רינה בן מנחם – הבדלי גרסאות

רינה בן מנחם
לידה	1934; בני ברק
פטירה	2004 (בגיל 70 בערך); אמסטרדם, הולנד
מדינה	ישראל
לאום	ישראל
שם עט	ש.ר.ב
עיסוק	סופרת
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב
שפות היצירה	עברית

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:25, 17 בפברואר 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות, אתר, הוצאות ספרים, שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שרה רינה בן מנחם (1934 - 2004) הייתה סופרת ישראלית. מחברת הספר העברי הראשון על הומואים ולסביות, "הדווקאים" (1960),^[1]^[2] והרומן הלסבי העברי הראשון, "הצלע" (1961), תחת שם העט ש.ר.ב.

ביוגרפיה

בן מנחם נולדה וגדלה בבית מבודד בבני ברק עם אחיה ואחותה, להורים שעלו ארצה מאירופה. אביה היה חבר "ההגנה". בגיל 15 עזבה את בית הספר והחלה ללמוד צורפות בבצלאל ירושלים. התנדבה לצה"ל בגיל 17. שירתה בחיל האוויר, שימשה כמדריכת ספורט לבנות. בסיום השרות הצבאי חזרה לירושלים ועבדה בצורפות. היא התפרנסה מיצירת תכשיטים ומכתיבת ספרונים של ספרות זולה. היא גרה בירושלים ועין הוד. בעת שהותה בירושלים פרסמה בהוצאה עצמית את שלושת ספריה.

כשיצא "הדווקאים" לאור, הממסד הספרותי הישראלי התנער ממנו לחלוטין. בראיון לשבועון העולם הזה ב-18 במרץ 1960, כתב העת היחיד שהתייחס להופעת הספר, סיפרה שרב על מאמציה להוציאו לאור. היא עברה ממו"ל למו"ל, ספגה סירובים, פגיעות ועלבונות, ובכל זאת לא ויתרה. כדי להתקיים, כתבה מערכונים ורומאנים זעירים בסיטונות, עבור פרוטות. אך תמיד היתה חוזרת אל אוסף הסיפורים של הדווקאים. עד שלאט לאט הצטברו אצלה הלירות הדרושות להוצאת הספר על חשבונה. בעקבות הכתבה, שהביאה ציטוטים מתוך הספר, מכירות הספר גברו, כפי שמדווח השבועון בגיליון שיצא שבועיים מאוחר יותר: ”"יומיים אחרי שפירסם 'העולם הזה' לקט פיקנטי מתוך הספר, אי אפשר היה להשיג טופס אחד של "הדווקאים" בדוכני הספרים המרכזיים, כי היתה זו הפעם הראשונה שנכתב בישראל על הווי זה — לא בתור בעיה אלה בתור הווי חי ומוכר היטב לסופרת".”

בתחילת שנות ה-70 עזבה את הארץ והשתקעה באמסטרדם שבהולנד, שם היה לה דוכן בשוק הפשפשים לממכר משקפיים אופטיות יד שנייה.

בן מנחם לא העזה לעמוד מאחורי ספריה ולא שיתפה בכתיבתם ובהוצאתם את משפחתה ומכריה. אפילו מכריה הקרובים לא ידעו כי כתבה ספרים נוספים לאחר "הדווקאים", ובמשפחתה הספרים היו טאבו ולא דיברו עליהם. היא נפטרה בבדידות באמסטרדם ויצירותיה נדחקו ונעלמו.

רשימת ספריה

הדווקאים - הוצאת חמו"ל, תל אביב, 1960^[3]
הצלע או סיפורה של הצלע ה-13 - בני ברק, מרץ 1961^[4]
הפרחחית - תל אביב, ינואר 1963^[5]

קישורים חיצוניים

שרה רינה בן-מנחם (ש.ר.ב.), ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
שרה מענית, למה בשנות ה-60 כתבו על "גל הלסביות בישראל", באתר הארץ, 18 באפריל 2015

הערות שוליים

^ "סיפור אימים", חרות, 8 באפריל 1960
^ מצב רוחו של בן-ארצי על הגובה..., חרות, 20 במרץ 1963
^ הדווקאים שרב רינה בן מנחם הרומן הלסבי הראשון בישראל, בתאר booksefer
^ שרה מענית, קשה להאמין שספר אמיץ שכזה ראה אור בארץ ב-1961, באתר הארץ, 22 באפריל 2015
^ שרה מענית, הפרחחית: פרק אחרון על הסופרת שהקדימה את זמנה, באתר הארץ, 21 באפריל 2015

[1] "סיפור אימים", חרות, 8 באפריל 1960

[2] מצב רוחו של בן-ארצי על הגובה..., חרות, 20 במרץ 1963

[3] הדווקאים שרב רינה בן מנחם הרומן הלסבי הראשון בישראל, בתאר booksefer

[4] שרה מענית, קשה להאמין שספר אמיץ שכזה ראה אור בארץ ב-1961, באתר הארץ, 22 באפריל 2015

[5] שרה מענית, הפרחחית: פרק אחרון על הסופרת שהקדימה את זמנה, באתר הארץ, 21 באפריל 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{סופר
 |שם=רינה בן מנחם
+|תמונה=
-|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=מרכז}}
 |כיתוב=
 |תאריך לידה=[[1934]]