ברצלונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה עוסק בעיר ברצלונה. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של השם "ברצלונה", ראו ברצלונה (פירושונים).

ברצלונה

מדינה

ספרד

חבל ארץ

קטלוניה

ראש העירייה

ז'ורדי אראו (Jordi Hereu)

שטח

104 קילומטרים רבועים

תאריך יסוד

15 לפני הספירה לערך

אוכלוסייה
- עירונית
- צפיפות

1,593,075 (נכון לשנת 2005)
15,869/קמ"ר

קואורדינטות

41°23′N 2°11′E

אזור זמן

UTC +1

אתר רשמי

מיקום העיר ברצלונה בספרד

מראה מהנמל

ברצלונה (בספרדית ובקטלאנית: Barcelona; נהגה: ברסלונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה בצפון מזרח ספרד. נקודת הציון שלה היא (41º 23' N, 2º 11' E). העיר היא השנייה בגודלה בספרד אחרי הבירה מדריד, והיא שוכנת לחופי הים התיכון, 160 ק"מ דרומית לרכס הרי הפירינאים. אוכלוסייתה מונה כ-1.6 מיליון תושבים והיא מהווה מרכז מטרופוליטני לשלושה מיליון איש. השפות המדוברות הן קטלאנית וספרדית. העיר אירחה את המשחקים האולימפיים של 1992.

[עריכה] היסטוריה

העיר נוסדה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי חמילקרת ברקא לאחר המלחמה הפונית הראשונה, כמושבה של ממלכת קרתגו. בהמשך, הפכה לעיר רומית שמרכזה בגבעת מונס טאבר ("Mons Taber") במסגרת כיבושו של חצי האי האיברי על ידי הרומאים. שם העיר הרומית: "מושבת ג'וליה אוגוסטה פאבנטיאה פטרנה ברקינו" (Colonia Julia Augusta Faventia Paterna Barcino) שהייתה עיירה קטנה הסמוכה לעיר המחוז טאראגונה. שרידי עיר זו התגלו תחת הפלאסה דל ריי ומוצגים במוזיאו דהיסטוריה דה לה סיטאט. על פי מסורות אחדות נטען שהעיר הוקמה על ידי חיילים קרתגים לפני המלחמה הפונית השנייה אשר במהלכה נכבש היישוב בידי סקיפיו אפריקנוס ואז קיבלה את השם BARCINO בסיס לשמה הנוכחי, אולם אין ראיות ארכאולוגיות לטענה זו.

הבזיליקה הנוצרית הראשונה נבנתה בעיר בשנת 343. הוויזיגוטים כבשו את העיר במאה ה-5, והמוסלמים המורים כבשו אותה ב-713. ב-801 נכבשה על ידי קרל הגדול שהפך את העיר למושב המלכים הספרדיים מארשה היספניקה - אזור שהיה בשליטת דוכס ברצלונה כאזור ביטחון בין צרפת הנוצרית לספרד המוסלמית. בשנת 985 נבזזה העיר על ידי אל מאנסור. דוכסות ברצלונה כבשה שטחים סמוכים, ב-1137 השיא רמירו השני, מלך אראגון את בתו פטרונילה בת השנה לרוזן ברצלונה, רמון ברנגר הרביעי, ופרש למנזר, ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה לישות אחת - ממלכת אראגון וקטלוניה, בירת הממלכה - ברצלונה זכתה לפריחה תרבותית וכלכלית.

התחלת ירידת קרנה של העיר הייתה כאשר הוחלט כי היא תפסיק לשמש כעיר בירה, וכי בירת הממלכה תהיה נאפולי.

האיחוד בין אראגון וקסטיליה בעקבות נישואי "המלכים הקתולים", פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ב-1469 הביא להמשך ירידה במעמדה של העיר והתהליך נמשך עם גילוי אמריקה מצד אחד והתחזקות הצי העות'מאני מצד שני.

אוניברסיטת ברצלונה נוסדה בשנת 1450.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית, בשנת 1714 נבזזה ונהרסה העיר. נפוליאון בונפרטה סיפח את העיר לאימפריה הצרפתית הראשונה והמליך את אחיו, ז'וזף בונפרטה למלך ספרד. לאחר תבוסת נפוליאון הוחזרה העיר לשליטת ספרד.

