מגדל הדנובה
 | |
 | |
| מגדל הדנובה מואר בלילה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מגדל תצפית, מגדל תקשורת, מסעדת מסתובבת, קניין תרבותי  |
| על שם | נהר הדנובה |
| כתובת |
Donauturmstraße, 1210 Wien |
| מיקום | וינה |
| מדינה |
 אוסטריה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1964 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1964 |
| אדריכל |
האנס לינטל, רוברט קרפפנבאואר |
| מידות | |
| גובה |
252 מ' |
| קואורדינטות | 48°14′25″N 16°24′36″E / 48.24023°N 16.41003°E |
|
www | |
|
(למפת וינה רגילה)   מגדל הדנובה  | |
  | |
הדונאטורם (בגרמנית: Donauturm) או מגדל הדנובה או מגדל דונאו הוא מגדל בווינה, המבנה הגבוה ביותר באוסטריה. המגדל, המתנשא לגובה של 252 מטרים,[1] הוא המגדל ה-68 בגובהו בעולם. הוא נפתח באפריל 1964, המגדל ממוקם ליד הגדה הצפונית של נהר הדנובה במחוז דונאושטאדט.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדונאטורם נבנה במהלך השנים 1962–1964, כפי שתוכנן על ידי האדריכל האנס לינטל, לקראת תערוכת הגננות הבינלאומית של וינה 1964. המגדל נישא לרום של 252 מטרים. הנחת אבן הפינה התקיימה ב-12 באוקטובר 1962. לאחר כ-18 חודשי בנייה, תחת פיקוחו של אברהרד פודיש, המגדל נפתח רשמית ב-16 באפריל 1964 על ידי נשיא אוסטריה אדולף שרף.
מאז, הוא הפך לחלק מקו הרקיע של וינה ולנקודת תצפית פופולרית ואטרקציה תיירותית. הוא ממוקם באמצע דונאופארק, אשר נבנה כדי לארח את יריד הגננות ברובע ה-22 של וינה, דונאושטאדט, ליד הגדה הצפונית של הדנובה.
מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעליות מהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי מעליות מהירות מסיעות נוסעים לרציף הצפייה של המגדל בגובה 150 מטרים. לכל מעלית, הנושאת עד 14 נוסעים, לוקחות רק 35 שניות להגיע לרציף התצפית. ברוחות חזקות, המעליות נוסעות בחצי מהירות בלבד, כי תנודות אפשריות של המגדל עלולות לגרום לתנועה מסוכנת של כבל המעלית. בעלייה של 779 מדרגות (775 מדרגות לפי האדריכל האנס לינטל), ניתן להגיע לרציף גם ברגל. עם זאת, המדרגות נגישות בדרך כלל רק במהלך ריצת דונאטורם השנתית, או במקרה חירום.
אנטנות ומשדר רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צריח הדונאטורם נושא אנטנות של רשתות טלפון סלולרי, תחנות רדיו VHF פרטיות ועוד מספר שירותי תקשורת רדיו. למרות הדמיון שלו למגדלי טלוויזיה במקומות אחרים, הוא לא שימש לשידורי טלוויזיה. מַשְׁדֵּר הטלוויזיה העיקרי של אזור וינה ממוקם על גבעת קאלנברג.
מסעדות מסתובבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על המגדל פעילות שתי מסעדות מסתובבות (בגובה של 161.2 מטר ו-169.4 מטר). המסעדות מסתובבות סביב צירן ועוצרות בכל פעם לחמישים שניות, כדי לאפשר למבקרים להשקיף על הנוף ולתצפת על חלקי הבירה האוסטרית ונהר הדנובה שמתחת. לוקח לפלטפורמה 26, 39 או 52 דקות כדי להשלים סיבוב מלא. המסעדות היו במקור זהות במידה רבה אך לימים השתנו, בחלק העליון המסעדה בעלת אופי יוקרתי לעומת המסעדה התחתונה, אשר הפכה לבית קפה.
תאונת כדור פורח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-6 ביוני 1968 נערכה ועידה של קרן הצדקה השווייצרית "Pro Juventute" באי הדנובה, במהלכה שוגרו ארבעה כדורים פורחים מאחו בדונאוטורם. בעוד ששלושה מהם ריחפו על פני המגדל, הרביעי נע לכיוון המגדל. הוא התנגש בו ונתלה על רשתות הביטחון, בגובה של 150 מ'. רשת הבלון נקרעה והמעטפת שלו השתחררה. שאריות הרשת והסל נפלו ארצה. מטיס הבלון האמריקני פרנסיס שילדס מת, יחד עם שני נוסעים אוסטרים: גונטראם פאמר, פקיד בכיר בהנהלת הדואר והטלגרף האוסטרית, ודיטר קספר, עיתונאי מסוכנות העיתונות האוסטרית.
צילומי התקרית הופיעו בסרט "ימי זעם" (1979), בבימויו של פרד ורשופסקי ובהנחיית וינסנט פרייס.[2]
מחלוקת בוויקיפדיה הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדונאטורם חולק כמה מאפיינים ארכיטקטוניים עם מגדל הטלוויזיה בשטוטגרט (אנ'), אך מעולם לא תוכנן למטרות שידור טלוויזיה. בוויקיפדיה הגרמנית התקיים דיון ארוך בן 600,000 תווים על הכותרת והקטגוריות המתאימות, שכן כמה מחברים, רבים מהם אוסטרים, התייחסו לדונאטורם כמגדל תצפית בלבד.[3] מחלוקת סוקרה על ידי דר שפיגל, אחד העיתונים הגדולים באירופה.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וינר ריזנראד – גלגל ענק בווינה
- מגדל הטלוויזיה של ברלין – מגדל דומה בברלין, גרמניה
- רשימת המגדלים הגבוהים בעולם
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מגדל הדנובה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אי הדנובה ופארק הדנובה – טבע ירוק, מים ו-7 אטרקציות מומלצות, באתר אוסטריה למטיילים, 6 בנובמבר 2018
- ^ "Watch Days of Fury (1979) on the Internet Archive". 1979.
- ^ 1 2 Spiegel 19.04.2010, INTERNET, Im Innern des Weltwissens, Mathieu von Rohr