נזעי חשמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיפול בנזעי חשמלאנגלית: Electro-convulsive therapy,‏ ECT), הידוע גם בשם טיפול בשוק חשמלי, הוא הליך טיפולי רפואי שבו מועבר זרם חשמלי קצר לראש החולה כדי ליצור פרכוס מבוקר. הטיפול מיועד למספר אבחנות פסיכיאטריות. ההתוויות השכיחות לטיפול הן דיכאון, הפרעה דו-קוטבית ולעתים סכיזופרניה.

למרות שהטיפול נחשב לבטוח, קיימים בו סיכונים רבים ובעיקר סיכון לפגיעות בפה, בשיניים או בלשון וכן שיתוק חלקי. הסיכון למוות כתוצאה מטיפול בנזעי חשמל נחשב לנמוך ביותר; במחקר שהתבסס על מאגרי המידע של יוצאי צבא ארצות הברית בין השנים 1999 ל-2010, נמצא כי הסיכון לתמותה בטיפול הוא מזערי ועמד על מקרה מוות אחד ל-73,440 טיפולים.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר במאה ה-16 היו ניסיונות לגרום לפרכוסים טיפולים באמצעות קמפור על מנת לרפא פסיכוזה. בעת המודרנית ההיסטוריה של ECT החלה ב-1934 כאשר לדיסלס ג'. וון מדונה דיווח על טיפול מוצלח בסימפטומים סכיזופרניים על ידי פרכוסים שגורו פרמקולוגית. הרציונל להצעת הטיפול המדובר כטיפול בסכיזופרניה היו תצפיות של פסיכיאטרים שמטופלים הסובלים גם מאפילפסיה בנוסף לסכיזופרניה, מתאוששים מהתקפים פסיכוטיים לאחר התקף אפילפטי. הטיפול הראשון בחשמל התבצע ב-1938 ברומא. תוך זמן קצר הפך לטיפול מקובל לשורה ארוכה של מחלות נפש. הבעיות שנקשרו אז בטיפול היו הסבל הרב של החולים מהפרוצדורה, ושברים בעצמות בשל הפעילות המוטורית בעת הפרכוס. אך בעיות אלו נפתרו בצורה כמעט שלמה על ידי השימוש בהרדמה מלאה הפותרת את סבל החולה בעת הפרוצדורה, ושימוש במשתקי שרירים שמונע היווצרות שברים. עם זאת, ההיסטוריה הזו אחראית ליצירת תדמית ציבורית שלילית לטיפול זה. דעת הקהל פנתה כנגד הליך טיפולי זה לאחר שטיפול בנזעי חשמל תואר באופן בלתי-אוהד במספר ספרים וסרטים, בהם "קן הקוקייה", "טארניישן", "רקוויאם לחלום" ו"קסם הנעורים".

במדינות רבות, ובכללן ישראל, השימוש בנזעי חשמל ללא הרדמה הוא בלתי חוקי. נוסף על כך, חולים המועמדים לקבלת הטיפול יקבלו הסבר מפורט על הטיפול עצמו, וכן יחתמו על הסכמה מדעת לקבלת הטיפול. ישנם מצבים כמו דיכאון עמיד לתרופות, ואחרים, בהם טיפול זה נותר הטיפול היעיל ביותר שעומד לרשות הפסיכיאטריה.

התוויות לטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיכאון מז'ורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיכאון מז'ורי הוא ההתוויה הנפוצה ביותר לטיפול. טיפול בנזעי חשמל הוא הטיפול המהיר ביותר והיעיל ביותר בהפרעה זו. שוקלים טיפול בנזעי חשמל בחולים שלא הגיבו למספר ניסיונות של טיפול תרופתי, סובלים מתופעות לוואי קשות לתרופות, סובלים מתסמיני דיכאון קשים או תסמינים פסיכוטים, חולים אובדניים או מסוכנים לאחרים.