במהלך המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לעיר והעיר גדלה ויצאה מבין החומות. תערוכה עולמית נערכה במקום בשנת 1888 במסגרתה נבנו שער הניצחון ומוזיאון הזואולוגיה של ברצלונה, והעיר הורחבה במסגרת פרויקט "ההרחבה" (אישמפלה).

ברצלונה הייתה מקום מרכזי של אנרכיזם במהלך השבוע הטראגי של שנת 1909 שבו נשרפו כנסיות העיר. בימי מלחמת האזרחים הספרדית (בין השנים 1936 - 1939) ישבה בעיר הממשלה הרפובליקנית כאשר הגנרל פרנקו כבש את הבירה מדריד.

החל משנות ה-70 במאה ה-20 החלה התעוררות של השפה והתרבות הקטלאנית.

בשנת 1984 בחרה אונסק"ו להנציח את פועלו של אנטוניו גאודי ולהכריז על המבנים שתכנן בעיר וביניהם כנסיית הסגרדה פמיליה (Sagrada Familia) כאתר מורשת עולמית. בשנת 1997 הכריז אונסק"ו גם על המבנים שתכנן הארכיטקט לואיס דומנש אי מונטאנר (Lluís Domènech i Montaner) "אתר מורשת עולמית".

מחוזות העיר

[עריכה] גאוגרפיה

העיר מצויה בין נהר בסוס בצפון, הים התיכון במזרח ונהר יוברגט והרי טיבידאבו במערב.

שטח העיר המטרופוליטני כ-500 קמ"ר.

העיר מחולקת למספר שכונות:

סיאוטאט ולה (העיר העתיקה): אל ראבאל, בארי גותיק, ובארי דה לה ריברה.
אישמפלה (ההרחבה).
מונז'ואיק
לז קורטז
סאריה - סנט גרבאסי
גראסיה
הורטה גווינרדו
נואו באריס
סאנט אנדרו
סאנט מארטי

אקלים ברצלונה

[עריכה] אקלים

אקלים העיר הוא אקלים ים תיכוני מתון (בזכות הים הקרוב). ממוצע המשקעים הוא כ-1,000 מ"מ בשנה, ורובם יורדים בחורף. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם בשנה, אוגוסט, היא 24 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הממוצעת בחודש הקר של השנה, ינואר, היא 8 מעלות.

שינוי האכלוסין בעיר בשנים 1900 - 2005

[עריכה] דמוגרפיה

ברצלונה היא העיר השנייה בגודלה בספרד. בעיר כ-1.6 מיליון תושבים, רובם קטלאנים והשאר ספרדים מאזורים אחרים וכ-230,000 מהגרים (בעיקר מאמריקה הלטינית: אקוודור, ארגנטינה וקולומביה; מרוקו, פקיסטן וארצות מזרח אירופה: אוקראינה ורומניה).

[עריכה] תחבורה

ברצלונה היא עיר הנמל המרכזית של ספרד. נמל ברצלונה הוא אחד הנמלים בעלי התעבורה הגדולה באירופה כולה. שדה התעופה הבינלאומי אל פרט נמצא בעיירה הסמוכה אל פרט דה לוברגט (El Prat de Llobregat).

העיר מקושרת למערכת הרכבות הספרדית RENFE ומ-2008 גם אל הרכבת המהירה AVE.

בעיר מערכת אוטובוסים, חשמליות, וכן מערכת הרכבת התחתית של ברצלונה הפרוסה במרכז העיר.

[עריכה] כלכלה

ברצלונה היא העיר התעשייתית השנייה בגודלה בספרד, עיר מסחר, מרכז אדמיניסטרטיבי (ממשלת קטלוניה והגופים הנלווים ממוקמים בה), וכן מרכז תרבות ותיירות (כ-17% מהמועסקים בעיר עוסקים בשירותי תיירות והמלונאות).

