טלפון סלולרי
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל תקשורת | |||
טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (למעשה מכשיר רדיו דו כיווני המסוגל לשדר ולקלוט בו-זמנית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית, המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב, ומיתוג אוטומטי של הטלפון לתחנת בסיס, באופן שהתקשורת תמשיך להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
כבר ב-1931 תיאר הסופר אריך קסטנר טלפון נייד בספרו שלושים וחמישה במאי. ב-1954 חזה גם רוברט היינלין בספר "המפלצת מהכוכבים" כי הטכנולוגיה תתפתח לכדי טלפון נייד לחלוטין.
בשנת 1973 ביצע מרטין קופר, הנחשב לממציא טכנולוגיית הסלולר, את השיחה הסלולרית הראשונה בעולם, בשדרה השישית בלב מנהטן, לעיניהם המשתאות של העוברים והשבים. אז היה לטלפון הסלולרי יישום אחד בלבד - ביצוע שיחות (יוצאות או נכנסות).
קופר המציא את הטכנולוגיה הסלולרית, אך טכנולוגיה המאפשרת שיחות טלפון אלחוטיות באמצעי תשדורת אלחוטית דו-כיוונית הייתה ידועה כבר בשנות הארבעים. ביוני 1946 הציגה חברת AT&T, אז קונגלומרט התקשורת הגדול ביותר בארצות הברית, באמצעות מעבדות המחקר שלה "סאותווסטרן בל", את הטלפון הראשון שמופעל מכלי רכב ללא צורך בקו תקשורת נייח. זה קרה בסנט לואיס, מיזורי, וההמצאה החדשה הייתה גדולה, כבדת משקל ורבת הפרעות. להבדיל מהטכנולוגיה הסלולרית, הטלפון הנייד הוותיק, היה מוגבל בקיבולת שלו (מספר משתמשים מועט מתאפשר בכל רגע נתון) וטווח הכיסוי היה מוגבל לאזור מסוים.
למרות המהפכנות מאחורי ההמצאה, אימוץ השימוש בטלפונים ברכב היה תהליך איטי. באמצע שנות השבעים, 30 שנה אחרי הפיתוח הראשון של הטלפון הנייד (הלא סלולרי), הותקנו בסך הכל 45 אלף מכשירים ברחבי ארצות הברית, ורשימת ההמתנה כללה 20 אלף נוספים. קצב התקנת התחנות לא עמד בביקוש, ולרשות הצרכן פעלו כ-30 תחנות בסיס [דרוש מקור]. כתוצאה מכך, בשעות השיא נוצר עומס ברשת שלא אפשר תקשורת. דומה היה שהפלא גדל אך נשאר יקר ולא ממש יעיל.
גם המכשירים הסלולריים היו בתחילה כבדים ומגושמים ונועדו לשימוש של העשירון העליון של האוכלוסייה. באמצע שנות התשעים הם החלו כבר לחדור לשכבות אוכלוסייה רבות, וכיום הם נמצאים בשימוש של רוב האוכלוסייה. התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי גרמו לאחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת. הם הביאו לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר במישור החברתי, אשר באמצעותם תיתכן אינטראקציה רחבת היקף במגוון אפשרויות - טלפוניה, מסרונים (SMS), גלישה באינטרנט, התורמות תרומה מכרעת להפיכת העולם כולו לכפר גלובלי. במדינות העולם השלישי, שבהם אחוז החדירה של הקוים הנייחים היה נמוך יחסית בשל הצורך בתשתית נרחבת, אומץ הטלפון הסלולרי בחום ואפשר קיום רשתות תקשורת גם במקומות נידחים.
בשנת 2001 הופצו לראשונה טלפונים סלולריים בטכנולוגיית הדור השלישי (3G). החל מאמצע עשור זה, גם הפכו הטלפונים החכמים, המשלבים יכולות של טלפון סלולרי עם יכולות מתקדמות של מחשב כף יד, ליותר ויותר נפוצים.
נכון לרבעון השלישי של שנת 2008, הגדולה ביצרני הטלפונים הסלולריים בעולם הייתה נוקיה ואחריה היו סמסונג, סוני אריקסון, מוטורולה, LG, אפל .
[עריכה] שירותי הטלפון הסלולרי
השירות הבסיסי והעיקרי של הטלפון הסלולרי, זה המלווה אותו מראשית דרכו, הוא קיום שיחות טלפון ללא צורך בחיבור קווי - דבר המאפשר למשתמש ניידות וגמישות בשימוש. אל שירות זה נוספו במהלך השנים שירותים נוספים, מהם המשתמשים ברשת התקשורת הסלולרית, ומהם מקומיים במכשיר הטלפון. מגוון השירותים משתנה ממכשיר למכשיר, בהתאם לדור המכשיר, ובהתאם לייחוד שלו. שירותים שעשויים להיות כלולים:
- ספר טלפונים
- שירותי הודעות:
- שירותים מבוססי מיקום:
- יישומי ניווט - הדרכה גראפית ו/או קולית להגעה ליעדי נסיעה באמצעות מקלט GPS מובנה במכשיר, או באמצעות טריאנגולציה מתחנות בסיס הקולטות את הטלפון.