הטיפול יעיל גם בהפרעה דיכאונית קשה וגם בהפרעה דו-קוטבית. מאחר שידוע כי דיכאון בעל מאפיינים פסיכוטיים אינו מגיב טוב לטיפול תרופתי, זוהי גם התוויה חשובה לטיפול בנזעי חשמל, ובמקרים אלו פעמים רבות יוצע טיפול זה כאפשרות טיפולית ראשונה, לפני ניסיונות לטיפול תרופתי. גם דיכאון חמור יהווה פעמים רבות התוויה לשימוש בטיפול בנזעי חשמל כאפשרות טיפולית ראשונה, בעיקר דיכאון עם מאפיינים מלנכולים (פיגור פסיכומוטורי, התעוררות מוקדמת בבוקר, שינוי בתסמינים במשך היום, ירידה בתיאבון ומשקל, אגיטציה).

טיפול זה יישקל גם בחולים מבוגרים המקבלים תרופות רבות בשל מצבים רפואיים שונים, בהם יש רצון להימנע מטיפול בתרופות נוספות.

מצד שני לצורך מניעת התלקחויות דיכאוניות חוזרות, אחרי ההחלמה מהאפיזודה הדיכאונית, אפשר לנסות בתום סדרת הטיפולים בנזעי חשמל, להתחיל (אם אין קונטרה-אינדיקציה) מתן אחזקתי של תרופות דרך הפה.

אפיזודות מאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בנזעי חשמל באפיזודות מאניות יעיל לפחות כמו ליתיום בטיפול באפיזודות מאניות חריפות, אך מאחר שהליתיום כה יעיל טיפולית בטווח הקצר, וכן למניעה של אפיזודות מאניות חוזרות, השימוש בטיפול בנזעי חשמל בהתוויה זו מוגבל לרוב למקרים המעטים בהם קיימות התוויות נגד לשימוש בליתיום ובתרופות מייצבות מצב רוח אחרות.

סכיזופרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בנזעי חשמל יעיל בטיפול בתסמינים של סכיזופרניה חריפה, אך לא בסכיזופרניה כרונית. התגובה לטיפול בנזעי חשמל תהיה בעיקר בחולים עם תסמינים פסיכוטיים חיוביים משמעותיים, קטטוניה או תסמינים אפקטיבים (הקשורים למצב רוח).

התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין התוויות נגד מוחלטות לשימוש ב-ECT אלא רק מצבים השמים את החולה בסיכון מוגבר וצורך בניטור מוגבר בעת הפעולה. היריון אינו התווית נגד לטיפול, ולמעט במצבים של הריון בסיכון גבוה, אין צורך בניטור מיוחד של העובר בעת הפעולה. הנמצאים בסיכון מוגבר הם חולים עם גידולים תוך מוחיים וחולים הסובלים מסיכון מוגבר לדימום תוך מוחי מסיבות שונות.

חולים עם עבר קרוב של אירוע לבבי נמצאים גם הם בסיכון מוגבר בשל החשש שהעברת זרם חשמלי באזור הראש תגרום להפרעות קצב לבביות. סיכון זה יורד משמעותית בטווח של שבועיים לאחר האירוע הלבבי, ויורד עוד כשלושה חודשים לאחר האירוע. במצבים אלו ידרש ניטור לבבי קפדני בזמן ביצוע הטיפול, ולעתים שימוש בתרופות שונות נוספות לפני הטיפול.

