גלגול נשמות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלגול נשמות היא אמונה עממית רווחת, בדבר חזרת נשמתו של אדם שנפטר לעולם, בתינוק שנולד (נשמה של בן אדם חוזרת להיות בן אדם ולא צמח או חיה) . חוק שימור של הנשמות: הנשמה אינה נעלמת עם המוות, או מסתלקת לאוצר הנשמות העליון, אלא מוצאת מקום בבעל חיים אחר. על פי אמונה זו גלגולו של האדם נובע בשל כך, שלא השלים את תפקידו בעולם. הגלגול יהיה בהתאם למעשיו הטובים או הרעים בגלגולים הקודמים, ובהתאם לתיקון אליו הוא נדרש לעשות. האמונה בגלגול כמו גם האמונה בעולם הנשמות והשארות הנפש, נותנת מענה בהתמודדות עם המוות.
האמונה בגלגול נשמות מאפיינת תרבויות שונות ולא קשורות כמו גם אמונות בסיסיות אחרות.
תוכן עניינים |
[עריכה] בתרבות ההודית
בתרבות ההודית נפוצה מאוד האמונה בגלגול הנשמות, הנקראת "סמסרה", והיא מעיקרי הבודהיזם וההינדואיזם. המוות נתפש בעיניהם כהחלפה של בגד הגוף האחד, בבגד גוף אחר. לדידם פועל "חוק שימור אנרגיית הנשמה". הסיבה לגלגול הנשמות היא הצורך לשוב ולתקן ליקויים מחיים קודמים במבנה האישיות של האדם לאחר שצבר קרמה. החיים נתפסים כמסע רוחני ארוך וממושך בעולם, שלא ניתן להשלים בגלגול אחד. על פי אמונה זו, הנשמה שבה ומתגלגלת כל פעם מחדש בגוף לפי רצונה, ובוחרת את המקום, הזמן וההורים שלהם תיוולד, לפי התיקון שהיא יודעת שהיא צריכה לעשות (יש לה אף את האפשרות להתחרט בחודשים הראשונים של ההריון). על פי אמונה זו ניתן להסביר מפגש עם אדם זר שנראה מוכר מאז ומעולם, או תחושה שכבר היינו בסיטואציה מסוימת, אף שאנו יודעים שלא חוינו אותה. כיום בעקבות גישה זו, ישנם טיפולים הקרויים "שיחזור גילגולים", שמנסים לרפא את האדם, בהתייחסות לטראומות ישנות ש"נצרבו" בנשמתו, באחד מגלגוליו הקודמים. המטרה העיקרית של הסמסרה היא להשתחרר ממנה ולהגיע להארה. יש לציין כי אף שזהו התאור המקובל של גלגול נשמות בתפיסה ההודית, התרבות הבודהיסטית רואה בו רק משל. כיוון שהבודיהזם איננו מקבל את הרעיון כי ישנו גרעין קבוע בעולם, ובכלל זה גם נשמה, שמחליפה גלגולים. גלגול הנשמות, בתפיסה זו הוא אשליה, שנוצרת עקב בורות. מה שמתגלגל בפועל הן הנטיות - כלומר הקארמה, לא הנפש עצמה. למרות זאת, לאדם שלא עבר הארה, קל יותר להבין את היסוד הקבוע שמובע בתפיסה המניחה קיומו של גלגול נשמות.
[עריכה] בתרבות היוונית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
אפלטון ופיתגורס האמינו בגלגול.
[עריכה] בתרבות היהודית
בדת היהודית המקובלת - בתנ"ך, תלמודים ומדרשים - אין זכר לתפיסה זאת. מאוחר יותר אנו מוצאים ביהדות דואליות בעניין זה, יש המתנגדים לה כמו רבי סעדיה גאון ויש התומכים בה, בעיקר בקבלה, בספר הזוהר ובמיוחד בכתבי האר"י, שבהם מצוי פירוט רב של תורה זו. הרמב"ם לא הזכיר את הגלגול כלל, ובנו רבי אברהם בן הרמב"ם התנגד לה בפירוש.
בספרות הקבלה ובמיוחד בכתבי האר"י, ישנו הסבר מפורט על תפקיד הגלגול ועל פירוט הנשמות שהתגלגלו. לשיטה זו רוב האנשים שנולדים בעולם הנם גלגולים של נשמות "ותיקות" ומיעוטן הם נשמות חדשות. שיטת הגלגולים נותנת מענה לבעיות של שכר ועונש, והסבר תאולוגי של אסונות המתרחשים אצל תינוקות שאינן ברי הענשה, כמו גם אסונות אצל צדיקים כמו למשל גורלם של עשרת הרוגי מלכות שהיו תלמידי חכמים גדולים שבדור. ההסבר הוא כמובן שהאסון התרחש עקב חטא בגלגול קודם. הרב עובדיה יוסף חולל סערה, כאשר עשה שימוש ברעיון הגלגול כדי לספק הסבר להתרחשותה של השואה.
