מזרקת מי פאולוס

מזרקת מי פאולוס
Fontana dell'Acqua Paola
מזרקת מי פאולוס, גבעת ג'אניקולו שברומא
מזרקת מי פאולוס, גבעת ג'אניקולו שברומא
מידע כללי
סוג באר מים, מזרקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום טרסטוורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1612–הווה (כ־412 שנים)
יוצר Giovanni Fontana עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ג'ובאני פונטאנה ופלמיניו פונציו
קואורדינטות 41°53′20″N 12°27′51″E / 41.88875°N 12.46416667°E / 41.88875; 12.46416667
(למפת רומא רגילה)
 
מזרקת מי פאולוס
מזרקת מי פאולוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מזרקת מי פאולוס - מראה מקדימה
פונאנה דל אקווה פאולה, מראה חלקי

מזרקת מי פאולוס או מזרקת פאולוסאיטלקית: Fontana dell'Acqua Paola - "פוטנטנה דל'אקווה פאולה", הידועה גם כ"פונטאנה פאולה" Fontana Paola או "איל פונטאנונה" Il Fontanone- "המזרקה הגדולה", היא מזרקה מונומנטלית בסגנון בארוק ברומא, על גבעת ג'אניקולו, על יד כנסיית פטר הקדוש במונטוריו (סן פייטרו אין מונטוריו). היא נמצאת בנקודה שבה מגיע רחוב גריבלדי לפסגת הג'אניקולו, במרחק קטן לפני שער סן פנקרציו. נבנתה בשנים 1611- 1612 בסיום עבודות השיפוץ של מוביל המים "אקווה פאולה" שנערכו בשנים 1608–1610 על ידי האפיפיור פאולוס החמישי וקיבלה ממנו את שמה. היא הייתה המזרקה הראשונה שקמה בטרסטוורה, על הגדה הימנית של נהר טיבר (טוורה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקת מי פאולה קיבלה השראה מהפופולריות של "מזרקת המים המאושרים -(Fontana dell' Acqua Felice) שנבנתה על ידי האפיפיור סיקסטוס החמישי. האפיפיור פאולוס החמישי החליט לשקם ולהרחיב את מוביל המים ההרוס אקווה טראיאנה שנבנה בימי הקיסר הרומי טראיאנוס במטרה ליצור מקור מים נקיים עבור תושבי גבעת ג'אניקולו שנאלצו עד אז לשתות מי מעיינות מלוחים משהו או מהטיבר המזוהם. את מימון העבודות השיג באמצעות הטלת מס על היין, החלטה שעוררה תרעומת בקרב חלק מהתושבים. לשם הגשמת הפרויקט רכש האפיפיור את הזכויות על מי מעין בהרי סבטיני על-יד אגם ברצ'אנו, לא רחוק מרומא כשהם נועדו להוות מקור למי המזרקה. את עבודות שיקום מוביל המים הוא הטיל על ג'ובאני פונטאנה שאחיו, דומניקו, בנה הרבה שנים קודם לכן את מזרקת המים המאושרים ועל קרלו מדרנו.

המזרקה עוצבה על ידי ג'ובאני פונטאנה ועל ידי האדריכל פלמיניו פונציו. הם השתמשו בשיש מתוך החורבות הסמוכות של המקדש הרומי של מינרווה בפורום של נרווה ובנו בפתח לזרימת המים דרך שער מסיבי בעל חמש קשתות. בראש המבנה העמידו את הסמלים האפיפיוריים - הטיארה והמפתחות - מעל סמל משפחת בורגזה עם העיט והדרקון, הנשענים על ידי מלאכים. הכתובת בלטינית מעל המזרקה מהללת את פאולוס החמישי בסגנון שירי על הבאת המים לתושבי הרובע.

להבדיל מפונטאנה דלה אקווה פליצ'ה המשופעת בפסלים בנושאים שאובים מכתבי הקודש המוטיב השולט במזרקת מי פאולוס הוא המים עצמם. המים זורמים דרך הקשתות אל חמישה אגמי שיש. ב-1690 הוסיף קרלו פונטאנה בריכה חצי מעגלית עבור המים העולים על גדות אגני השיש. מכשולי שיש הוצבו על מנת למנוע מבעלי עגלות להשקות את בעלי החיים במזרקה, אולם הרבה תושבים התפתו להתרחץ בעצמם במזרקה. בשנת 1707 נאסרה הרחצה בצו. לימים שימשה צורת המזרקה כמקור השראה למזרקת טרווי

סגנון אדריכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו במזרקת המים המאושרים מזרת מי פאולוס היא התחנה הסופית הייצוגית של מוביל מים. ג'ובאני פונטאנה השתמש בדגם של מזרקת משה שבבאר המים המאושרים וראה בבניית קשת ניצחון את המוטיב האדריכלי המרכזי במזרקתו. גם הארכיטרב עם כתובת ההקדשה הגדולה מעבר למידה וסמל האפיפיור שבראש המבנה מזכירים את הדגם הנ"ל. בשונה מדגם קשת ניצחון המקורי הוסיף ג'ובאני פונטאנה עוד שתי קשתות יותר קטנות בצדדים. גם כן להבדיל ממזרקת משה אין כל פסל מתחת לקשתות. אפקט המים הזורמים חוזק על ידי כך שהם נשפכים קודם לאגנים הקטנים ואחר כך לבריכה הגדולה. לעומת זאת בקשתות החיצוניות עומדים שתי דמויות עיט (סמל בית בורגזה) המשמשים כגרגוילים.