הכנות לפני הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הטיפול על החולים להישאר בצום 6 שעות. טרם הטיפול, יותקן לחולים עירוי שיאפשר מתן תרופות ונוזלים לתוך הוריד. החולים מחוברים למכשיר אלקטרואנצפלוגרם (באנגלית - EEG) המודד את הפעילות החשמלית במוח באמצעות אלקטרודות שמודבקות על המצח על מנת להקליט את גלי המוח בזמן הטיפול, ולוודא שאכן הושרה פרכוס. בחלק מן המקרים החולים יחוברו למערכות ניטור כמו אק"ג המנטר בצורה דומה ל-EEG את הפעילות החשמלית של הלב. בנוסף, החולים יחוברו למד סטורציה המודד את ריכוז החמצן בדם בעת הטיפול. כל האמצעים הללו באים לוודא כי לא ייגרם לחולים נזק בזמן הטיפול, ויתאפשר טיפול בטוח ככל האפשר. כמו כן, יוכנס לפי החולים מכשיר עשוי גומי על מנת להגן על שיניהם ולשונם מנשיכה בעת הפרכוס. לפני ובעת הטיפול תורכב על פני החולה מסיכת חמצן דרכה יינתן חמצן בריכוז של 100% על מנת להבטיח חמצון בעת ההרדמה.

תרופות - ככלל משתמשים במהלך הטיפול בשתי קבוצות עיקריות של תרופות; תרופות הרדמה ומרפי שרירים. לרוב משתדלים להשתמש בהרדמה קלה ככל הניתן, המאפשרת מניעת סבל לחולים בעת הפרוצדורה, ויחד עם זאת נמנעת ככל הניתן מסיכוני הרדמה והעלאת סף הפרכוס (תופעה לה גורמים חומרי הרדמה שונים). לאחר השריית הרדמה יינתן לחולים מרפה שרירים על מנת למנוע את הסיכון לשברים במהלך הפרוצדורה. התרופה הנפוצה ביותר לשימוש למטרה זו היא סוקסיניל כולין.

הגירוי החשמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לבצע טיפול ECT יונילטרלי (בצד אחד של הראש) או בילטרלי (בשני צידי הראש). הטיפול הבילטרלי יעיל יותר, אך גם קשור בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי לטיפול, ולכן לרוב הטיפול יתחיל כיונילטרלי, והשימוש בטיפול הבילטרלי יישמר למקרים קשים שלא הגיבו היטב לטיפול היונילטרלי.

מאחר שגירוי חשמלי שניתן בצד אחד של הראש מתפזר בהדרגתיות בכל המוח, גם במקרים בהם ניתן גירוי לצד אחד, מתפשט הגירוי החשמלי בכל האזורים. קביעת עצמת הגירוי החשמלי נקבעת באופן יחידני לכל חולה, כאשר הפרוצדורות הראשונות משמשות לקביעת סף הפרכוס הספציפי לחולה עצמו, ורק לאחר שזה נקבע, ניתן יהיה לעבור לפרוצדורות טיפוליות. המטרה היא להשתמש בזרם הנמוך ביותר בו ניתן להשרות פרכוס. קיימת שונות של פי 40 בין ספי הפרכוס של חולים שונים. בנוסף, במהלך סדרת הטיפולים עצמם סף פרכוס זה יכול לעלות בחולים שונים בשיעור של בין 25-200 אחוז. באופן ממוצע סף הפרכוס גבוה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים, ואצל קשישים בהשוואה לצעירים.

סדרת הטיפולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב יינתן הטיפול פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע, וסדרת טיפול תכלול בין שישה לשנים עשר טיפולים, למרות שניתן להגיע גם לסדרות של עד 20 טיפולים. הטיפול ימשך עד שיקבע כי החולה הגיע לתגובה הקלינית המקסימלית לטיפול. לאחר סיום הטיפול, בתקווה שהושרתה הטבה קלינית, יינתן טיפול על מנת להמשיך את ההטבה, לרוב מדובר בטיפול אנטי דיכאוני תרופתי.

בשנת 2000 פרסמה קבוצת פסיכיאטרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בראשות הרולד זקהיים, המלצות מקיפות בנוגע לטיפול בנזעי חשמל‏[2].

תופעות הלוואי לטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות על מערכת העצבים המרכזית - תופעות לוואי שכיחות הקשורות ב-ECT הן כאבי ראש ובלבול זמן קצר לאחר הפרכוס, כאשר החולה מתעורר מההרדמה. לרוב תופעות אלה חולפות תוך מספר שעות.

