טלפון סלולרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התפתחות דגמי הטלפונים הסלולרים עם הזמן
אחוז המשתמשים בעולם בטלפון סלולרי, 2006
כמות המשתמשים בעולם בטלפון סלולרי, לפי מדינות, בין השנים 1980-2009
טלפון סלולרי שמציג מפה של אזור, לרוב יהיה מצורף למפה זיהוי של מיקום המשתמש באמצעות GPS
טלפון חכם מסוג אייפון 4 של חברת אפל

טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (למעשה מכשיר רדיו דו כיווני המסוגל לשדר ולקלוט בו-זמנית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית, המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב, ומיתוג אוטומטי של הטלפון לתחנת בסיס, באופן שהתקשורת תמשיך להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ב-1931 תיאר הסופר אריך קסטנר טלפון נייד בספרו שלושים וחמישה במאי. ב-1954 חזה גם רוברט היינלין בספר "המפלצת מהכוכבים" כי הטכנולוגיה תתפתח לכדי טלפון נייד לחלוטין.

טכנולוגיה המאפשרת שיחות טלפון אלחוטיות באמצעי תשדורת אלחוטית דו-כיוונית הייתה ידועה כבר בשנות הארבעים. ביוני 1946 הציגה חברת AT&T, אז קונגלומרט התקשורת הגדול בארצות הברית, באמצעות מעבדות המחקר שלה "סאותווסטרן בל", את הטלפון הראשון שמופעל מכלי רכב ללא צורך בקו תקשורת נייח. זה קרה בסנט לואיס, מיזורי, וההמצאה החדשה הייתה גדולה, כבדת משקל ורבת הפרעות. להבדיל מהטכנולוגיה הסלולרית, הטלפון הנייד הוותיק, היה מוגבל בקיבולת שלו (מספר משתמשים מועט מתאפשר בכל רגע נתון) וטווח הכיסוי היה מוגבל לאזור מסוים.

למרות המהפכנות מאחורי ההמצאה, אימוץ השימוש בטלפונים ברכב היה תהליך איטי. באמצע שנות השבעים, 30 שנה אחרי הפיתוח הראשון של הטלפון הנייד (הלא סלולרי), הותקנו בסך הכל 45 אלף מכשירים ברחבי ארצות הברית, ורשימת ההמתנה כללה 20 אלף נוספים. קצב התקנת התחנות לא עמד בביקוש, ולרשות הצרכן פעלו כ-30 תחנות בסיס [דרוש מקור]. כתוצאה מכך, בשעות השיא נוצר עומס ברשת שלא אפשר תקשורת. דומה היה שהפלא גדל אך נשאר יקר ולא ממש יעיל.

בשנת 1973 ביצע מרטין קופר, הנחשב לממציא טכנולוגיית הסלולר, את השיחה הסלולרית הראשונה בעולם, בשדרה השישית בלב מנהטן, לעיניהם המשתאות של העוברים והשבים. אז היה לטלפון הסלולרי יישום אחד בלבד - ביצוע שיחות (יוצאות או נכנסות). המכשירים הסלולריים הראשונים היו כבדים ומגושמים ונועדו לשימוש של העשירון העליון של האוכלוסייה. באמצע שנות התשעים הם החלו כבר לחדור לשכבות אוכלוסייה רבות, וכיום הם נמצאים בשימוש של רוב האוכלוסייה. התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי גרמו לאחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת. הם הביאו לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר במישור החברתי, אשר באמצעותם תיתכן אינטראקציה רחבת היקף במגוון אפשרויות - טלפוניה, מסרונים (SMS), גלישה באינטרנט, התורמות תרומה מכרעת להפיכת העולם כולו לכפר גלובלי. במדינות העולם השלישי, שבהם אחוז החדירה של הקוים הנייחים היה נמוך יחסית בשל הצורך בתשתית נרחבת, אומץ הטלפון הסלולרי בחום ואפשר קיום רשתות תקשורת גם במקומות נידחים.

בשנת 2001 הופצו לראשונה טלפונים סלולריים בטכנולוגיית הדור השלישי (3G). החל מאמצע עשור זה, גם הפכו הטלפונים החכמים, המשלבים יכולות של טלפון סלולרי עם יכולות מתקדמות של מחשב כף יד, ליותר ויותר נפוצים.

נכון ל-2013, הגדולה ביצרני הטלפונים הסלולריים בעולם היא סמסונג ואחריה היו אפל, סוני, LG ו-HTC.

