מזרקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במתקן נוי הכולל מים זורמים. אם התכוונתם ליצירת אמנות של מרסל דושאן, ראו מזרקה (דושאן).
מזרקה היא מתקן נוי מעשה ידי אדם הכולל מים זורמים. המים זורמים בדרך כלל לתוך אגן היקוות המנוקז כך שכמות המים בו נשמרת. קיימות מזרקות הבנויות כחלק מקיר, וכן מזרקות עומדות. כחלק מעיצוב המזרקה משתמשים לעתים במסכי מים הנופלים על פני משטחי אבן, בטון או מתכת. מזרקות רבות מוצבות בתוך בריכות נוי, כך שמימיהן נופלים לתוך הבריכה. במקרים רבים משולבים פסלים בעיצוב המזרקה.
שכיח לראות מזרקות שבהן זרימת המים היא בצורה של סילון, כאשר לחץ המים גורם להתזתם אל מעל לגובה המזרקה. דוגמה מפורסמת למזרקה כזאת היא המזרקה "Jet d'Eau" (בצרפתית - סילון המים) המתיזה את מימי אגם ז'נבה לגובה של 140 מטר. המזרקה שמימיה ניתזים לגובה הרב ביותר היא מזרקת המלך פאהד שבג'דה, ערב הסעודית המגיעה לגובה של 312 מטר.
בלטינית מסמנת המילה 'fons', אשר ממנה נובע שמה הלועזי של המזרקה (Fountain) את מקור הנביעה של המים. אטימולוגיה זו, השונה משמעותית מן האטימולוגיה העברית של 'מזרקה', מצביעה על יחס מורכב בין המרחב של העיר ובין המזרקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
לפני המצאת המשאבה, הופעלו המזרקות על ידי עומד מים, מכוח הכובד, והיה צורך לחבר את המזרקה למאגר מים שהיה גבוה ממנה. כמקורות מים שמשו מעיינות או אמות מים.
מהנדסי מים יוונים הפגינו כושר המצאה ומקוריות רבים בעיצוב מזרקות שכללו חלקים נעים. הרומאים נקטו גישה מעשית ונהגו לבנות את קצה אמת המים המוביל מים לעיר כמזרקה ציבורית. המזרקה המפורסמת פונטנה די טרווי ברומא הייתה מוזנת מאמת המים של העיר בגילגוליה הקודמים.
כבר במאה ה-16 התקיימו מערכות מורכבות של מזרקות כאלמנט קישוט בגנים של האצולה האיטלקית וכן בהודו.
[עריכה] סוגי מזרקות
[עריכה] מזרקות רחצה
מזרקות רחצה הן מזרקות המתוכננות כך שעוברים ושבים יכולים להרטיב עצמם במימיהן. מזרקות רבות משמשות לרחצה למרות שלא נועדו לכך מראש, אולם מזרקות רחצה ייעודיות מתוכננות כך שהגישה אליהן קלה, כולל ציפוי הרצפה במשטחים מונעי החלקה, כדי לאפשר לציבור לקרר עצמו בימים חמים.
חלק ממזרקות הרחצה המודרניות אינן כוללות אגן היקוות נראה לעין, והמים מתנקזים מיד דרך הרצפה. עיצוב זה מונע סכנת טביעה ומאפשר בטיחות מקסימלית בשימוש במזרקה, למשל על ידי ילדים. המים במזרקות רחצה מטופלים בדומה למים של בריכת שחיה כדי למנוע מחלות.
חלק ממזרקות הרחצה עושות שימוש בתרסיס מים במקום בסילון, ומהוות במקומות מסוימים תחליף לבריכות שחיה.
[עריכה] מזרקות מודרניות
מזרקות מודרניות משלבות בקרה אלקטרונית כדי ליצור אפקטים מעניינים. זרימת המים מופסקת ומחודשת בפרקי זמן קצרים (חלקי שנייה) כך שהמים נפרדים ואינם נראים כסילון יחיד. ניתן ליצור על ידי שילוב התזה ממספר מקורות תופעות של פיזור המים הרחק מהמזרקה.
[עריכה] מבנה
כיום רוב המזרקות מופעלות בלחץ הנוצר על ידי משאבה, ולא במים הזורמים מכוח הכובד. המים נשאבים בדרך כלל במעגל סגור, כך שאין צורך להוסיף מים למזרקה באופן רצוף, אלא רק מדי פעם כדי לפצות על המים המתאדים.
במזרקות שאינן גדולות מאוד נפוץ השימוש בתאים סולאריים המספקים את החשמל למנוע המשאבה.
מקובל להשתמש במסנן מים על מנת לשמור על מים נקיים ולמנוע נזקים למערכת השאיבה וסכנה לבריאות.
במזרקות רבות נפוץ השימוש בתאורה, לעתים תת-מימית, המעצימה את האפקט החזותי בשעות החשיכה.
[עריכה] מזרקות של חומרים שאינם מים
[עריכה] מזרקת כספית
בתערוכה הבינלאומית של ברצלונה שנערכה בשנת 1937 הציג אלכסנדר קלדר מזרקה שהתיזה כספית במקום מים. המזרקה מנציחה את הכורים שנהרגו במכרות הכספית באָלַמַאדֶן. [1] [2]
[עריכה] מזרקות מפורסמות
- ה־Jet d'Eau באגם ז'נבה בשווייץ (ראו תמונה בראש ערך זה)
- מזרקת טרווי