הפרעות בזיכרון - לרוב ההפרעה בזיכרון כוללת שכחה של אירועים בפרק זמן קצר לפני הטיפול עצמו ושכחה של הטיפול עצמו אך לעתים תהיה פגיעה כללית יותר. אין עדויות המדברות על פגיעה מוחית בעקבות הטיפול, ואין מדובר באובדן זיכרונות אוטוביוגרפיים מוקדמים, אלא רק כאלה הקרובים לזמן הטיפול עצמו. מחקרים שנעשו בנושא הראו כי כמעט כל החולים חוזרים למצב הבסיסי מבחינה זו לאחר חצי שנה מסיום הטיפול, כלומר, ברוב המוחלט לא תהיה פגיעה ארוכת טווח בזיכרון או ביכולות קוגניטיביות אחרות. כ-75% מהמטופלים טוענים כי הפגיעה בזיכרון היא תופעת הלוואי החמורה ביותר של הטיפול.

תופעות לוואי אחרות - ישנם חולים המתלוננים על כאבי שרירים וגב. פעמים רבות אלו תופעות לוואי של השימוש במרפה השרירים עצמו, והכאבים לרוב מוקלים בשימוש במשככי כאבים קלים. שיעור קטן ביותר של חולים סובל מתופעות כמו בחילות והקאות, וניתן למנוע את אלה על ידי שימוש בתרופות נוגדות בחילה לפני הטיפולים הבאים.

מנגנון הפעולה‏[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות החשמלית הנורמאלית במח אינה מסונכרנת. פרכוס, או התקף פירכוסים מתרחש כאשר אחוז גדול של נוירונים יורים בו זמנית. השינויים בפוטנציאל החשמלי החוץ תאי המתרחשים בו זמנית בנוירונים שכנים מוליכים את הפעילות הפרכוסית לאורך הקורטקס וגם למבנים עמוקים יותר. בסופו של דבר המוח שקוע בפעילות נוירונאלית מסונכרנת במתח גבוה. מנגנונים תאיים עובדים כדי לשמור על הומאוסטאזיס תאי בזמן הפעילות הפרכוסית, ובסופו של דבר ההתקף נפסק.

באפילפסיה, מוטציות גנטיות שונות יכולות לערער את שיווי המשקל לכיוון פעילות פרכוסית בלתי נשלטת. ב-ECT גורמים לפרכוסים בנוירונים נורמאליים על ידי העברת זרמים דרך הגולגולת. עושים זאת בזהירות ובשליטה, בתנאים המאפשרים התקף פרכוסי בכל המח, למשך זמן קצוב.

לגולגולת יש התנגדות חשמלית גבוהה ולמח נמוכה. בגלל שרקמות הקרקפת מוליכות הרבה יותר טוב מרקמת עצם, רק כ-20% מהמטען המסופק באמת חודר למוח ומפעיל נוירונים. מכשירי ה-ECT הנמצאים היום בשימוש יכולים לשלוט בפעילות החשמלית תחת תנאים קבועים של זרם, מתח, או אנרגיה.

יצירת פירכוס כללי דו צדדי הכרחית גם עבור התועלת המופקת מ-ECT וגם עבור תופעות הלוואי. למרות שאירוע פירכוסי נראה אירוע של הכול או כלום, מסתבר שלא כל האירועים הפרכוסיים מערבים את כל רקמת המח כולל הסטרוקטורות העמוקות במח (לדוגמה, הגנגליונים הבזאליים או התלמוס). כדי להשיג השפעה טיפולית מלאה יש להפעיל גם את הנוירונים באזורים עמוקים אלו. לאחר פרכוס כללי ה-EEG יראה 60-90 שניות של דיכוי פוסט- איקטלי המאופיין בגלי דלתא ותטא עם מתח גבוה, וחזרה של ה-EEG להראות כפי שנראה לפני הפרכוס תוך כ-30 דקות. במשך סדרת טיפולי ECT, ה-EEG בדרך כלל הופך איטי יותר ועם אמפליטודה גבוהה יותר מבדרך כלל, אך כעבור חודש עד שנה מסיום הטיפול הוא יחזור למצבו הרגיל.

