יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק''' (ידוע כרבי יושע בער; תמוז [[ה'תרע"ו]], [[1916]] - [[ב' באדר]] [[ה'תש"ם]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת בריסק|בריסק]] ב[[ירושלים]], בנו של הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]].
הרב '''יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק''' (ידוע כרבי יושע בער; תמוז [[ה'תרע"ו]], [[1916]] - [[ב' באדר]] [[ה'תש"ם]] [[19 בפברואר]] [[1980]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת בריסק|בריסק]] ב[[ירושלים]], בנו של הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]].


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==

גרסה מ־22:38, 16 בספטמבר 2014

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ידוע כרבי יושע בער; תמוז ה'תרע"ו, 1916 - ב' באדר ה'תש"ם 19 בפברואר 1980) היה ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

ביוגרפיה

נולד בבריסק דליטא לרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ולהענדל נינתו של רבי מאיר אוירבך. למד אצל אביו. לימים, העיד על עצמו כי מיד לאחר בר מצווה למד את ספרו של סביו חידושי הגר"ח על הרמב"ם והיה בקיא בספר בעל פה. כבר בצעירותו החל למסור שיעורים בבריסק ובוורשה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה ברח עם אביו לוורשה ולבסוף הגיעו לארץ ישראל. נישא לעטיל בת הרב יצחק ויינשטיין[1] ונכדת הרב יהושע צימבליסט. בהוראת אביו הוא החל למסור שיעורים בביתו. לאחר פטירת אביו פתח ישיבה בביתו של אביו ובה למדו תלמידים מישראל ומחוצה לה.

מסר גם שיעורי חומש, בהם עסק גם בענייני השקפה. כאביו התנגד לציונות אך לא התנגד לאגודת ישראל. לאחר המהפך יצא באופן תקיף נגד הרב שך, בשל הכרעתו בעד כניסה לקואליציה. בתקופה זו החל נתק בין הרב שך לבית בריסק.

נפטר בשנת תש"מ, ונקבר בהר המנוחות. ממלא את מקומו בראשות הישיבה בנו הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק. בן נוסף, הרב משה ("מוישל") מכהן כר"מ בישיבה.

הרב סולובייצ'יק לא הדפיס חידושי תורתו. בשנים האחרונות תלמידיו הדפיסו את שיעוריו על מסכת זבחים בספר "חידושי הגרי"ד".

תלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כיהן ברבנות בהורודישץ, וישנובה ומשגיח במספר ישיבות, בהן ישיבת וולוז'ין. מחבר ספרי המוסר "אמרי דעת", "אמרי בינה" ו"אמרי חכמה".