מטאו אלמאני
 | |
| לידה |
24 בפברואר 1963 (בן 61) Andratx, ספרד  |
|---|---|
| מדינה |
ספרד |
| פעילות בולטת | |
| השכלה |
|
| תפקיד |
|
  | |
מטאו אלמאני פונט (ספרדית: Mateu Alemany Font, נולד ב-24 בפברואר 1963) הוא עורך דין מהאיים הבלריים שמאז מרץ 2021, מכהן בתפקיד המנהל הספורטיבי בברצלונה. בין 2000-2005 ו-2009–2010 הוא היה נשיא ריאל מיורקה. בין 2017 ל-2019 הוא היה מנהל כללי בולנסיה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלמאני נולד ב-24 בפברואר 1963 באנדטראקס, מיורקה. ב-1985 הוא למד תואר במשפטים באוניברסיטת האיים הבלאריים. מאוחר יותר השיג תואר שני בחשבונאות פיננסית.[1]
בשנת 1990 הוא מונה לסגן מנהל במיורקה. בשנת 1993, תחת נשיאותו של ברטולומה בלטרן הוא הפך למנכ"ל המועדון.
במהלך תקופתו כמנכ"ל, המועדון חווה מספר שינויים מוסדיים, כמו רכישת המועדון על ידי התאגיד Grupo Zeta ומינוי הנשיא אנטוניו אסנסיו בעקבותיה.
בשנת 2000, פלורנטינו פרז ניצח בבחירות לנשיאות ריאל מדריד, והציע לאלמאני את תפקיד מנכ"ל המועדון. אלמאני דחה את ההצעה.[2] באותה שנה מונה אלמאני לנשיא מיורקה.[3] בתקופת הנשיאות של אלמאני, מיורקה ניצחה בגמר גביע המלך הספרדי לשנת 2003, עם שערים של וולטר פנדיאני וסמואל אטו.[4]
אלמני ארגן את הרכישה של אטו תמורת 4.4 מיליון פאונד; שהיה הסכום הגבוה ביותר אותו שילם המועדון על שחקן עד אז. אטו חתם בברצלונה בקיץ 2004 תמורת דמי העברה של 24 מיליון יורו, לאחר משא ומתן ארוך בו הייתה מעורבת גם ריאל מדריד[5]. אטו עזב את מיורקה עם 54 שערים בלה ליגה, ובכך שבר שיא מועדון נוסף. בשנת 2004 אלמאני ארגן החתמות של מספר שחקנים, וכן את שיבת המאמן הקטור קופר. למרות זאת, בשנת 2005, אלמאני עזב את נשיאות המועדון שכן מיורקה הייתה על סף ירידת ליגה.[6][7][8]
בשנת 2007, הוביל אלמאני קמפיין לא מוצלח לנשיאות פדרציית הכדורגל הספרדית המלכותית.[9] ב-2009 חזר אלמאני למיורקה כנשיא המועדון.[10] הוא עזב את התפקיד ביוני 2010, ומכר את מניותיו במועדון ללורנצו סרה פרר.[11][12]
ב-27 במרץ 2017, מונה אלמני למנהל הכללי של ולנסיה.[13] תחת ניהולו שוחררו מספר שחקנים בעמדות בכירות, והמועדון רכש במקומם רק שחקנים מתחת לגיל 26. תחת ניהולו ולנסיה הייתה הקבוצה הצעירה בליגה, וגיל השחקנים הממוצע היה 25. ב-7 בנובמבר 2019 הוא פוטר מהתפקיד.[14]
ב-26 במרץ 2021, הוא נכנס לתפקידו כמנהל הכדורגל של ברצלונה תחת הנשיאות של ז'ואן לאפורטה.[15]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "L'etapa Alemany no s'ha acabat". dBalears (בקטלאנית). 2000-08-30. נבדק ב-2022-08-20.
- ^ "Laporta's latest signing: He's a killer, the number one". MARCA (באנגלית). 2021-03-10. נבדק ב-2022-08-20.
- ^ "Mateu Alemany ja és el president del Mallorca". dBalears (בקטלאנית). 2000-08-31. נבדק ב-2022-08-20.
- ^ "Mallorca win King's Cup". Eurosport. 28 ביוני 2003. נבדק ב-28 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McCoy, Tim (26 באוגוסט 2004). "Six to watch in the Primera Liga". BBC Sport. נבדק ב-26 בנובמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Mallorca coach Hector Cuper resigns". www.iol.co.za (באנגלית). נבדק ב-2022-08-20.
- ^ "Alemany leaves Mallorca". Eurosport (באנגלית). 2005-06-07. נבדק ב-2022-08-20.
- ^ "Mateo Alemany: En cinco años de presidente vendimos por 13.000 millones - Marca.com". archivo.marca.com. נבדק ב-2022-08-20.
- ^ "Valencia appoint Alemany as CEO". www.besoccer.com (באנגלית). נבדק ב-2022-08-20.
- ^ "Alemany back at Mallorca". Eurosport (באנגלית). 2009-11-11. נבדק ב-2022-08-20.
- ^ EFE//Iusport. "Mateu Alemany llevó al Mallorca a la Liga de Campeones y al concurso de acreedores". IUSPORT: EL OTRO LADO DEL DEPORTE (בספרדית). נבדק ב-2022-08-20.
- ^ "Former coach Serra Ferrer buys struggling Real Mallorca". Reuters. 29 ביוני 2010. נבדק ב-29 ביוני 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "DEPORTeS Mateu Alemany, nuevo director general del Valencia CF". elmundo.es. 27 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "OFFICIAL: Valencia sack Mateu Alemany". www.besoccer.com (באנגלית). נבדק ב-2022-08-20.
- ^ Millar, Colin (2021-03-26). "The men in charge of Barcelona's transfer business". Football España (באנגלית). נבדק ב-2022-08-20.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מטאו אלמאני".