סמואל אטו
| סמואל אטו | ||
|---|---|---|
 אטו במדי אנז'י |
||
| מידע אישי | ||
| שם מלא | סמואל אטו פילס | |
| תאריך לידה | 10 במרץ 1981 | |
| מקום לידה | דואלה שבקמרון | |
| גובה | 1.80 מטר | |
| עמדה | חלוץ | |
| מועדונים מקצועיים* | ||
| 1997 - 2000 1997 - 1998 1998 1999 2000 - 2004 2004 - 2009 2009 - 2011 2011 - |
ריאל מדריד ← סי.די לג'נדס ← אספניול ← ריאל מיורקה ריאל מיורקה ברצלונה אינטר מילאנו אנז'י מחצ'קלה |
3 (0) 28 (3) 0 (0) 13 (6) 133 (54) 145 (108) 67 (33) 45 (22) |
| נבחרת לאומית** | ||
| 1996 - | קמרון | 112 (55) |
|
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
סמואל אטו פילס (באנגלית: Samuel Eto'o Fils; נולד ב-10 במרץ 1981 בקמרון) הוא כדורגלן קמרוני המשחק בעמדת החלוץ במועדון אנז'י מחצ'קלה ובנבחרת קמרון.
בגיל 17, אטו היה השחקן הצעיר ביותר במונדיאל 1998 כששיחק בהופעת הבכורה במדי נבחרת קמרון נגד נבחרת איטליה. הוא שיחק עם נבחרתו גם במונדיאל 2002, כמו כן הוא זכה עם נבחרת קמרון בשלושה טורנירים משמעותיים: גביע אפריקה לאומות בשנים 2000, 2002 ובמדליית הזהב באולימפיאדת 2000.
בשנת 1998 חתם סמואל אטו לחוזה בן 6 שנים במועדון ריאל מדריד, אך נשיא ריאל פלורנטינו פרז דחה אותו בטענה שכבר יש לו את שני החלוצים הטובים בליגה (רונאלדו וראול גונזאלס). אטו שיחק בקבוצה רק 3 משחקים ולאחר מכן הושאל למספר קבוצות, כאשר בשנת 1999 הוא הושאל לקבוצת מיורקה שם שיחק ב-12 משחקים וכבש 6 שערים. לבסוף שוחרר אטו מריאל מדריד כשהוא מקבל ממנה 24 מיליון אירו ובשנת 2000 חתם בקבוצת מיורקה.
משנת 2004 שיחק אטו בברצלונה איתה זכה באליפות ספרד בעונות 2005\2004 ו-2006\2005 ובליגת האלופות בשנת 2006. בשנה זו היה אף מלך השערים בספרד, עם 26 שערים.
בשנת 2005 במהלך חגיגות האליפות של ברצלונה, אטו קרא משפטי גנאי כלפי ריאל מדריד כנקמה אישית ובמטרה להלהיב את אוהדי ברצלונה ונענש בחומרה.
אטו נבחר לכדורגלן השנה באפריקה בשנים 2003, 2004 וב-2005. באוקטובר 2006 הוא נפצע במשחק נגד ורדר ברמן במסגרת ליגת האלופות והחמיץ את רוב משחקי העונה ושב לשחק ב-4 בפברואר 2007.
בשנת 2007 אטו סירב להיכנס כמחליף בדקה ה-85 בניצחון ברצלונה 2:0 על ראסינג סנטאנדר. אטו תקף את פרנק רייקארד ואת רונאלדיניו, וכינה אותם "אנשים רעים".[1] לבסוף יישרו ביניהם את ההדורים.
אף על פי שמאמנה החדש של הקבוצה, ז'וזפ גוארדיאולה, הצהיר כי אטו נמצא מחוץ לתוכניותיו לעונה הקרובה, נשאר אטו בברצלונה. אטו היה משחקניה הבולטים בפתיחת עונת 2008/09, כבש 13 שערים ב-10 משחקים, כולל רביעייה מול ויאדוליד. הוא סיים את העונה עם 30 שערים בסך הכול בליגה ו-36 שערים בכל המסגרות, וסייע לקבוצתו לזכות בטרבל של אליפות ספרד, גביע המלך הספרדי וליגת האלופות.
