באר מים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באר מים
הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~)

באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.

המים יכולים להישאב מתת-הקרקע בכלי קיבול (כמו דלי) הקשור לחבל, באנטיליה (שהיא מתקן שאיבה עשוי שרשרת נעה, שאליו מחוברים כלי קיבול למים) או, כנהוג בעולם המודרני, במשאבה. כמו כן קיימות בארות ארטזיות שמהן מופקים מים ללא הפעלת כוח חיצוני.

מימי קדם הייתה מציאת מקורות מים צורך חשוב מאין כמוהו להישרדותו של האדם ולהתפתחות הציוויליזציה, ולכן בארות המים היו מהמבנים הראשונים שהוקמו. בשל חשיבותה הכלכלית של הבאר היא הופכת גם למרכז החיים. שם מתכנסים מדי יום הרועים, לשם מגיעות בנות העיר לשאוב מים, כך שהיא משמשת כמקום המפגש המרכזי של החברה כולה. צומת אליה מתנקזים סיפורים ומאורעות רבים.

חפירת הבארות היא דרך של היאחזות במקום. גזילת הבאר או סתימתה היא חלק ממאבק על ההיאחזות בקרקע, והשתלטות על באר על ידי גזילתה או סתימתה, משמעה גירוש המתיישבים הקודמים שישבו סביבה ממקומם. בתנ"ך ישנו תיעוד של בארות עוד מתקופת אברהם. גם אברהם וגם יצחק עסקו בחפירת בארות, נאבקו עליהן עם הפלשתים, ובסופו של דבר נאחזו בארץ והתיישבו בה, ליד הבאר.

בהלכה ניתן לעולי רגל היתר מיוחד הקרוי פסי ביראות לשאיבת מים בשבת להשקיית בהמותיהם בלבד, אף שבדבר יש איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות.

בתי באר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי ישראל מצויים מאות בתי באר שהוקמו בעיקר במהלך המאה ה-19. באזור תל אביב ויפו שרדו כמה עשרות בודדים מתוך למעלה מ-200 בתי באר שהיו קיימים באזור במאה ה-19. לאחרונה נסקרו כמה מבתי באר אלו, המתאפיינים במבני פאר הצמודים לבארות המים ובהם התגוררו עשירי יפו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]