מארק טובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מארק טובי
Mark Tobey
לידה 11 בדצמבר 1890
Centerville, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באפריל 1976 (בגיל 85)
בזל, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Friedhof am Hörnli עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם מופשט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארק ג'ורג' טובי (11 בדצמבר 189024 באפריל 1976) היה צייר אמריקאי. יצירותיו בהשראת הקליגרפיה האסיאתית, מאופיינות בצפיפות ודומות לאקספרסיוניזם מופשט,[1][2] אם כי המניעים הפילוסופיים לעבודותיו שונים מרוב ציירי האקספרסיוניזם המופשט. יצירותיו זכו להכרה רחבה ברחבי ארצות הברית ואירופה. טובי היה ממייסדי האסכולה הצפון-מערבית (Northwest School) יחד עם גאי אנדרסון, קנת' קלהאן, מוריס גרייבס ויליאם קאמינג והייתה לו השפעה חזקה על האחרים. כחבר ומנטור, טובי חלק עמם את התעניינותם בפילוסופיה ובדתות המזרח. בדומה לאחרים באסכולה זו, טובי היה אוטודידקט, הוא השלים לימודים מוקדמים במכון לאמנות בשיקגו. בשנת 1921 ייסד טובי את המחלקה לאמנות בבית ספר קורניש בסיאטל, וושינגטון.[3]

טובי הרבה לטייל בעולם, מבין המקומות בהן ביקר אפשר למנות את מקסיקו, אירופה, ישראל, טורקיה, לבנון, סין ויפן. לאחר שהצטרף לדת הבהאית, היא הפכה לחלק משמעותי בחייו. טובי נולד בסנטרוויל, ויסקונסין, והתגורר רוב ימיו באזור סיאטל, וושינגטון לפני שעבר לעיר בזל בשווייץ בתחילת שנות השישים יחד עם בן לווייתו, פאר האלסטן; טובי מת שם בשנת 1976.

מארק טובי בשנת 1964

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובי מוכר בעיקר בזכות הסגנון המאוחר שלו "כתיבה לבנה", כאשר שכבות של משיכות מכחול קליגרפיות לבנות או בהירות נצבעו על שדה מופשט בעל צבע מעומעם, המורכב עצמו ממשיכות מכחול קטנות, שזורות זו בזו. משיטה זו, התפתח סגנון הציור "קומפוזיציה ללא גבולות" (פרקטיקה בתנועת ציור פעולה) שהתפרסם בעיקר בזכות ג'קסון פולוק וציירים מאוחרים יותר.[4]

כשחשף את עבודותיו בסגנון כתיבה לבנה בגלריית וילארד, בה הציגו באו תקופה רבים מהאקספרסיוניסטים המופשטים לעתיד, טובי לא רצה לבלבל אנשים כיוון שהבסיס שלו היה בסיאטל והיו לו קשרים חזקים לאמנות האסיאתית. וילארד שכר את סידני ג'ניס (שבהמשך פתח ב 1948 גלריה משלו בניו יורק, ומשך איתו את האקספרסיוניסטים המופשטים ג'קסון פולק, וילם דה קונינג, רוברט מאתרוול ופיליפ גוסטון). ג'ניס נשכר כדי לכתוב מאמר אודות העבודות של טובי בווילארד ולהבהיר את העמדה של טובי. המאמר הכיר הן בנטייה של טובי כלפי אסיה וביצע הבחנה חשובה בין סגנון הכתיבה הלבנה לטכניקת הכתיבה האוטומטית של הסוריאליסטים שעורר השראה רבה אצל האקספרסיוניסטים המופשטים האמריקאים.[5]

ג'ניס טען כי סגנונו של טובי "מתנגש עם האיטראציות האחרונות של המודרניזם", זאת מכיוון "שכתיבה לבנה של טובי נחקר ומבוקר יותר בהיותו תוצאה של חשיבה ממושכת".[5] בהקשר זה, ציורו של טובי Threading Light (1942), שהוצג בגלריית ווילארד ב 1944, הושווה "לערפל הלילה" של פולוק מ 1945 ולציור של אנדרה מאסון מ 1924 "ציור אוטומטי", המהווה דוגמה ליצירה שהושפעה ישירות מהכתיבה האוטומטית הסוריאליסטית.[5]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טובי, בכיר ה'ציירים המיסטיים', השפיע על גרייבס.[6] טובי למד פסנתר ותורת המוזיקה אצל ג'ון קייג', ובהמשך טובי השפיע על קייג'.[7][8][9]

אליזבת ביילי וויליס הציגה לג'קסון פולוק את הציור Bars and Flails[10] של טובי בשנת 1944. פולוק בחן את הציור מקרוב ולאחר מכן צייר "עמודים כחולים", ציור שעשה היסטוריה כאשר, בשנת 1973, ממשלת אוסטרליה רכשה אותו תמורת 2 מיליון דולר. ביוגרף של פולוק כתב: "רשת צפופה של משיכות לבנות, אלגנטיות כמו הקליגרפיה המזרחית", הרשימה את פולוק עד כדי כך שבמכתב ללואי באנץ' תיאר את טובי, אמן מהחוף המערבי, כ"חריג" מהכלל לפיו ניו יורק הייתה מקום היחיד באמריקה שבו הציור (במובן האמיתי) יכול למצוא את מקומו."[11] פולוק הלך לכל התערוכות של טובי בגלריית ווילארד, בה הוא הציג בדים קטנים עד בינוניים, בגודל של כ-840 מ"מ על 1,140 מ"מ. לאחר שפולוק צפה בהם, הוא חזר הביתה והעצים אותם עד כדי גודל של 2.7 על 3.7 מטר, שופך צבע על הבד במקום למרוח אותו בעזרת מכחול. פולוק מעולם לא היה מודאג מאור מפוזר, אך הוא התעניין מאוד ברעיון של טובי לכסות את כל הקנבס בסימנים עד לקצוות שלו, דבר שלא נעשה בעבר באמנות האמריקאית.[12]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק טובי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Metropolitan Museum of Art
  2. ^ bio
  3. ^ Cornish, Nellie C. "Miss Aunt Nellie: The Autobiography of Nellie C. Cornish". Seattle, University of Washington, 1964, p. 134-35
  4. ^ "Review: "Mine are the Orient, the Occident, science, religion, cities, space, and writing a picture."". One Country. 9 (4). בינואר–במרץ 1998. נבדק ב-8 ביולי 2007. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 Balken, Debra Bricker (2017). Mark Tobey: Threading Light. New York: Skira Rizzoli Publications. pp. 17–24, 207. ISBN 978-0-8478-5904-7. LCCN 2016961412.
  6. ^ Malone & Etulain 1989, p. 190.
  7. ^ Pearlman 2012, p. 38.
  8. ^ Cage & Retallack 2011, p. 195.
  9. ^ Nicholls 2002, p. 125.
  10. ^ "The Collection". Seattle Art Museum. אורכב מ-המקור ב-2014-03-01. נבדק ב-2013-05-11.
  11. ^ Long, Priscilla (17 ביולי 2002). "Mark Tobey paints the first of his influential white-writing style paintings in November or December 1935". Essay 3894. The Free Online Encyclopedia of Washington State History. נבדק ב-30 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Pickles, Wendy. "Iridescent Light: The Emergence of Northwest - Art Delores Tarzan Ament, Mary Randlett (University of Washington/MONA)". The Review of Arts, Literature, Philosophy and the Humanities. ralphmag.org. נבדק ב-8 ביולי 2007. {{cite journal}}: (עזרה)