בקיץ 2009 שבו הדיבורים על התנגדותו של ז'וזפ גווארדיולה שאטו ימשיך בקבוצה, וכשלאטו נותרה עוד עונה אחת בחוזה, הוא רצה לחדשו לאורך זמן בשכר גבוה. תחילה ניסו הצדדים להגיע להסכם, אך עד מהרה העדיפה ברצלונה למצוא לאטו קבוצה חדשה. לבסוף נרקמה עסקה בין ברצלונה לבין אינטר מילאנו, שבה סמואל אטו יעבור לאינטר תמורת מעבר הפוך של זלאטן איברהימוביץ' לברצלונה בתוספת סכום של 45 מיליון אירו[2].
את משחקו הראשון במדים של אינטר, שיחק אטו במונאקו מול הקבוצה המקומית כאשר נכנס כחילוף במחצית. משחקו הרשמי הראשון של הקמרוני באינטר היה במסגרת הסופר קאפ האיטלקי בו כבש אטו שער מול לאציו בהפסדה של אינטר 2-1. את המשך העונה סיפק אטו עם שערים נוספים מול קבוצות הליגה האיטלקית.
ב-16 במרץ 2010 נכנס אטו לליבם של אוהדי אינטר כאשר כבש שער מול צ'לסי במסגרת שמינית גמר ליגת האלופות. שבוע לאחר מכן, במסגרת משחק ליגה מול ליבורנו אטו כבש צמד כשאחד משעריו היה במספרת ובכך רשם את שערי הליגה הראשונים שלו ב-2010. ב-22 במאי 2010 הפך אטו לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה ב2 טרבלים ברציפות,אחריי שאינטר מילאנו ניצחה את באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות 2-0. תואר זה התווסף לגביע האיטלקי ולאליפות איטליה.
את עונת 2010/2011 פתח הקמרוני בצורה טובה, כשכבש שלושער בניצחון 4:0 נגד ורדר ברמן בליגת האלופות בנוסף לבישול, ובמחזור לאחר מכן כבש צמד בניצחון 4:3 של אינטר נגד טוטנהאם בנוסף ל2 בישולים. במשך אותה עונה בליגה הוא כבש צמדים נגד פאלרמו, נגד בארי, נגד בולוניה, נגד רומא ונגד גנואה.
בשנת 2010 זכה אטו בפעם הרביעית בפרס כדורגלן השנה באפריקה(זכיות נוספת ב-2003,2004 ו2005) ובכך הפך לשחקן שזכה בפרס זה במספר הפעמים הרבות ביותר(עקף את ג'ורג' ואה ואת עבדי פלה). כמו כן אטו הוא השחקן היחידי אשר זכה בפרס זה במשך 3 שנים רצופות מאז שהפרס מוענק על ידי קונפדרציית הכדורגל של אפריקה.
באוגוסט 2011 עבר למועדון הרוסי אנז'י מחצ'קלה. אטו חתם על חוזה לשלוש עונות, כשהוא צפוי להרוויח 20.5 מיליון יורו לעונה. העסקה שלשלה לאינטר מילאנו, 27 מיליון יורו. ב-27 באוגוסט הופיע סמואל לראשונה במדי קבוצתו החדשה במשחק מול פ.צ. רוסטוב, כאשר הוא נכנס בדקה ה-58. כבר אחרי 22 דקות במשחק הוא כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה והציל את אנז'י מהפסד (המשחק נגמר בתוצאה 1-1).
תארים [עריכה]
- גביע המלך הספרדי: 2003
- אליפות ספרד: 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009
- גביע המלך הספרדי: 2009
- הסופר קאפ הספרדי: 2005, 2006
- ליגת האלופות: 2005/2006, 2008/2009
- אליפות איטליה:2009/2010
- קופה איטליה: 2010, 2011
- הסופר קאפ האיטלקי: 2010
- ליגת האלופות: 2009/2010
- אליפות העולם לקבוצות: 2010
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ סמואל אטו: זו התנהגות של אנשים רעים, ONE, 13-02-2007
- ^ אטו נחת במילאנו: שמח מאוד להיות באינטר, ONE, 27-07-2009
| זוכי פרס כדורגלן השנה באפריקה | ||
|---|---|---|
|