גם בחסידות ישנם סיפורי גלגול לא מעטים. כך למשל נמצא סיפור בשבחי הבעש"ט, שתלמידיו שאלו אותו על תלמיד חכם גדול שנהרג על ידי גויים, "הזאת תורה וזהו שכרה?", ואמר להם הבעש"ט, שאותו אדם היה ראש הסנהדרין בתקופת זכריה הנביא, וכאשר זכריה ניבא על הפורענות, הוא היכה אותו על הלחי, ואמר לו: "עם הארץ, מי הרשה לך להתנבא?" ולאחר מעשה זה קמו ההמון והרגו את זכריה ומאז בתור עונש נגזר עליו שהתגלגל שוב ושוב וייהרג כל פעם מחדש, בגלל שגרם למותו של הנביא.
לתפיסת הקבלה הגלגול נועד להביא לתיקון הנשמה, אולם ההתנסות החווייתית היא הכוח המניע המחזיר אותנו לכאן, היא זרע השאיפה שלנו לקנות דעת. מאידך, רק השובע גורם להיעדר רצון, פירוש הדבר, שקץ למעגל גלגול הנשמות, צפוי רק כאשר הנשמה התפתחה דיה, ואין בה יותר רצון להיוולד מחדש. על פי הקבלה, שאיפתה של הנשמה היא להישאר תמיד במצב של מודעות טהורה, מבלי להיות תלויה בקיום הגופני, המצריך את מיקומה של הנשמה בתוך הגוף, הסובל מכל מגבלות הגוף, ומתנגד ללידה מחדש, וכך נתונים הנשמה והגוף במאבק מתמיד.
על פי הקבלה, ישנן סיבות מיוחדות לגלגול, הגורם הראשי והקדמוני המובא, הנו אי העיסוק בפריה ורבייה וערירות. עניין זה משמעותי ביותר להשקפה זו, כי על ידי הולדת בנים האדם משאיר חלק מנפשו בעולם הזה, ובכך ממשיך את הבריאה גם לאחר מותו. אם האדם אינו עושה זאת, עליו לרדת שוב לעולם הגשמי. במבט כולל יותר מגדיר זאת ספר הזוהר כהפרת ברית שבין האדם לקב"ה, המחייבת את האדם למאמץ מקסימלי בגילוי השכינה, כך אומר הסבא דמשפטים לרשב"י: "הקב"ה אינו מוותר לו, אלא חוזר ומורידו לעולם, כדי שיעמיד צאצאים" ()
על פי הזוהר, מצוות הייבום, קשורה לגלגול, כיון שהאח שנותר ללא בנים, מיעט את הצלם, ולא הותיר שריד מנשמתו בעולם, לפיכך על אחיו להשלים אותו. זו גם הסיבה לחומרת עונשו של אונן שה' ממיתו, כי אינו רוצה "לתת זרע לאחיו", כפי שמספרת התורה בבראשית: "ויאמר יהודה לאונן, בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך: וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו וירע בעיני יהיה אשר עשה וימת גם אתו" () יש לציין שלפיכך הקפידו החכמים שלא לעשות ייבום, אלא אם כן כוונת המייבם טהורה לחלוטין, לשם שמים ולשם אחיו, ואז תוכל להתעבר בילוד נשמת האב.
[עריכה] בתרבות הדרוזית
הדרוזים מאמינים בגלגול נשמות, לצד האמונה בגורל קבוע מראש. האמונה בגלגול נשמות היא אחד העקרונות הבסיסיים בדת הדרוזית, וחשיבותה בכך שהיא משפיעה בצורה ניכרת על אורח חייהם והשקפת עולמם של הדרוזים. לדידם אדם דרוזי מתגלגל מיד לאחר מותו בנשמת ילד דרוזי שנולד, ואף לעתים זוכר חלק מחייו הקודמים. אמונתם העזה בגלגול מהוה בין היתר נחמה לצער על אובדן החיים. הדרוזים גם מאמינים כי ביום הדין האדם יתן דין וחשבון בפני בורא עולם אודות כל הגלגולים של חייו.
[עריכה] במדע
הזרם המרכזי במדע מתנגד לרעיון של גלגול נשמות, כמו גם לקיומה של נשמה על טבעית ורואה בה דוגמה טובה לפסאודו-מדע. עם זאת, ישנם דיווחים אנקדוטליים בנוגע לזכרונות של חיים קודמים, בדרך כלל על ידי היפנוזה.
אוסף הדיווחים המפורט ביותר בנוגע לגלגול נשמות פורסם על ידי ד"ר איאן סטיבנסון, אשר הקדיש 40 שנה לחקר ילדים אשר דיברו על נושאים ומושגים, שלכאורה לא אמור להיות להם ידע לגביהם. סטיבנסון נקט בשיטות מדעיות של ראיון ותצפית ותיעד את דברי הילדים. לאחר מכן זיהה מי המנוח אשר הילד התייחס אליו בדבריו וניסה לאמת את הדברים באמצעות עובדות מחייו של המנוח. כמו כן ניסה סטיבנסון למצוא התאמה בין כתמי לידה ומומים מלידה אצל הילדים הנחקרים ובין פציעות וצלקות אצל הנפטרים כפי שתועדו במסמכים רפואיים שונים. בדיקת התאמה זו גילתה לעתים כי למנוח הייתה פציעה כלשהי באזור שבו יש לילד כתם לידה או מום מולד כלשהו. לדוגמה: סימן על החזה והגב של הילד תאם באופן מדויק למקום פגיעתו של כדור אקדח באדם שנורה למוות. סטיבנסון מאמין כי שיטות הבדיקה המחמירות שלו מאפשרות הסבר של גלגול נשמות לזכרונות המדווחים על ידי הילדים. עם זאת יש לציין, כי סטיבנסון ביצע את המחקר בחברות אשר המושג של גלגול נשמות רווח אצלן ומקובל.