- חיוג למוקד או לתחנה הקרובה של המשטרה, וכוחות הצלה נוספים, כמו גם לבתי העסק הקרובים, העונים לקטגוריה מסוימת
- שירותי מולטימדיה:
- ועידת וידאו המאפשרת למשתתפים לראות זה את זה תוך כדי שיחה.
- מצלמה דיגיטלית, המאפשרת צילום תמונות, ולאחר מכן שמירתן באלבום תמונות במכשיר עצמו, העתקה שלהן למחשב אישי, או שליחתן למכשיר אחר.
- הקלטת קול ווידאו.
- שימוש כנגן מוזיקה, היכול להשמיע שירים כמו נגני MP3.
- מקלט רדיו לשם קליטת שידורי רדיו.
- אפשרות צפייה בשידורי טלוויזיה ווידאו על פי דרישה
- שרותי נתונים ומחשוב:
- שימושים ברשת האינטרנט, כמו גלישה, דואר אלקטרוני ואף שימוש בתוכנות טלפוניה אינטרנטיות כגון סקייפ.
- חבילת יישומים משרדיים כמו לוח שנה, ניהול משימות, מחשבון, שעון מעורר, טיימר וכדומה.
- אפשרות סנכרון עם היומן שבמחשב האישי.
- מערכת הפעלה המאפשרת התקנת תוכנות כמו במחשב אישי.
- זיהוי קול בסיסי כדי לבצע חיוג באמצעות חתימת קול דומה.
- משחקים, כשהמוכר ביותר מהם כמשויך לטלפונים סלולריים הוא המשחק סנייק.
מכשירים חדישים מגיעים יחד עם כרטיס זיכרון חיצוני, שמאפשר את הרחבת זיכרון המכשיר לנפחים גדולים, וכן ניודם של הנתונים שבו להתקנים אחרים. במכשירים רבים ישנו גם חיבור אלחוטי (בלוטות'), שמאפשר חיבור המכשיר לאוזניה אלחוטית ולאוזניות אלחוטיות, וכן גיבוי וסינכרון נתוני המכשיר במחשב האישי ללא חיבור באמצעות כבלים.
[עריכה] טלפון סלולרי וקרינה
|
|
ערך מורחב – השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי |
ההשפעות הבריאותיות של קרינת טלפון סלולרי נחקרות בעולם, מתוך חשש שקרבה לקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת במרחק קצר מהמוח האנושי עלולה לגרום לשינויים לרקמה ולבסוף לגרום לסרטן ולתופעות לוואי אחרות. עד עתה, נמצאות ראיות לכאן ולכאן, ויש הטוענים כי הסתירות המדעיות נובעות מביצוע מחקרים במימונן של חברות הסלולר. שלא במישור המדעי, קיימים משתמשי טלפון סלולרי אשר טוענים כי המכשיר גורם לחימום/עקצוץ באזור הסמוך לאוזן ובאצבעות האוחזות במכשיר, וייתכן וזו הסיבה לחוסר הסבלנות שנוצרת אצל חלקם במהלך השיחה.
בשל העובדה כי הנושא לא מוצה עד תומו במחקר, ננקטים מקדמי ביטחון באשר לרמת הקרינה של המכשירים ומיקומי התקנת אנטנות סלולריות. יש לציין כי הקרינה מהטלפון הסלולרי, עקב מרחקה הזעיר מרקמות המשתמש, משמעותית הרבה יותר מהקרינה של האנטנות, הנמצאות בדרך כלל במרחק של עשרות מטרים מכל אדם בסביבה (עוצמת הקרינה יורדת עם שטח הכדור כלומר ריבוע המרחק מהמקור). משרד הבריאות ממליץ להמעיט בשימוש בטלפונים סלולריים ככל הניתן, ולהרחיקו מהגוף וממכשירים חשמליים ככל שניתן, שכן קרינה סלולרית פוגעת גם במכשירים חשמליים. [1]
במאי 2011 קבע ארגון הבריאות העולמי כי שימוש בטלפון סלולרי עלול לגרום למחלת הסרטן.[2] במחקר מקיף אחר, שנערך בדנמרק, לא נמצא קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח.[3]
[עריכה] תקשורת סלולרית בישראל
|
|
ערך מורחב – תקשורת סלולרית בישראל |
השם הרשמי על פי החוק במדינת ישראל לטלפון הסלולרי הוא רט"ן – רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה בו שימוש מחוץ לחקיקה ולרגולציה של משרד התקשורת. בישראל נפוץ גם, באופן לא רשמי, השימוש בכינוי פלאפון כשם גנרי לכל מכשיר טלפון סלולרי. כינוי זה נוצר כתוצאה מהיטמעותו המוצלחת בציבור של שם המותג של חברת פלאפון תקשורת, שהייתה הראשונה ששווקה מכשיר סלולרי בישראל.