העיר היא מרכז תירותי מצליח ומשגשג ולכן יש למדינה כספים להשקעות פנים מדיניות וחץ מדיניות.

[עריכה] תרבות והשכלה

העיר היא מרכז אמנותי חשוב, פעלו ופועלים בה אמנים רבים בתחומים מגוונים, מבין הידועים: הארכיטקט והפסל גאודי, הציירים דאלי, פיקאסו, וכן מירו.

עם מוסדות ההשכלה הגבוהה שבעיר נמנים אוניברסיטת ברצלונה, הנחשבת לאחת האוניברסיטאות הוותיקות באירופה, אוניברסיטת פומפאו פברה, האוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה, האוניברסיטה הטכנית של קטלוניה, אוניברסיטת רמון לול והאוניברסיטה הבינלאומית של קטלוניה.

[עריכה] מוזיאונים

מכון ז'ואן מירו

בעיר מספר רב של מוזיאונים ובהם מכון ז'ואן מירו, מוזיאון פיקאסו, המוזיאון הלאומי לאומנות של קטלוניה, המוזיאון לאומנות עכשווית של ברצלונה (MACBA), מכון אנטוני טאפייס ועוד.

[עריכה] ספורט

בעיר ברצלונה מצויות שתי קבוצות כדורגל ברמה בינלאומית:

מועדון כדורגל ברצלונה הידועה בשם "ברסה" (Barça), שמקום מושבה באצטדיון קאמפ נואו שבו 100,000 המושבים.
קבוצת אספניול המשחקת באצטדיון האולימפי בעל 56,000 מושבים.

בעיר קבוצת כדורסל, כדוריד והוקי קרח.

העיר היא אתר פופולרי למחליקי סקייטבורד בשל הפארקים הפתוחים הרבים בו.

[עריכה] יהודים בברצלונה

נראה שהיהודים הראשונים הגיעו לברצלונה עוד בתקופה הרומית, לאחר חורבן בית המקדש השני על ידי טיטוס בשנת 70 לספירה, עזבו יהודים רבים את ארץ ישראל, חלקם הגיעו לקטלוניה, וכדרכם של יהודים באותה תקופה התיישבו בעיר המחוז, היא ברצלונה.

במהלך האלף הראשון לספירה התבססה בעיר קהילה יהודית משמעותית אשר קברה את מתיה על גבעה סמוכה, הנודעת היום כמונז'ואיק (הר היהודים). מאותה תקופה יש גם עדויות על חליפת מכתבים בין חכמי ברצלונה לקהילות יהודיות אחרות.

במהלך השנים התבססה הקהילה והוציאה מתוכה את:

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (רשב"א) (1235 - 1310) יליד העיר, נחשב לגדול חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, ומגדולי חכמי ישראל שבכל הדורות.
רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).

למדו בעיר ופעלו בה:

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א)
רבנו נסים (הר"ן)

ההידרדרות במצבם של יהודים החלה עם התפשטות המגפה השחורה, כאשר כמו במקומות נוספים האשימו אותם בהפצתה. המצב הלך והחמיר ויהודים נושלו ממשרות ציבוריות, עד שב 1492 גורשו היהודים מברצלונה.

היישוב היהודי בברצלונה חודש רק במאה ה-19, והאוכלוסייה גדלה כשקלטה פליטים שהגיעו אליה במלחמת העולם הראשונה. מאז ועד היום חלו עליות וירידות בכמות היהודים, אולם נשמר רצף התיישבות.

[עריכה] אתרים בעלי חשיבות

[עריכה] בארי גותיק - הרובע הגותי

הקתדרלה הגותית

מרכזה של העיר, הרובע הגותי (Barri Gòtic) נשמר במתכונתו מימי הביניים והתקופה הרומית. ברובע זה נמצאת הקתדרלה של העיר - קתדרלת יולליה הקדושה (הבנויה בסגנון גותי), וכן מספר מוזיאונים ובהם מוזיאון פיקאסו.

