מאיר דלויה (רב)
הרב מאיר דלויה (מכונה: 'מהר"ם דלויה'; סביב ה'ש"ס, 1600 - סביב ה'ת"ם, 1680) היה דרשן, פרשן מקראי ודיין במרקש במאה השבע עשרה.
קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במרקש למשפחת דלויה שהייתה ממגורשי ספרד. לימים התמנה לדיין בבית הדין של מרקש, ככל הנראה בראשותם של הרב יהודה בן ישראל ורבי יהודה בנבנישתי.[1] עסק בפירוש המקראות, ובפירוש מדרשי חז"ל. והיה משיב ליהודי העיר על שאלותיהם במקרא.[2] שיטתו דומה לשיטת האברבנאל והאלשיך, לשאול מספר שאלות דקדוקיות ולענות עליהן במהלך אחד כולל. בפירושיו נטה ללמד זכות על אישי התנ"ך, ולא לבקר אותם.[3] האמין בתורת הגלגולים.[4] כבר בחייו, כתביו זכו לפרסום והעתקות שונות,[5] וכתביו הגיעו גם לערי צפון מרוקו, כדוגמת מקנס[6] וצפרו.[7]
נפטר במרקש סביב שנת ה'ת"ם, 1680.[1]
לרבי מאיר ארבעה בנים תלמידי חכמים: רבי יצחק שכיהן כרבה של מרקש. רבי יעקב שהיה דרשן,[8] רבי משה שהיה מורה צדק במרקש,[9] ורבי יהודה שלימים נרצח על קידוש השם.[10]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביאור על המקרא
- ביאור על מדרשי חז"ל
- דרשות
מקבץ משארית כתביו הנ"ל, נדפסו בתוך ספר 'תורת משפחת דלויה' - 'ביאורי מהר"ם דלויה' עמ' 137–261.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'מבוא ראשון - תולדות משפחת דלויה וחכמיה', נדפס בספר 'תורת משפחת דלויה' עמ' 33–47.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ראו 'קורא הדורות' (נדפס בתוך: אוסף כתבי היד הרבניים עמ' 208-211).
- ^ ראו ביאורו לפרשת מקץ, ספר תורת משפחת דלויה עמ' 172.
- ^ ראו: ספר תורת משפחת דלויה עמ' 37-8.
- ^ ראו 'ביאורי מהר"ם דלויה', דרשה 'לנפטר ביסורין' (נדפס בספר תורת משפחת דלויה עמ' 240-245).
- ^ ראו כ"י בניהו, מאיר, ירושלים, ישראל Ms. G 32.
- ^ ראו פירוש על ההושענות מאת רבי יהודה טולידאנו, מבוא א', עמ' 16, הוצאת מכון טולדיאנו. ראו גם הקדמה לספר 'מראה עיניים' לרבי אלעזר בהלול, מקנס, תע"ב.
- ^ ראו: 'קבוץ גליות' דפים ו-ז, מאת רבי ישעיה דיאבילא. (נדפס בתוך: 'מלל לאברהם').
- ^ רבי מאיר מזכיר את בנו בביאוריו לפרשת 'לך 'לך' (נדפס בספר תורת משפחת דלויה עמ' 143).
- ^ ראו: 'לשון למודים' קמו, לרבי יעקב אבן צור.
- ^ ראו: לשון למודים קמח, לרבי יעקב אבן צור.