גישה מחקרית אחת לבדיקת מנגנון הפעולה של ECT היא לבדוק את ההשפעות הנוירופיזיולוגיות של הטיפול. מחקרים ב-PET הבודקים את זרימת הדם במח ואת תצרוכת הגלוקוז, הראו כי במהלך פרכוס עולים הן זרימת הדם במח, הן תצרוכת החמצן והגלוקוז, והן החדירות של מחסום הדם-מח (BBB). לאחר פרכוס זרימת הדם ותצרוכת הגלוקוז יורדים, בעיקר באונות הפרונטאליות. מחקרים מסוימים הראו כי הירידה במטבוליזם המוחי תואמת לתגובה הטיפולית. פרכוסים מקומיים באפילפסיה הם היפו-מטבוליים במהלך הפרכוס. ה-ECT עצמו למעשה מתנהג כנוגד פרכוס משום שלאורך הטיפול סף הפרכוס עולה, כלומר דרוש סף גבוה יותר לתחילת פרכוס.

מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי חודש–חודשיים לאחר טיפול ECT ניתן לראות ב- EEG של חולים שהגיבו טוב לטיפול עלייה בגלים איטיים בעיקר מעל הקורטקס הפרה-פרונטאלי. גירוי דו צדדי עם עצימות גבוהה מפיק את התגובה הטובה ביותר, בעוד גירוי חד צדדי עם עצימות נמוכה מפיק את התגובה החלשה ביותר. המשמעות של נתונים אלו אינה ברורה מכיוון שחודשיים לאחר ביצוע ה-ECT כבר אין יותר התאמה ל-EEG, אך ההטבה הקלינית עדיין נמשכת.

הטיפול ב-ECT משפיע על הרגולציה של המכניזם התאי של זיכרון ומצב רוח, ומעלה את סף הפרכוס.

המחקר הנוירו-כימי העוסק במנגנון הפעולה של ECT מתמקד בשינויים במוליכים עצביים, בטרנסמיטרים, ולאחרונה גם בשינויים במערכות שליחים שניוניים (second messenger). למעשה כל מערכת הנוירוטרנסמיטרים מושפעת מ-ECT. כך למשל, נצפה כי סדרת טיפולים של ECT גורמת ל-down regulation של רצפטורים אדרנרגיים, אותו שינוי רצפטורי שנצפה למעשה בכל טיפול אנטי דיכאוני. האפקט של ECT על נוירונים סרוטונרגיים אינו ברור עדיין. מחקרים שונים הראו עלייה ברצפטורים הפוסט סינפטיים, לעומת חוסר שינוי ברצפטורים לסרוטונין, או שינוי ברגולציה הפרה- סינאפטית של שחרור סרוטונין במחקרים אחרים. ECT גורם לשינויים גם במערכות נוירונים מוסקריניות, כולינרגיות ודופאמינרגיות.

התנגדויות לסוג הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים ארגונים כגון עמותת מגן לזכויות אנוש (CCHR) אשר מביעים התנגדות חריפה לשימוש בנזעי חשמל כטיפול פסיכיאטרי, בשל הסיכון לתוצאות הרסניות למערכת הזיכרון ולקוגניציה.‏[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, ninth edition.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן אבן, צעיר אושפז במצב קשה בעקבות טיפול בנזעי חשמל, הארץ, 08/02/11
  2. ^ Sackheim, H.A., J. Prudic, D.P. Devanand, M.S. Nobler, S.H. Lisanby, et al. (2000). A prospective, randomized, double-blind comparison of bilateral and right unilateral electroconvulsive therapy at different stimulus intensities, Archive of General Psychiatry 57, pp. 425-434. PMID 10807482
  3. ^ Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry
  4. ^ ראה באתר האגודה http://www.cchr.org.il/%D7%A9%D7%95%D7%A7_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%96%D7%A2_%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.