[עריכה] ראמבלאס

מקור המילה שיבוש של המילה הערבית רמל ("חול") ובמקור הן היו נתיבים של נחלים שיבשו. שדרות לה רמבלה יורדות ממרכז העיר (כיכר קטלוניה מילולית מקטלונית: פלאצה קטלוניה) אל הים. סידרה של רחובות המצוייה דרומית מערבית לרובע הגותי נקראת לאס רמבלאס (רבים של לה רמבלה). רחובות אלה, הפלאסה ריאל ושוק המזון לה בוקרייה הסמוך להם מהווים אתר תיירות פופולרי. בקצה הדרומי של שדרות רמבלאס, סמוך לנמל, מצוי עמוד קולון לזכרו של כריסטופר קולומבוס.

הביתן הגרמני (1929), בתכנון האדריכל לודוויג מיס ואן-דר-רוהה

[עריכה] בנייני המודרניסטה

העיר ברצלונה ידועה בבניינים הייחודיים המצויים בה אשר נבנו בסגנון המכונה מודרניסטה. בניינים אלה נבנו בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 במסגרת פרויקט ה"הרחבה" - במסגרתו נבנה רובע בשם זה - "אישמפלה" (בקטלנית: ההרחבה). הידוע בארכיטקטים שבנה בסגנון זה היה אנטוני גאודי ובנייניו הידועים כוללים את פלאו גואל, פארק גואל, כנסיית סגרדה פמיליה אשר בנייתה החלה בשנת 1882 וטרם הסתיימה (הבנייה צפוייה להסתיים בין 2020 ל-2060). כמו כן באזור ה"הרחבה" של העיר שנבנה בתחילת המאה ה-20 מצויים קאזה מילה (לה פדררה), קאזה באטיו, קאזה אמטלר וקאזה לאו מוררה. בניינים נוספים בסגנון המודרניסטה כוללים את פאלאו דה לה מוזיקה קטלניה שתוכנן על ידי לואיס דומנש אי מונטאנר בשנת 1908.

[עריכה] מונז'ואיק וטיבידאבו

העיר ברצלונה ממוקמת בין גבעת מונז'ואיק (הר היהודים) הנמצאת מערבית לנמל ברצלונה, לבין גבעת טיבידאבו הנמצאת בצפון העיר.

על גבעת מונז'ואיק, שגובהה כ-200 מטרים, מצויים המוזיאון הלאומי לאומנות של קטלוניה, מוזיאון ז'ואן מירו לאמנות מודנית, מתקני האולימפיאדה ובהם האצטדיון האולימפי שנבנה לקראת המשחקים האולימפיים של 1992, ואולם פלאו סאן ג'ורדי בתכנונו של האדריכל היפני אראטה איסוזאקי.

על גבעת טיבידאבו, שגובהה 512 מטרים, מצוי פארק שעשועים גדול ומספר כנסיות, הידועה בהן היא וכנסיית "הלב הקדוש" (El Sagrat Cor).

[עריכה] אתרי מורשת עולמית

אונסק"ו הכריז על מספר אתרי מורשת עולמית בברצלונה:

[עריכה] פארקים וגנים ציבוריים

העיר ברצלונה ידועה בשטחים הירוקים הרבים שבה. בעיר פארקים רבים, כיכרות ושדרות רחבות ירוקות, שהידועה בהם היא שדירת לה רמבלה. בין הפארקים הידועים מצויים:

פארק גואל בתכנונו של אנטוני גאודי משנת 1914. הפארק נפתח לציבור בשנת 1922.
פארק מונז'ואיק (הר היהודים) שימש אתר לתערוכה הבינלאומית של ברצלונה בשנת 1929. הפארק תוכנן על ידי ז'אן פרסטייר (Jean C. N. Forestier ) וניקולס רוביו טודורי (Nicolas M. Rubio Tuduri) ומצויים בו מוזיאונים רבים. בהם הביתן הגרמני, הידוע גם כביתן ברצלונה, שתוכנן על ידי האדריכל לודוויג מיס ואן-דר-רוהה ונבנה עבור התערוכה של 1929 ושוחזר בשנת 1986. במקום נמצא האצטדיון האולימפי שנבנה עבור משחקי הקיץ האולימפיים ותוכנן על ידי ויטוריו גרגוטי.