בישראל הייתה פלאפון החברה הראשונה שהציעה את השירות כבר ב-1986, סלקום נכנסה ב-1994, פרטנר (הידועה במותג "אורנג'") ב-1998. חברת מירס החדשה הפכה להיות החברה הסולולרית הרביעית, לאחר שזכתה במכרז בשנת 2011. החברה הסלולרית החמישית טרם נקבעה סופית, לאחר שנפסלו הזכיות במכרז של חברת אקספון ושל סלקט. ועדת המכרזים החליטה ביולי 2011 להעביר את הזכייה לחברת גולן טלקום, בתנאי שתעמוד בתנאי המכרז ותגייס ערבות בנקאית כנדרש. בישראל של היום מספר המנויים של חברות הסלולר, הוא כפול ממנויים קווים, כבר ב-2001 היו 4 מליון לקוחות סלולריים, מול 2 וחצי מליון לקוחות קווים.
על פי מריל לינץ', חברת הסלולר הגדולה בישראל היא סלקום, אחריה בהפרש קטן פרטנר, לעומת זאת, על פי עיתון גלובס[דרוש מקור], לפלאפון יש את מספר מנויי הדור השלישי הגדול ביותר, מעל למיליון, לפרטנר יש 900 אלף, ולסלקום יש 750 אלף לקוחות בדור השלישי, ולחברות החדשות שקמו לא מזמן (מירס, אקספון) עדיין לא ידוע כמה לקוחות מנויים, בישראל יש כ-3 מליון לקוחות דור שלישי (לא כולל החברות החדשות).
[עריכה] השפעות חברתיות
בשנות ה-2000 החלו להתפרסם מחקרים שבוחנים את ההשפעות החברתיות שנובעות מהשימוש הגדול והמתגבר בטלפון הסלולרי.
מחקר אוסטרלי בשנת 2007 מצא כי הניידים מטשטשים את הגבולות בין הבית לבין העבודה, משפרים את רמת הסינכרון בין משימות ופעולות חברתיות ושמירת קשר בין בני אדם הרחוקים זה מזה.[4]
בעיה נוספת בשימוש הסלולרי היא הקלות היחסית שבה ניתן לעקוב אחרי שיחות היוצאות והנכנסות למכשיר, המאפשרת לממשלות ולסוכניות ביון לחדור במקרה הצורך לפרטיות המשתמשים ולאתר את מיקומם.
בשנת 2007 הבמאי ההולנדי סיירוס פריש הסריט סרט עלילתי באמצעות טלפון סלולרי בלבד. הסרט אף הוצג בפסטיבלים בינלאומיים לקולנוע.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- דוידסון אונליין - מאגר מדע: כיצד פועל טלפון סלולרי? סרטון עם הסברים.
- טלפון סלולרי, באנציקלופדיה ynet
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שאלות ותשובות באתר משרד הבריאות, 10 יוני 2007. http://www.health.gov.il/faq/default.asp?catid=4
- ^ איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: סלולרי עלול לגרום לסרטן, באתר ynet, 31 במאי 2011
- ^ דן אבן, המחקר המקיף ביותר עד כה: אין קשר בין שימוש בטלפון נייד לסרטן המוח, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
- ^ "Families without Borders: Mobile Phones, Connectedness and Work-Home Divisions" שנכתב על ידי Judy Wajcman, Michael Bittman and Judith E. Brown ופורסם במגאזין - Sociology 2008 כרך 42 עמודים - 635–652
| טלפוניה | ||
|---|---|---|
| מכשירי טלפון |
טלפון סלולרי - טלפון חכם - טלפון חירום מובנה ברכב - טלפון ציבורי |
|
| אמצעי תשלום | ||
| מספרי טלפון |
מספר טלפון - קידומת טלפון - קידומת טלפון בינלאומית - קידומת טלפון בישראל - ניידות מספרים - ספר טלפונים |
|
| טלפוניה | ||
| סלולר |
תקשורת סלולרית - טלפון סלולרי - נדידה |
|
| טלפון מבוסס אינטרנט |
טלפוניית IP - SIP - H.323 - VoIP - Vocoder |
|