.

כתובת ההקדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת ההקדשה שבארכיטרב שעל מבנה המזרקה היא כדלהלן:

PAVLVS • QVINTVS • PONTIFEX • MAXIMVS
AQVAM • IN • AGRO • BRACCIANENSIS
SALVBERRIMIS • E • FONTIBVS • COLLECTAM
VETERIBVS • AQVAE • ALSIETINAE • DVCTIBVS • RESTITVTIS
NOVISQVE • ADDITIS
XXXV • AB • MILLIARIO • DVXIT
ANNO • DOMINI • MDCXII • PONTIFICATVS • SVI • SEPTIMO


בתרגום:

פאולוס החמישי פונטיפקס עליון [הביא]
מים מאזור ברצ'אנו
אסף אותם מהמעינות הבריאים ביותר
על ידי שיקום התעלות הישנות של מוביל המים מאלייסטינה
והוסיף להן חדשות
מ-35 מיל מרחק
בשנת האדון 1612, בשנה השביעית לכהונתו כאפיפיור.

הכתובת מזהה באופן שגוי את מוביל המים המשוקם עם מוביל המים אלסייטינה שנבנה על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 2 לפנה"ס עבור מאגר המים המלאכותי נאומכיה ששימש לאימונים לקרבות ימיים. איכות המים מאלסייטינה הייתה גרועה ולכן שיקם האפיפיור פאולוס את מוביל המים טראיאנה שנבנה על ידי הקיסר טראירנוס בסביבות שנת 109.

במדיה אמנותית אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המזרקה מוזכרת לשבח בין היתר ביומן המסע באיטליה של גטה

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1916-1915 - המלחין האמריקאי צ'ארלס טץ גריפס הלחין קטע לפסנתר הקרוי "מזרקות אקווה פאולה" כחלק מיצירתו "סקיצות רומאיות" (Roman Sketches) אופוס 7 (1916-1915). המלחין לא ביקר ברומא או באיטליה והלחין את הקטעים המוזיקליים לפי קובץ השירים Sospiri di Roma מאת הסופר והמשורר ויליאם שארפ (1891)
  • 1972 - הזמר-היוצר אנטונלו ונדיטי מזכיר את ה"פונטאנונה" בהתחלת שירו "רומא קפוצ'ה" (כמה יפה את רומא בשעת ערב/ כשמשתקף הירח ב"פונטאנונה")
Quanto sei bella Roma quand'è sera
Quanno la luna se specchia dentro 'r fontanone

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסמל רומאי המזרקה מופיעה בסרטי קולנוע רבים:

  • 1954 - Three Coins in the Fountain שלוש מטבעות במזרקה (ארצות הברית) בבימוי ז'אן נגולסקו
  • 1963 - The Cardinal (הקרדינל) - סרט אמריקאי בבימוי אוטו פרמינגר
  • 1969 - ?Dove vai tutta nuda (איטליה) בבימוי פסקואלה פסטה קמפנילה
  • 1971 - Trastevere (טרסטוורה) (איטליה) בבימוי פאוסטו טוצי
  • 1972 - Il maschio ruspante (איטליה) בבימוי אנטוניו ראצ'ופי
  • 1976 - gradi all'ombra del lenzuolo40 (איטליה) בבימוי סרג'ו מרטינו
  • 1988 - Delitti e profumi (איטליה) בבימוי ויטוריו דה סיסטי
  • 1990 - In nome del popolo sovrano (איטליה) בבימוי לואיג'י מאני
  • 1990 - Stasera a casa di Alice (איטליה) בבימוי קרלו ורדונה
  • 2001 - Commediasexi (איטליה) בבימוי קלאודיו ביגאלי
  • 2013 - La grande bellezza (איטליה) של פאולו סורנטינו - סצנת הפתיחה צולמה באתר מזרקת מאי פאולוס
  • 2015 - Spectre ספקטר - (ארצות הברית, בריטניה) - בבימוי סם מנדס

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1987 *Un'australiana a Roma (איטליה) בבימוי סרג'ו מרטינו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ָ

  • Cesare D'Onofrio, Le Fontane di Roma, con documenti e disegni inediti, Rome, seconde, 1962

ָָ* Mario Sanfilippo, Fountains of Rome, Milan, 1996

  • Marilyn Symmes, Fountains, Splash and Spectacle - Water and Design from the Renaissance to the Present, Thames and Hudsonavec le Cooper-Hewitt National Design Museum and Smithsonian Institution, 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מזרקת מי פאולוס בוויקישיתוף