שירותי הטלפון הסלולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירות הבסיסי והעיקרי של הטלפון הסלולרי, זה המלווה אותו מראשית דרכו, הוא קיום שיחות טלפון ללא צורך בחיבור קווי - דבר המאפשר למשתמש ניידות וגמישות בשימוש. אל שירות זה נוספו במהלך השנים שירותים נוספים, מהם המשתמשים ברשת התקשורת הסלולרית, ומהם מקומיים במכשיר הטלפון. מגוון השירותים משתנה ממכשיר למכשיר, בהתאם לדור המכשיר, ובהתאם לייחוד שלו. שירותים שעשויים להיות כלולים:

  • ספר טלפונים
  • שירותי הודעות:
    • העברת מסרונים (SMS) - הודעות טקסט קצרות, בין טלפונים סלולריים.
    • העברת מסרוני מולטימדיה (MMS) - קובצי תמונה, קול והודעות טקסט ארוכות בין טלפונים סלולריים.
  • שירותים מבוססי מיקום:
    • יישומי ניווט - הדרכה גראפית ו/או קולית להגעה ליעדי נסיעה באמצעות מקלט GPS מובנה במכשיר, או באמצעות טריאנגולציה מתחנות בסיס הקולטות את הטלפון.
    • חיוג למוקד או לתחנה הקרובה של המשטרה, וכוחות הצלה נוספים, כמו גם לבתי העסק הקרובים, העונים לקטגוריה מסוימת
  • שירותי מולטימדיה:
  • טלפון חכם (שרותי נתונים ומחשוב):

טלפון סלולרי וקרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי

ההשפעות הבריאותיות של קרינת טלפון סלולרי נחקרות בעולם, מתוך חשש שקרבה לקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת במרחק קצר מהמוח האנושי עלולה לגרום לשינויים לרקמה ולבסוף לגרום לסרטן ולתופעות לוואי אחרות. עד עתה, נמצאות ראיות לכאן ולכאן. שלא במישור המדעי, קיימים משתמשי טלפון סלולרי אשר טוענים כי המכשיר גורם לחימום/עקצוץ באזור הסמוך לאוזן ובאצבעות האוחזות במכשיר, וייתכן וזו הסיבה לחוסר הסבלנות שנוצרת אצל חלקם במהלך השיחה.

בשל העובדה כי הנושא לא מוצה עד תומו במחקר, ננקטים מקדמי ביטחון באשר לרמת הקרינה של המכשירים ומיקומי התקנת אנטנות סלולריות. יש לציין כי הקרינה מהטלפון הסלולרי, עקב מרחקה הזעיר מרקמות המשתמש, משמעותית הרבה יותר מהקרינה של האנטנות, הנמצאות בדרך כלל במרחק של עשרות מטרים מכל אדם בסביבה (עוצמת הקרינה יורדת עם שטח הכדור כלומר ריבוע המרחק מהמקור).

משרד הבריאות קובע כי עדיין לא ברור האם השימוש בטכנולוגיה סלולרית קשור לסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים, אולם ממליץ על פי עקרון הזהירות המונעת, להמעיט בשימוש בטלפונים סלולריים ולהרחיקם מהגוף‏[1][2].

במאי 2011 הוסיף ארגון הבריאות העולמי את השימוש בטלפון סלולרי לקבוצת גורמים אפשריים למחלת הסרטן[3]. יש לציין שהימצאות בקבוצה זו מעידה על חומרים וגורמים שלגביהם יש ממצאים ברמת ודאות נמוכה לגבי היותם מסרטנים. במחקר מקיף אחר, שנערך בדנמרק, לא נמצא קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח‏[4].

תקשורת סלולרית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקשורת סלולרית בישראל

השם המופיע בחוקי מדינת ישראל לטלפון הסלולרי הוא רט"ן – רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה בו שימוש מחוץ לחקיקה ולרגולציה של משרד התקשורת. בישראל היה נפוץ הכינוי פלאפון כשם גנרי לכל מכשיר טלפון סלולרי. כינוי זה נוצר כתוצאה מהיטמעותו המוצלחת בציבור של המותג של חברת פלאפון תקשורת, שהייתה הראשונה ששווקה מכשיר סלולרי בישראל, אך עם הזמן נכנסו לשימוש גם השמות: "נייד" או "סלולרי".

בישראל הייתה פלאפון החברה הראשונה שהציעה את השירות כבר ב-1986, סלקום החלה לפעול ב-1994, ופרטנר תקשורת (הידועה במותג "אורנג'") ב-1998. חברת מירס החדשה הפכה להיות החברה הסלולרית הרביעית, לאחר שזכתה במכרז בשנת 2011. החברה הסלולרית החמישית הייתה חברת גולן טלקום. בישראל של היום מספר המנויים של חברות הסלולר הוא כפול ממספר המנויים של טלפון קווי. ב-2001 היו 4 מליון לקוחות סלולריים, מול 2.5 מליון לקוחות טלפון קווי.