התופעה הנפוצה ביותר בהקשר זה היא ילדים שמספרים באופן ספונטני על מה שנראה כזכרונות מחיים קודמים, תופעה אשר דווחה גם בתרבויות שאינן מחזיקות באמונה בגלגול נשמות. כאשר חקרו סטיבנסון ועמיתיו את הדיווחים הם זיהו כי הדיווחים תאמו מאורעות שקרו בחייהם של אנשים אשר נפטרו מספר שנים לפני הולדתו של הילד המדווח.
ד"ר מייקל ניוטון - בעל דוקטורט בפסיכולוגיה, מהפנט מוסמך וחבר באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה - הוא חוקר ידוע נוסף בתחום. באמצעות פיתוח טכניקת רגרסיה משלו, גילה ניוטון שהוא יכול להעביר את מטופליו אל מעבר להתנסויותיהם בגלגולים קודמים ולעקוב אחר חייה רבי המשמעות של הנשמה בין הגלגולים. בספריו "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות" מובאים מקרים של מטופלים רבים שהועברו למצב של תודעת-על בה היו שקועים בהיפנוזה עמוקה ותיארו באופן מפורט מה קרה להם בין גלגוליהם עלי אדמות.
חוקר ידוע אחר בתחום הוא ד"ר בריאן וייס, ראש המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח הר סיני במיאמי, פלורידה, אשר קודם לכן שימש כפרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג. וייס, מומחה להיפנוזה, פרסם ב-1988 את ספרו "Many Masters, Many Lives", שתורגם לעברית בשם: "שורשים ושיעורים בזמן". הספר נכתב מנקודת ראותו של וייס כפסיכיאטר בכיר, שגילה את תרפיית שחזור הגלגולים, תוך טיפול בחרדותיה ובפחדיה של מטופלת צעירה, סכיזופרנית, אותה הוא מכנה קתרין, אשר חזרה במהלך הטיפול ההיפנוטי למה שנראה כגלגול קודם. האפקט הטיפולי של שחזור הגלגולים שלה הניב תוצאות משמעותיות ומידיות. תוך כדי התהליך שעברה קתרין עבר גם וייס מהפך תפיסתי, זאת בעיקר משום שבמהלך הטיפול סיפרה קתרין לוייס, באמצעות מה שכינתה "מדריך רוחני", פרטים על ילדו שנפטר ועל הגורמים לפטירתו - פרטים שלא היו ידועים בבית החולים שבו עבד. כמו כן, סיפקה לו פרטים על אביו המנוח, כולל שמו היהודי, שאף הוא היה מידע חסוי. ניתוח הנושא הורחב בספריו המאוחרים יותר: "ריפוי בנבכי הזמן", "רק האהבה היא ממשית" ועוד. בתחילה חשש וייס לפרסם את מחקריו, כדי שלא ייעשה ללעג ולקלס בקרב הקהילה המדעית, אך לאחר שאזר עוז ופרסמם, זכה לתגובות נרעשות.
בעקבות וייס התפתחה שיטת תרפיית הגלגולים ואחדים מהמטפלים אף פיתחו את האפשרות להעבירה לא רק באמצעות היפנוזה, אלא גם על ידי דמיון מודרך והרפיה עמוקה.
מתנגדי קיום הנשמה טוענים כנגד הרגרסיה ההיפנוטית (ההליך הנפוץ ביותר להעלאת זכרונות עבר) טענות דומות שמועלות בעד אי קבילות הוכחות משפטיות (למשל, משפטי אונס שהודחקו) על אירועים שאין העד זוכר בהכרה מלאה. טענות אלו בדרך כלל מתחלקות ל-2 סוגים:
- "עצה היפנוטית" שנותן המטפל למטופל, בעודו מדריך את רצפי האסוציאציות של דמיונו לכיוון ידוע מראש.
- "השתלת זכרונות" - בדומה להדגרת חלומות, מחשבה בלתי פוסקת על הטיפול, תוצאותיו והשלכותיו על חיי המטופל מדגירה מסרים תת-הכרתיים במוחו שבאים לידי ביטוי בעת התממשקות המטפל עם חלקים בתת ההכרה (אוטוסוגסטיה).
[עריכה] לקריאה נוספת
- שער הגלגולים - כתבי האר"י
- ד"ר מייקל ניוטון - "מסע הנשמות"
- ד"ר מייקל ניוטון - "גורלן של נשמות"
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כל מה שרצית לדעת על גלגול נשמות, מתוך אתר "קבלה לעם"
