משה אלשיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הציון שמעל מערת קבורתו של רבי משה אלשיך בבית העלמין העתיק בצפת.

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש)‏[1] (ה'רס"ז, 1507/1508 - י"ג בניסן ש"ס, 1600[2]), היה שד"ר, דרשן ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו. מאוחר יותר עבר לישיבתו של יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה (1535) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו (1536), כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשייך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שו"ת בשם 'הרב משה'.

ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון‏[3]. בהקדמה לספרו תורת משה המכיל דרשות על התורה, כותב המהר"מ אלשיך שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא.

לאחר חידוש הסמיכה על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון. ישנה מסורת לפיה סירב האר"י ללמד את ר' משה אלשייך קבלה[4].

בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן (1590) בקירוב יצא כשד"ר בשליחות אל סוריה, טורקיה ופרס.

רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמתו לספר דניאל כתב ר' משה על דרך כתיבתו את פירושיו ושם הוא מציין שפירושיו הם עיבוד של דרשות שנשא. כמו כן חבר ר' משה פירוש למסכת אבות בשם 'ירים משה', פירוש להגדה של פסח (הובא בילקוט פירושים על הגדה של פסח בשם 'מעלה בית חורין' , נדפס בשנת תקכ"ז) וכן קינות על חורבן בית המקדש ועל 'גלות השכינה'. בסוף ימיו כתב ר' משה אלשייך מאמר בשם 'חזות קשה' ובה תיאר את ראשית ירידתה של העיר צפת מגדולתה. על חיבוריו והשקפותיו של האלשיך נכתב ספרו של שמעון שלם, ר' משה אלשיך - לחקר שיטתו הפרשנית והשקפותיו בענייני מחשבה ומוסר, ירושלים תשכ"ו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

אודותיו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחד מארבעת המכונים כך: האחרים: השל"ה, האר"י ו'האור החיים'
  2. ^ לפי זאב וילנאי נפטר רבי משה בשנת שנ"ג - 1593[דרוש מקור]
  3. ^ הקדמה לספרו רב פנינים
  4. ^ ספר "שבט מוסר" כג, כא, גרסאות נוספות מופיעות בספר החזיונות למהרח"ו ירושלים תשי"ד עמ' ח', ובגרסה אחרת בספרו של ר' יוסף סמברי דברי יוסף (מהדורת י' שטובר) ירושלים תשנ"ד, עמ' 359-360.