על פי מריל לינץ', חברת הסלולר הגדולה בישראל היא סלקום, אחריה בהפרש קטן פרטנר. לפי עיתון גלובס[דרוש מקור], לפלאפון יש את מספר מנויי הדור השלישי הגדול ביותר, מעל למיליון, לפרטנר יש 900 אלף, ולסלקום יש 750 אלף לקוחות בדור השלישי. בישראל יש כ-3 מליון לקוחות דור שלישי (לא כולל החברות החדשות).

בעבר נמכרו רוב המכשירים הסלולריים על ידי חברות התקשורת הסלולרית ומיעוטם, במחירים נמוכים בהרבה, נמכרו בחנויות אלקטרוניקה קטנות. בשנים האחרונות, עקב פערי המחירים הגדולים בין חברות התקשורת לבין הספקים הפרטיים, נמכרים הרבה יותר מכשירים בחנויות וגם ברשתות החשמל והאלקטרוניקה הגדולות‏[5].

הרפורמה ביבוא לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 2012 נכנס לתוקף צו שיזם שר התקשורת משה כחלון ואושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, שמעניק פטור ליבואנים מקבלת רישיון סחר ואישור סוג, עבור יבוא וסחר בסמארטפונים ומכשירים סלולריים. הצו מקל על היבוא ומאפשר לייבא כל מכשיר מקורי וחדש, שקיבל אישור תקינה של הדירקטיבה האירופית Directive1999/5/EC או אישור של הנציבות הפדרלית לתקשורת בארצות הברית, והוא נושא סימון המעיד על העמידה בדרישות. כתוצאה, יגדל מגוון המכשירים שניתן לייבא לישראל. הרציונל מאחורי הרפורמה הוא הסרת חסמי כניסה לשוק הפוגעים בתחרות החופשית ובצרכנים‏[6].

השפעות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהג שדעתו מוסחת על ידי טלפון סלולרי

בשנות ה-2000 החלו להתפרסם מחקרים שבוחנים את ההשפעות החברתיות שנובעות מהשימוש הגובר והמתרחב בטלפון הסלולרי. מחקר אוסטרלי בשנת 2007 מצא כי הניידים מטשטשים את הגבולות שבין הבית לבין העבודה, משפרים את רמת הסינכרון בין משימות ופעולות חברתיות, ומסייעים לשמירת קשר בין בני אדם הרחוקים זה מזה‏[7].

היבט אחר בשימוש במכשיר סלולרי היא הקלות היחסית שבה ניתן לעקוב אחרי השיחות היוצאות והנכנסות, המאפשרת לממשלות ולסוכנויות ביון לחדור לפרטיות המשתמשים, להאזין ולהקליט שיחות, ולאתר את מיקומם של המשוחחים במכשיר.

בנוסף ישנה תופעה המוכרת בשם נומופוביה, אשר מתארת אנשים החוששים במידה מופרזת מניתוק הקשר עם הטלפון הנייד כתוצאה משכחה, אובדן, סוללה ריקה, תקלה וכיוצא בזאת.

בשנת 2007 הבמאי ההולנדי סיירוס פריש צילם סרט קולנוע עלילתי באמצעות טלפון סלולרי בלבד. הסרט אף הוצג בפסטיבלים בינלאומיים לקולנוע.

שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה יכול להסיח את דעת הנהג, לגרום לנהיגה לא בטוחה, ואף להוביל לתאונות דרכים קטלניות‏[8]. בישראל העונש על שימוש בסלולרי בזמן נהיגה יכול להגיע ל-1000 ש"ח וארבע נקודות רישוי‏[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.gov.il/FirstGov/NewsArchives/News_CellularRadiation.htm
  2. ^ משרד הבריאות - בריאות הציבור - מידע לציבור: טלפונים סלולרים - טלפונים סלולרים-מידע לציבור
  3. ^ איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: סלולרי עלול לגרום לסרטן, באתר ynet‏, 31 במאי 2011
  4. ^ דן אבן, המחקר המקיף ביותר עד כה: אין קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
  5. ^ רותי לוי, הרשתות משתלטות על שוק המכשירים - כך תמצאו את הסלולרי הזול ביותר, דה מרקר, 31 ביולי 2012
  6. ^ אילן גטניו, מהפכת הסלולר: אושרה רפורמת הסמארטפונים, ישראל היום, 30 ביולי 2012
  7. ^ "Families without Borders: Mobile Phones, Connectedness and Work-Home Divisions" שנכתב על ידי Judy Wajcman, Michael Bittman and Judith E. Brown ופורסם במגאזין - Sociology 2008 כרך 42 עמודים - 635–652
  8. ^ שוקי גלילי, האמת על שימוש בסלולרי בזמן נהיגה, באתר ynet‏, 10 בספטמבר 2008
  9. ^ איציק זיאת, ‏אם נוהגים לא מדברים: הכל על שימוש סלולארי בנהיגה, באתר ‏mako‏‏, ‏14 באוגוסט 2013‏