer הלן קרייג Angela Clarke Katherine Locke Belle Mitchell לי פטריק הווארד פרימן סלסט הולם Leif Erickson ליאו גן מרק סטיבנס Jacqueline deWit ביולה בונדי סליה לובסקי אן דוראן גלן לנגן פרנק קונרוי Mary Treen |
| מוזיקה |
אלפרד ניומן |
| צילום |
לאו טובר |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה |
פוקס המאה ה-20, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
1948 |
| משך הקרנה |
108 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מאורת הצפעונים (The snake pit) הוא סרט דרמה אמריקני מ-1948 בבימויו של אנטול ליטבק ובכיכובה של אוליביה דה הבילנד, על פי הרומן האוטוביוגרפי למחצה מאותה שנה של מרי ג'יין וורד בשם זה. הסרט מספר את סיפורה של אישה שמצאה את עצמה בבית חולים פסיכיאטרי, ואינה זוכרת איך הגיעה לשם.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וירג'יניה קנינגהאם (אוליביה דה הבילנד) היא אסירה הלוקה בסכיזופרניה לכאורה בבית החולים הממלכתי הפסיכיאטרי ג'וניפר היל. היא שומעת קולות ונראית מנותקת מהמציאות, ואף אינה מזהה את בעלה רוברט (מארק סטיבנס). הסרט עוקב אחרי הטיפול בה. ד"ר קיק מטפל בה באמצעות הלם חשמלי וצורות אחרות של טיפול, כולל היפנוזה, והסרט כולל פלאשבקים רבים. האחות דייוויס (הלן קרייג) היא האחות היחידה המתעללת באמת בבית החולים. דייוויס מקנאה בעניין של ד"ר קיק בווירג'יניה, שאותו היא רואה כמופרז. האחות דייוויס מביאה את וירג'יניה להתפרצות הגורמת לווירג'יניה לשהות יחד עם חולים אחרים בתא מרופד גדול ונטוש. טיפולו של ד"ר קיק משפר בהמשך את מצבה הנפשי של וירג'יניה, ועם הזמן היא מחלימה, ומסוגלת לעזוב את בית החולים. הסרט מתאר גם את המשטר הביורוקרטי של המוסד, את גישתו הקשה, המרוחקת וחסרת האמפתיה של צוות העובדים ואת היחסים בין חולים.
על הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבמאי אנטול ליטבק ערך שלושה חודשים של תחקיר מקיף מקדים. הוא דרש שכל השחקנים והצוות ילוו אותו למוסדות שונים ולהרצאות של פסיכיאטרים מובילים. אוליביה דה הבילנד נכנסה לעובי הקורה של התחקיר. היא התבוננה בתשומת לב בכל אחד מהטיפולים שהיו נהוגים בעת ההיא, כולל טיפולי הידרותרפיה ונזעי חשמל. היא לקחה חלק בפגישות טיפוליות ארוכות, והשתתפה בפעילויות חברתיות שונות עם המטופלים.
הסרט הוביל לשינויים במוסדות הפסיכיאטריים בארצות הברית. ב-1949 כתב הרב שטיין מ"דיילי וראייטי": "ויסקונסין היא המדינה השביעית שהנהיגה רפורמות במוסדות הפסיכיאטריים בתחומה בעקבות הסרט 'מאורת הצפעונים'".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מאורת הצפעונים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מאורת הצפעונים", באתר נטפליקס
"מאורת הצפעונים", באתר AllMovie (באנגלית)
"מאורת הצפעונים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מאורת הצפעונים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
